הפוסט מזל טוב הופיע ראשון בJewish Outlook

מה המשמעות של יום ההולדת? אילו אפשרויות טמונות ביום זה? כיצד כדאי לחגוג את יום ההולדת בכדי למצות את הגלום בו? מהו הזמן, ואיך יום ההולדת משפיע על ניצולו?

על-פי תורת הקבלה והחסידות יום הולדת הוא ראש השנה הפרטי לאדם, המשמש מפתח לשגשוג רוחני והצלחה חומרית. כפי שראש השנה, יום בריאת האדם הראשון ויום הולדתו, כולל את חיות כל ימות השנה, כך יום ההולדת משמש ראש לכל העתיד להתרחש במהלך השנה.

הפוסט מזל טוב הופיע ראשון בJewish Outlook

“נהוג לציין את יום ההולדת בשמחה על ידי סעודת הודיה, לברך שהחיינו על בגד חדש ולכוון על השנה. בנוסף יש לערוך חשבון נפש על השנה שחלפה ולהסתכל קדימה. מסופר על הכתב סופר שביום הולדתו ה-54 תלמידיו ראו אותו בוכה, וכשנשאל למה סיפר שעשה חשבון נפש. עוד יצוין כי יום ההולדת זה זמן גדול לתפילה, רשום בתהילים פרק ב, בני, היום ילדתיך. מומלץ לקרוא את הפרק ולבקש בקשות.

בחסידות נוהגים לציין את יום ההולדת של צדיקים מנהיגי ישראל בדרכים שונות. הבעל שם טוב הקדוש, מייסד החסידות, היה עורך סעודה מדי שנה ביום הולדתו (י”ח אלול), ואומר דברי תורה.

בחסידות חב”ד מתייחסים ליום ההולדת כראש-שנה אישי לאדם הפרטי. וכמו שבראש השנה תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה, כך ביום ההולדת נוהגים להתחזק במצוות הללו, כולל חשבון נפש; בחסידות ברסלב מקובל מפי הרב יצחק בנדר זצ”ל, שחסידי ברסלב ביום הולדתם היו נוהגים להיות ערים כל הלילה, כל אחד ביום הולדתו, לומר ליקוטי תפילות, לעסוק בתשובה ולקבל קבלות טובות על עצמו.

לבעל שם טוב הקדוש יש מסר ליום ההולדת: שום אדם שחי אי פעם עלי אדמות ויחיה בעתיד, לא יכול למלא את התפקיד המיוחד והספציפי שאותו נתן לך אלוקים. ולכן באת לעולם. בעל יום ההולדת צריך לדעת שלפני מספר שנים החליט אלוקים שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיו ,לכן הוא ברא אותו עם תפקיד ייחודי שאף אחד לא יכול לעשות במקומו. בגלל זה אומרים חז”ל: “אין העולם נברא אלא בשבילי…”.

הפוסט מזל טוב הופיע ראשון בJewish Outlook

“ידוע שעמלק היה שולח למלחמה מול ישראל לא סתם חיילים, אלא חיילים ביום ההולדת שלהם, מפני שרצה שהם יינצחו את ישראל, מתוך תפיסה שהמזל שלהם גובר ביום הזה. וכתוב במדרש בירושלמי, שמשה רבנו היה משנה את המזלות כיביכול שלא ישפיעו על צבא עמלק, ומכאן רואים שביום הלידה המזל גובר. אבל אלה שחולקים אומרים שכל זה רק לפי הגויים שנשלטים על ידי מזלות, ולעם ישראל אין מזל, כך שאין שום השפעה

הפוסט יום הולדת הופיע ראשון בJewish Outlook

הפוסט שמחה הופיע ראשון בJewish Outlook

הפוסט יום הולדת הופיע ראשון בJewish Outlook

הפוסט שמחה הופיע ראשון בJewish Outlook

!’

