הכוח של פורים
אתם יודעים, הסב של סבא שלי היה חסיד של “מי השילוח”, הוא עבר לגור בגרמניה. בדרך כלל נוהגים בשבת ללבוש שטריימל, סב סבי נהג כל השבוע ללבוש שטריימל, וזה בגלל שהוא דאג שמא הם לא יידעו שהוא יהודי.
ב- 1840 סב סבי נתמנה להיות הרב של העיירה “ליבק”. היום זו עיר גדולה. פעם אחת, הממשלה ביקשה מסב סבי לשלם מיסים חדשים. סב סבי ניגש לראש העיר וטען שאין להם כסף. ראש העיר שאל, לאורחים רבים בשבת יש לך כסף ולשלם מיסים אין לך? ראש העיר אסר עליו לארח אורחים בשבת. נעבך, סב סבי הקדוש בליל סוכות אירח 14 אורחים בסוכתו. פתאום הקיפו אותו שוטרים ועצרו אותו עם האורחים וגזרו עליו לשבת 14 יום בכלא, 14 יום כנגד האורחים שהיו לו. סבי הקדוש, כתב מכתב וסיפר שבשבילו, שמחת תורה בכלא היתה הכי גבוה בעולם. אתם יודעים מדוע? מפני שאפילו בשמחת תורה הוא הרגיש פורים. גוועלד, איך הוא היה גאה להיות יהודי, איך הוא החזיק כל מילה בתורה…
אני רוצה להגיד לכם משהו, כשקוראים בתורה את פרשת השבוע לא צריך להחזיק את ספר התורה בידיים. את המגילה צריך להחזיק, ממש להחזיק. בסוף קריאת המגילה אנו אומרים: “האיגרת הזאת…” ואנו מרימים את המגילה.
מה ההבדל בין ספר למכתב? זה פשוט מאוד. ספר נכתב לנצח וספר גם נכתב לכל העולם. אבל, המכתב נועד רק בשבילך. אי אפשר להגיד, אני הדפסתי את הספר רק בשבילך. בדרך כלל אנו מדפיסים אלפים, המכתב, נכתב רק בשבילך. כשאתה מחזיק את המגילה אתה מחזיק את כל התורה, מפני שכל השנה חשבתי שהתורה היא עוד ספר. אבל, כשאני שומע מגילה אני מבין שזה מכתב אהבה מה’.
כל השנה אני כותב מכתבי אהבה על נייר, בפורים, אני שולח אליך חתיכת עוגה ובננה. אתה יודע מה כתוב על הבננה? על הבננה כתובה התורה הכי עמוקה בעולם. כשאנו שולחים מכתב אהבה לבחורה, המכתב מאוד עמוק ולכן אני לא רוצה להיות לידה כשהיא קוראת את המכתב. בגלל שזה כל כך עמוק, זה יותר מדאי, אין לי היכולת להיות שם.
פורים, זה לא פנים מול פנים, מגילת אסתר זה מכתב אהבה של ה’ אלינו. ושם ה’ לא מוזכר. וזאת מפני שה’ כאילו אומר לנו שאין לו כלים להיות שם. אבל, ברגע זה אנו סוגרים את העיניים ואנחנו רואים שריבונו של עולם תמיד נמצא. אפילו אם בחיצוניות נראה שהוא מסתתר, הוא תמיד תמיד נמצא.
נניח, שאני אוהב בחורה ואני שולח לה פרחים, לא פנים מול פנים, אם היא לא יודעת מאיפה הפרחים הגיעו, אז היא לא אוהבת אותי כל כך. מפני שהיא חושבת אולי זה חיים או מוישה או יעקב… היא לא יודעת, אבל, אם היא מקבלת פרחים והיא יודעת ממי זה, אה… היא יודעת ממי זה…
אני רוצה שתדעו, כשאנו שולחים משלוח מנות זה לזה, אנו בעצם אומרים: האם אתה יודע ממי זה? אני רוצה לברך אותי ואותך שנקבל הרבה משלוחי מנות. ובבקשה אל תהססו לנשק את המשלוחי מנות, זה ייתן לכם הרבה כוח, מפני שיש הרבה הורים שלא מנשקים את ילדיהם מספיק, אוי… אוי…
כשאנו קוראים את המגילה כל מילה שבמגילה נותנת לנו זריקת כוח. משלוח מנות הוא סופר כוח! יש בזה כל הויטמינים שאתה צריך כדי להיות יהודי חזק. כל הויטמינים ששמרו את עם ישראל לנצח.
