רפג עד רפ”ו
וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים. לִקּוּטִים חֲדָשִׁים שֶׁלִּקַּטְתִּי מֵהַחֲבֵרִים. מִפִּיהֶם וּמִפִּי כְּתָבָם. שֶׁלֹּא הוּבְאוּ בָּרִאשׁוֹנִים:
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ אֵיזֶה דְּבָרִים יְקָרִים מִתּוֹרָה נִפְלָאָה, אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁחָסֵר מֵהֶם הַרְבֵּה, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֶרְשֹׁם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי:
רפג
דַּע, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֶחָד מְשַׁנֶּה מִדָּתוֹ שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ, וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין שָׁאוּל וְדָוִד, כִּי כְּתִיב (תהלים כג): אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי; וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קסח): הַיְנוּ טוֹב הַיְנוּ חֶסֶד, אֶלָּא טוֹב – טוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַוֵּהּ; חֶסֶד – דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר. וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, רַק שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב, שֶׁטּוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַוֵּהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים, וְהַשֵּׁנִי הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר, שֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת: וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת. וְזֶה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה בֵּין שָׁאוּל וְדָוִד, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵחֲמַת בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי זֶה הָיָה בְּחִינַת טוֹב, וְזֶה הָיָה בְּחִינַת חֶסֶד, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נג): דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא כְּתִיב בֵּהּ: יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ; שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא כְּתִיב בֵּהּ: אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא, זֶהוּ בְּחִינַת טוֹב, דְּטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ. אֲבָל דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא, שֶׁהָיָה מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לָרַבִּים, זֶהוּ בְּחִינַת חֶסֶד דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר, בְּחִינַת: וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ. וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלוֹקֶת, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת רְעָמִים, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן נ”ו), וְאִיתָא שֶׁהָרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים חַמִּים כְּמוֹ אֵשׁ, וְהָעֲנָנִים שׁוֹאֲבִין אוֹתָן הָאֵדִים חַמִּים, וּמֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹאֲבִין אוֹתָם הָאֵדִים הַרְבֵּה עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַחֲזִיקָם בְּתוֹכָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְקָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נַעֲשִׂין רְעָמִים. וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת הַנַּ”ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כג): הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ וְכוּ’ – הִיא עֲצוּרָה בְּלִבּוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה אוֹתָהּ, עַל־יְדֵי־זֶה בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת בִּבְחִינַת רְעָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלוֹקֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ע”ז יט): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, הַיְנוּ כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁל הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁמְּשִׂיחִין וְחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה, לָזֶה צְרִיכִין לִמּוּד, כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַלִּמּוּד, מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים וְטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ כַּנַּ”ל: נִמְצָא, שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, הוּא נִמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. אֲבָל יֵשׁ מַחֲלֹקֶת שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה כְּלָל, וְזֶהוּ שֶׁהָיָה קוֹבֵל דָּוִד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (תהלים קיט): כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְּתוֹרָתֶךָ; שֶׁהֵם מְשִׂיחִין וְחוֹלְקִין עָלַי שֶׁלֹּא עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּלָל: וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד (שם כג): אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי; שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיִּהְיֶה עָלַי רְדִיפוֹת וּמַחֲלֹקֶת, שֶׁיִּהְיֶה הַמַּחֲלֹקֶת רַק מִשָּׁם, מִבְּחִינַת טוֹב וָחֶסֶד, כַּנַּ”ל:
רפד
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי לִלְמֹד מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, אָמַר: שֶׁאַף־עַל־ פִּי־כֵן רָאוּי לוֹ לַחֲטֹף אֵיזֶה זְמַן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם. וְאָמַר, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא), שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם: קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה, קֶבַע הוּא לְשׁוֹן גְּזֵלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כב): וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ; הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם, אִם גָּזַל מִן הַזְּמַן שֶׁהוּא טָרוּד בַּעֲסָקָיו, אִם גָּזַלְתָּ מֵהֶן עִתִּים לַתּוֹרָה, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לַחֲטֹף וְלִגְזֹל עִתִּים לַתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַטִּרְדָּא וְהָעֵסֶק:
