יעקב לא השתחווה לעשיו
כשיעקב אבינו דיבר עם עשיו, מסופר שהוא השתחווה שבע פעמים. “עד גשתו עד אחיו”(בראשית, לג’ ג’), יעקב בא מרחוק, וכל כמה דקות הוא השתחווה.
העולם חושב שיעקב השתחווה לעשיו. אך ברור שיעקב לא השתחווה לעשיו. הזוהר אומר: “עד גשתו” – עד שהוא היה קרוב. “עד אחיו” – היה צריך לומר “עד גשתו לאחיו” עד שהוא הגיע לאחיו – “עד גשתו עד אחיו”, – הזוהר הקדוש אומר הוא השתחווה לפני ה’,
הוא התפלל שכאשר הוא יגיע אליו הם ידברו כמו אחים, מפני שעשיו היה גם אח וגם אויב. “כאשר אנו מדברים אנו צריכים להיות אחים”. עשיו ויעקב היו אחים במשך חמש דקות, בהמשך נאמר שעשיו חזר למקום שהוא בא ממנו, למגרעותיו.
היו כמה דקות בהיסטוריה שהעולם היה חבר שלנו, דקות אלו תמו, אבל לפחות זה קרה לשתי דקות, זאת אומרת שאם אי פעם יוכל להיות שלום בעולם, זה יהיה בגלל שיעקב ועשיו הכינו את הדרך, בכדי שבסופו של דבר האומות יוכלו להתאחד. וזה כל העניין בספר בראשית. עד פרשת “וישב”, יעקב נלחם בלבן ועשיו, כאילו, שיעקב מכין לנו את הדרך להלחם ולנצח כשנותקף על-ידי אומות העולם.
הפרשות: “וישב”, “מקץ”, “ויצא”, ו”ויחי”- דנות בסכסוך שבינינו לבין עצמנו, אוי ויי … הסכסוך שבינינו מקיף ארבע פרשות, המלחמה בעשיו היא אולי עשרים פסוקים. לבן, זו פרשה אחת, יוסף ויהודה והאחים זה ארבע פרשות, המשמעות היא שיותר קל לעשות שלום עם אומות העולם מאשר לעשות שלום בתוכנו.
