קצד עד ר”נ
קצד
מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד, הוּא שׁוֹטֶה. כִּי לְמָשָׁל, שַׂר גָּדוֹל שָׁלַח פָּקִיד לְעִיר אֶחָד מֵהָעֲיָרוֹת שֶׁלּוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק, וְהַפָּקִיד הַנַּ”ל לָקַח לְעַצְמוֹ שָׁם כָּל הַכָּבוֹד, כִּי הָעֲרֵלִים לֹא יָדְעוּ שֶׁהוּא עֶבֶד הַשַּׂר, וְסָבְרוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַשַּׂר, וּכְשֶׁהָיוּ צְרִיכִים אֵלָיו הָיוּ נוֹפְלִים לִפְנֵי רַגְלָיו, וְנוֹתְנִים לוֹ כָּל הַכָּבוֹד, וְהָיוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ עִם כָּל הַכִּנּוּיִים שֶׁל כָּבוֹד הַשַּׁיָּכִים לְהַשַּׂר. פַּעַם אֶחָד בָּא הַשַּׂר בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, וּבָא הַפָּקִיד לְפָנָיו, וְשָׁאַל לוֹ עַל עִסְקֵי הַמְּדִינָה, וּמַדּוּעַ אֵלּוּ הָעֲרֵלִים אֵינָם עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם. וְקָרָא לְשׁוֹטֵר אֶחָד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַשַּׂר עַל עֵסֶק הָעִיר, וְהֶעָרֵל הָשּׁוֹטֵר לֹא הִכִּיר אֶת הַשַּׂר רַק אֶת הַפָּקִיד, וְתֵכֶף נָפַל לְרַגְלֵי הַפָּקִיד, וְחָלַק לוֹ כָּל הַכָּבוֹד הַשַּׁיָּךְ לְהַשַּׂר, וְהֵשִׁיב לוֹ עַל עֵסֶק שְׁאֵלָתוֹ. אֲזַי נִתְהַפְּכוּ פְּנֵי הַפָּקִיד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְנִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד, כִּי אֵין בִּזָּיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁבְּעֵינֵי הַשַּׂר נוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה. כְּמוֹ כֵן עִקַּר הַכָּבוֹד הוּא רַק מֵהַדִּבּוּר, כִּי אֵיבָר מֵהָאָדָם, כְּגוֹן יָד, אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, כִּי גַּם אֵינוֹ נִכָּר בְּהַיָּד בְּעַצְמָהּ תַּבְנִית הָאָדָם, וְכֵן אֲפִלּוּ פְּנֵי הָאָדָם אֵינוֹ מְיֻחָד לְהָאָדָם בְּעַצְמוֹ, כִּי נִמְצָא גַּם חַיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פְּנֵי אָדָם, כְּגוֹן קוֹף, וְאֵין זֶה גֶּדֶר הָאָדָם, וְעַל כֵּן אֵינוֹ מְקַבֵּל כָּבוֹד כִּי אִם מֵהַדִּבּוּר, שֶׁבָּזֶה מֻבְדָּל הָאָדָם מֵחַי, וְעַל כֵּן מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַכָּבוֹד הוּא בְּהַדִּבּוּר. וְהַדִּבּוּר הוּא הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, כִּי “הֵיכָל” גִּימַטְרִיָּא “אֲדֹנָי”, בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח (ע’ תיקון יח); אִם כֵּן רוֹצֶה לְקַבֵּל כָּבוֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְאֵין בִּזָּיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ, שֶׁבְּוַדַּאי יִתְבַּיֵּשׁ הָעֶבֶד מְאֹד כְּשֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל בַּמָּשָׁל הַנַּ”ל:
קצה
בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי (תהלים ד) – הַיְנוּ, שֶׁגַּם אֲפִלּוּ בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לָנוּ. כִּי אִם יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל חַסְדֵּי ה’, יִרְאֶה שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵצֵר לוֹ, גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לוֹ וּמַגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמּוֹ. וְזֶה: בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי; הַיְנוּ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, נָתַתָּ לִי הַרְחָבָה בְּתוֹכָהּ, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב מִכָּל הַצָּרוֹת וְיֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד, אַךְ אֲפִלּוּ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ מַרְחִיב לָנוּ:
קצו
וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְכוּ’ (אבות פ”ב). כִּי אָסוּר לָאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זֶה הוּא כְּמוֹ לוֹקֵחַ דָּבָר בְּחָזְקָה, בִּגְזֵלָה; רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – יִתֵּן, וְאִם לָאו – לָאו, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה: אַל תַּעַשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, מִלְּשׁוֹן גְּזֵלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כב): וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. הַיְנוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ שְׁאָר צְרָכִים, אָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ וְלַעֲמֹד עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁדַּוְקָא יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, כִּי זֶה הוּא תְּפִלַּת קֶבַע, שֶׁלּוֹקֵחַ הַדָּבָר בְּחָזְקָה, בִּגְזֵלָה, רַק יִתְפַּלֵּל רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ”ל:
קצז
דַּע, שֶׁלָשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם מַזִּיק וּפוֹגֵם אֶת הָעֲנִיווּת, שֶׁעַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים, עַל יְדֵי הַפְּגָם הַזֶּה, אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיקִים לִהְיוֹת עֲנָוִים. כִּי פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע מַפְרִיד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִפְגָּם הָעֲנָוָה, וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עָנָו; וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה עָנָו הוּא בְּלֹא חָכְמָה, וְזֶה יָדוּעַ שֶׁעֲנָוָה בְּלֹא חָכְמָה אֵינָהּ כְּלוּם, כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה מַעֲלַת הָעֲנָוָה, לְהַרְאוֹת עַצְמוֹ בִּכְפִיפַת רֹאשׁ בְּדֶרֶךְ שְׁטוּת כְּאִלּוּ הוּא עָנָו, כִּי זֶה עֲנָוָה פְּסוּלָה, וְעִקַּר הָעֲנָוָה – כְּשֶׁהִיא בְּחָכְמָה, וְעַל יְדֵי פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע נַעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עָנָו. וְזֶה הָיָה מַעֲלַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁבְּחָה הַתּוֹרָה אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה כָּל־כָּךְ גָּדוֹל בְּמַעֲלַת הָעֲנָוָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לָשׁוֹן הָרָע לֹא הִזִּיק לְעַנְוְתָנוּתוֹ, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (במדבר יב): וַתְּדַבֵּר וְכוּ’ בְּמשֶׁה וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁהָיָה פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי־ כֵן – וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, כִּי הָיָה בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ בַּעֲנָוָה, שֶׁאֲפִלּוּ פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע לֹא הִזִּיק לוֹ לָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ:
קצח
כְּשֶׁאֶחָד צוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹמְרִים לוֹ לִסַּע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד): מַה תִּצְעַק אֵלָי, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ:
קצט
דַּע שֶׁיֵּשׁ הַמְתָּקָה לְהִנָּצֵל מֵעֹנֶשׁ שֶׁל אַלְמָן, שֶׁלֹּא תָּמוּת אִשְׁתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא, עַל יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין טַעַם מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִזֶּה הָעֹנֶשׁ, לִבְלִי לִהְיוֹת אַלְמָן, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה אוֹתִיּוֹת אַלְמָן – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ (תהלים קיט); שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה נִצּוֹלִין מֵהָעֹנֶשׁ הַזֶּה, וְגַם הַכָּתוּב מְסַיֵּם: מִדְּבַשׁ לְפִי – שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַמְּתִיקוּת שֶׁמַּרְגִּישִׁין בְּהַתּוֹרָה מַמְתִּיקִין הַדִּין שֶׁל מִיתַת אִשְׁתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי דְּבַשׁ בְּגִימַטְרִיָּא אִשָּׁה כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים:
ר
הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה הֵם עֲשִׁירִים, וּבַזְּמַנִּים הַקּוֹדְמִים הָיוּ רֻבָּם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, זֶה מְרֻמָּז בַּמִּשְׁנָה (אבות פ”ד): כָּל הַמְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר, וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה הֵם הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בַּזְּמַנִּים הַקּוֹדְמִים בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל, וּכְבָר קִיְּמוּ הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, עַל כֵּן זוֹכִים עַתָּה לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר:
רא
מְרֻמָּז בַּתַּרְגּוּם אֵיכָה (ב, ז), שֶׁבְּפֶסַח צוֹעֲקִין בְּהַתְּפִלָּה, כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית ה’ כְּיוֹם מוֹעֵד – כֶּקָל עַמָּא דִּמְצַלִּין בְּחַגָּא דְּפִסְחָא, עַיֵּן שָׁם בַּתַּרְגּוּם: צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי י) – רָאשֵׁי תֵּבוֹת מַצַּת.