רפה
טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ (משלי לא) – הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁטּוֹעֲמִין טַעַם הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שׁוּב לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ יִמָנַע וְלֹא יִתְקָרֵב אֵלָיו וְיִהְיֶה רָחוֹק מִמֶּנּוּ (שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ), אַף־עַל־פִּי־כֵן לְעוֹלָם יָאִיר לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁטָּעַם קְצָת מִמֶּנָּה בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ. וְזֶהוּ: טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ – תֵּכֶף כְּשֶׁטּוֹעֲמִין כִּי טוֹב סַחְרָהּ, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהַסְּחוֹרָה שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, טַעֲמָהּ טוֹב, אֲזַי שׁוּב לְעוֹלָם לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, כִּי תָּמִיד תָּאִיר לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁטָּעַם אֶצְלוֹ, אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, הַיְנוּ בְּעֵת הַהִתְרַחֲקוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, כִּי לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ לְעוֹלָם וָעֶד:
רפו
(שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ מִכְּבָר מַה שֶּׁאָמַר עַל פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, וְנִשְׁכַּח הָרֹב, וְזֶהוּ הַיּוֹצֵא מִשָּׁם, מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכְרִים עֲדַיִן): כִּי יֵשׁ גַּן־עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן, וְהֵם בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, כִּי עִקַּר תַּעֲנוּג גַּן־עֵדֶן הוּא הַשָּׂגַת חָכְמַת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּן־עֵדֶן כַּנַּ”ל. אַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַשְּׁעָרִים, כִּי יֵשׁ שְׁעָרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁעֲרֵי גַּן־עֵדֶן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִכְנֹס לְגַן־עֵדֶן, דְּהַיְנוּ לְהַשָּׂגַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, אַךְ אֵלּוּ הַשְּׁעָרִים גְּנוּזִים וּטְמוּנִים בָּאָרֶץ, בְּחִינַת (איכה ב): טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ; וּצְרִיכִים לָזֶה בַּעַל הַבַּיִת עַל הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל בָּאָרֶץ, שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא וּלְהָקִים וּלְהַעֲמִיד הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ: וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים זוֹכִין לִהְיוֹת מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל בָּאָרֶץ, וְאָז יְכוֹלִין לְהַעֲמִיד וּלְהָקִים הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כט): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ. בְּמִשְׁפָּט דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, שֶׁמְּבָרְרִים מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהַעֲמִיד אֶרֶץ, וְאָז מַעֲמִיד וּמֵקִים וּמְגַלֶּה הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְגַן־עֵדֶן כַּנַּ”ל: וְזֶהוּ: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ וְכוּ’ לִשְׁבָטֶיךָ (דברים טז). שֵׁבֶט רָאשֵׁי־תֵּבוֹת טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ (הַיְנוּ הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ), וְזֶהוּ: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ וְכוּ’; כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּנְהִיגִים וְהַמּוֹשְׁלִים בָּאָרֶץ. וְזֶהוּ שׁוֹפְטִים דַּיְקָא, כִּי הָעִקָּר עַל־יְדֵי מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת פּוֹסְקִים, בְּחִינַת: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ. וְזֶהוּ: תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ לִשְׁבָטֶיךָ, כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מְקִימִין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ. וְזֶהוּ: בְּכָל שְׁעָרֶיךָ לִשְׁבָטֶיךָ, כִּי הֵם מְקִימִין וּמְגַלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּתְעַלְּמוּ, בְּחִינַת טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ; הֵם מְקִימִין אוֹתָם עַל־יְדֵי הַמִּשְׁפָּט שֶׁלָּהֶם, דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, בְּחִינַת: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, כַּנַּ”ל:
בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים, אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הוּבְאוּ בַּכֶּרֶךְ הַנּוֹרָא הַזֶּה סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן. אֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא תְּלֵיסַר נַהֲרִין, צָפְנַת פַּעְנֵחַ כָּל צְפוּנוֹת בּוֹ מִתְגַּלִּין וּמִתְבָּאֲרִין, כִּשְׁבִילֵי דִּנְהַרְדְּעָא כֵּן כָּל שְׁבִילֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְיִרְאַת־שָׁמַיִם וְעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה לֵהּ נְהִירִין, הֲנִמְצָא כָּזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ דִּמְגַלְיַא לֵהּ דְּמִטַּמְרִין, כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ זִקּוּקִין דְּנוּר וּבִעוּרִין. קוּמוּ וּבָרְכוּ אֶת ה’ אֱלֹקֵיכֶם מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם דְּגַלִי לָן נְהוֹרִין. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם לְדָרֵי דָּרִין, כְּעַן נַחֲוֵי קִדָּה וּנְצַלֵּי קֳדָם רַחֲמָנָא, דְּיֶהֱוֵי בְּסַעֲדָנָא, לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן תִּנְיָנָא. אָנָּא ה’ הוֹשִׁיעָה נָּא. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתָם כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתָם עֲדֵי נָשׁוּב לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה, וּבִמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יְקֻיַּם תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:
חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק
