תפילה - רבי שלמה קרליבך - Jewish Outlook

Welcome To Jewish Outlook

תפילה – רבי שלמה קרליבך

אתה יכול לשמור כל שבת לפרטי הלכותיה, אבל עדיין לא שמרת שבת. עד שהשבת מגיעה ללב העליון, לעומק עומק עומק… עד שמגיעה למקום הכי גבוה בלב שלך, עדיין לא הרגשת את זה. מהו לב העליון? הלב העליון הוא, שזה נוגע בי כל כך עמוק, כמו שנאמר: “כתבם על לוח לבך”, אני שם לב שאני אף פעם לא יכול לחיות בלי זה. אני לא יכול להיות בלי זה.

 

***

כאשר אני מתפלל, אני יוצא מה”סדר” של העולם. אני אפילו יוצא מה”סדר” של התורה. תארו לכם ,ח”ו, אדם חולה שלפי ה”סדר” של העולם הוא צריך למות, אך אני לעומת זאת מתפלל, ריבונו של עולם, אנא, בבקשה שנה את כל סדרי העולם! תתארו שחייתי את כל חיי בדרך לא נכונה ולפי ה”סדר” של התורה אני אדם שפל ביותר,  ואני מתפלל, “ריבונו של עולם, אנא תקן את נשמתי”.

להתפלל זה אומר שאני בעולם לגמרי  אין-סופי.

 

אדם שלם הוא האיש שיודע מתי להיות בתוך הסדר ומתי להיות מעבר לסדר.

 

דמיינו לכם שאתם אינכם אומרים מלה, אתם פשוט בוכים. לתפילה אין כל התחלה או סוף. להתפלל זה משהו… משהו אחר.

 

דוד המלך אומר “ואני תפילתי”, אני – תפילה.  השאלה היא האם אתה -  תפילה? האם אתה מלא תפילה? אם אתה מלא בתפילות – משמע שאתה כבר מעבר לטבע, משום שאז אני יכול לראות אדם, שהוא במקום השפל ביותר ולהאמין,  שאפשר להרים אותו למקום הגבוה ביותר.

 

רבי נחמן מברסלב אומר: כולם יודעים שארץ ישראל היא המטה הכללי לנסים, משום שרמת הנסים שלך תלויה במידה בה  אתה מחובר לתפילה.

מהי המשמעות שאדם אומר לך: אני לא מאמין בנסים? המשמעות, שאדם זה לא התפלל מעולם.

 

ארץ ישראל היא המטה הכללי לתפילה, המטה הכללי של נסים והמטה הכללי של האמונה השלמה בקשר שלנו עם השם יתברך.

 

אז מה הפירוש להיות בגלות? הפירוש, שאנחנו לא יודעים איך להתפלל, משום שבית המקדש הוא המרכז לתפילה, שארץ ישראל היא הארץ של התפילות ובבית המקדש המרכז הראשי.

 

כל עוד אני לא מחובר לתיקון  הזה, אני עדיין חושב  “יש דברים שאני יכול לעשות ויש דברים שאינני יכול לעשות”, אני יכול להגיע רק עד לשם. ברגע שאני מגיע לרמה כלשהי של תיקון – אני ממש אינסופי.

 

להתפלל משמע שאני עומד פנים מול פנים עם השם יתברך ואני יכול לעשות כל דבר שבעולם. אני ממש מחובר, אני מחובר כתקע בשקע לחשמל האמיתי.

 

 


Search

       News  
 

Joke of the day

אדם עני דופק על הדלת של הפרופסור ומבקש ממנו: “תן לי לחם לאכול, בבקשה, אני מת מרעב!”

הפרופסור צועק עליו: “איך אתה מפריע לי? אני עכשיו באמצע כתיבת ספר על צדקה!”