ברסלב

הפוסט הופיע ראשון בJewish Outlook

 החיבור הזה בנושא “יום אחד בביתנו” דומה מלה במלה לחיבורו של אחיך הגדול! – אמר המורה לתלמיד בקול חמור סבר.
– אין פלא! – הגיב התלמיד הקטן – כתבנו על אותו היום ועל אותו הבית…
פתחתי באנקדוטה זו, כדי להדגים שיום הולדת הוא עניין של חשבון נפש אישי ואיננו ניתן להעתקה – לא מאיש לרעהו ולא משנה לחברתה.
במישור העקרוני – מחד, אומרים בהלצה: “יום הולדת את פרעה!” (בראשית מ’), כלומר זהו מנהג של הגויים! 
מאידך, הגמרא (מועד קטן כ”ח) מספרת על רב יוסף, שערך סעודה לחכמים ביום מלאות לו שישים, מפני שיצא מחשש עונש כרת. לפיכך, כתב בשו”ת בית דוד, שמותר לחוג יום הולדת שישים אלא שיש לסיים מסכת בסעודה זו, כדי שלא יראה הדבר כחוקות הגויים. והוסיף – שהיו מגדולי ישראל, שהתענו ביום הולדתם, וסיום המסכת פוטר מחובת התענית.
מקור המנהג להתענות ביום ההולדת, בכך שבלידה התינוק נחלץ ממצב סכנה, ולכן מתענים “על משקל” תענית בכורות, בערב הפסח, ויש שחגגו את הנס בסעודת מצווה (משנה ברורה תרצ”ז, ב’). וכך כתב הבן איש חי (פרשת ראה): “ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום-טוב, וסימן יפה הוא! וכן נוהגים בביתנו”. “כשיגיע לגיל שישים או שבעים, נכון ללבוש בגד חדש או יקח פרי חדש ויברך עליו “שהחיינו”, ויכוון גם על שנותיו, ויש עושים סעודה, כשיגיעו לשבעים“.
אנחנו עומדים בימי הספירה, בהם נצטווינו: “וספרתם לכם!” (ויקרא כ”ג), ודרשו חז”ל: “שתהא ספירה לכל אחד ואחד” (מנחות ס”ה). יש ספירה של הקופאית בסופרמרקט; ויש ספירה של השכיר, מקבל המשכורת. לכאורה אותה ספירה, אולם, יחי ההבדל! הראשונה – אדישה, אין זה נוגע אליה, אין זה הכסף שלה! השכיר, לעומתה, מתלהב מכל שקל. זה שלו! 
התורה מבקשת לרמוז כאן: נצל את הזמן! הזמן הוא מצרך יקר ביותר, רגע עובר – אינו חוזר! בנה עוד נדבך בבניין האישיות שלך! כך גם יום ההולדת הוא זמן של עריכת מאזן – לעבר; וחשבון נפש – לעתיד. 
בכל התורה כולה נאמר רק על ארבעה אישים הביטוי – “בא בימים”: אברהם (בראשית כ”ד), שרה (בראשית ח”י), יהושע (פרק י”ג) ודוד (מל”א א’). הם באו עם ימים מנוצלים. הם הנציחו כל רגע בחייהם, שכן הזמן הוא מצרך יקר, וכלשון חכמי המוסר: העבר – אין! העתיד – עדיין! וההוה – כהרף עין! מי שמנצל את הזמן, הריהו חי תמיד .
הרב נריה זצ”ל נהג לספר ששאל פעם את תלמידיו: מי היה הרמב”ם? ואמנם, הם ידעו. לאחר מכן שאל: ומי הוא חודורוב? וגם את זאת הם ידעו – חודורוב היה שוערה המצטיין של נבחרת ישראל. ואזי הוסיף להקשות: ומי היה שוערה של הנבחרת בתקופת הרמב”ם? גיחכו התלמידים. פנה הרב אל תלמידיו ואמר: אתם רואים, ישנם אנשים שחיים רק לשעתם, אבל ישנם כאלה, שאנחנו חיים אותם בתוכנו! אלו הם אנשים שהותירו מאחוריהם שובל ארוך של עשייה, הנהגות, תורה וחיים! זוהי משמעותו של יום ההולדת אצלנו

הפוסט יומהולדת הופיע ראשון בJewish Outlook

הפוסט זמן טוב הופיע ראשון בJewish Outlook