סְגֻלָּה לָחֳלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, לְפַזֵּר צְדָקָה. פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים (תהלים קיב) – רָאשֵׁי תֵּבוֹת נֹפֵל:
רב
כָּל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד בְּיוֹתֵר. כִּי כָּל מַה שֶּׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר קָטָן, הוּא יוֹתֵר חָפֵץ בְּכָבוֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁהַנָּשִׁים מַקְפִּידִין מְאֹד עַל כְּבוֹדָם, וְרוֹצִים מְאֹד אֶת הַכָּבוֹד, וְזֶה מֵחֲמַת, שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה וּקְטַנָּה מְאֹד:
רג
מִסִּפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַנָּשִׁים יְכוֹלִים לֵידַע מַעֲמַד הַשְּׁכִינָה, אֵיךְ הִיא אוֹחֶזֶת כָּעֵת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל מָרְדֳּכַי (אסתר ב), שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, וְאֶסְתֵּר הִיא הַשְּׁכִינָה. כִּי מָרְדֳּכַי הָיָה מַשִּׂיג זֹאת, לֵידַע שְׁלוֹם הַשְּׁכִינָה, מֵחֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים – עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם:
רד
מַעֲלַת הַצְּדָקָה יָדוּעַ, בִּפְרָט כְּשֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם, כַּמּוּבָא, שֶׁהַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם הוּא בְּחִינַת תַּמְכֵי אוֹרַיְתָא. אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְאֵין עֲבֵרָה יָכוֹל לְכַבּוֹת זֶה הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם, כִּי אֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא), וְזֶה הַמָּעוֹת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ כַּנַּ”ל. וְזֶה: מָעוֹת – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה. וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים הַרְבֵּה, כִּי בְּעֵת שֶׁגִּלָּה זֹאת סִפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה בְּעִנְיָן זֶה, אַךְ לֹא זָכִינוּ לִכְתֹּב כִּי אִם דְּבָרִים אֵלֶּה:
רה
תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן – לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי יֵשׁ כֹּחַ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים לְהוֹצִיא הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ, כִּי תְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא לִילִית עִם הַחֲמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ, שֶׁהִיא הַמְמֻנָּה עַל זֶה, כַּיָּדוּעַ. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁתְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תפ”ה, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת: אֵל אֱלֹקִים בִּמְלוֹאוֹ, כָּזֶה: אָלֶף לָמֶד, אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה, כִּי הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ, כִּי יֵשׁ בָּהּ כֹּחַ אֵשׁ וּמַיִם, חֲמִימוּת וְלַחוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלֹקִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא תְּהִלִּים כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הַטִּפָּה מִשָּׁם, וְזֶה צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים: וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל, כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, כַּמּוּבָא (בִּגְמָרָא פְּסָחֵים קיז וּבַזֹּהַר), שֶׁהֵם אַשְׁרֵי וְלַמְנַצֵּחַ וּמַשְׂכִּיל וְהַלְלוּיָהּ וְכוּ’, עַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י. וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן שֶׁל הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת הַנַּ”ל לְבַטֵּל כֹּחַ הַקְּלִפָּה הַנַּ”ל, כִּי כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת הֵם הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ”ל, כִּי אַשְׁרֵי הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקּוּל הָרְאוּת, מִבְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, בִּבְחִינוֹת: יְהִי מְאֹרֹת – חָסֵר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ת”ז תיקון מד דף עט:): דָּא לִילִית. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקוּל הָרְאִיָּה, וְאַשְׁרֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה הִיא הֶפֶךְ מִמֶּנָּה. וְכֵן מַשְׂכִּיל, כִּי הִיא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל, וּמַשְׂכִּיל הוּא הֶפֶךְ מִזֶּה, וְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן יט), כִּי עִקַּר כֹּחָהּ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרַע, לִפְעָמִים מְשַׁכֵּל וְלִפְעָמִים מַשְׂכִּיל, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן הַלְלוּיָהּ – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה, שֶׁשְּׁמָהּ לִילִית עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת בִּילָלָה תָּמִיד, וְהַלֵּל הֶפֶךְ יְלָלָה, כִּי אוֹתִיּוֹת “הַלְּלִי” הֵם הֶפֶךְ “יְלָלָה”. וְהַשְּׁאָר לֹא פֵּרֵשׁ. גַּם הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, כִּי גַּם הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּנַּ”ל, וְיָדוּעַ שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וְחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת, עַל כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לב): לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע – רָאשֵׁי־תֵבוֹת נַאַף, שֶׁהוּא נִכְנָע עַל יְדֵי בְּחִינַת לְדָוִד מַשְׂכִּיל, דְּהַיְנוּ תְּהִלִּים:
אַחַר־כָּךְ גִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּקְרֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר. וְאֵלּוּ הֵן: מִכְתָּם לְדָוִד – טז לְדָוִד מַשְׂכִּיל – לב, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – מא, כְּאַיָּל תַּעֲרֹג – מב, לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת – נט, לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן – עז, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה – צ, הוֹדוּ לַה’ קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ – קה, עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל – קלז, הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ – קנ. וְאָמַר, שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה: (וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן תִּנְיָנָא בְּסוֹפוֹ.)
רו
תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ וְכוּ’ (תהלים קיט):
כִּי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בַּעֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין אִם נִתְעוֹרֵר תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְרַחֵק הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַטּוֹב. כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר אֶל דֶּרֶךְ אַחֵר מְקֻלְקָל, וְשָׁם יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ כַּמָּה וְכַמָּה נְתִיבוֹת וּדְרָכִים תּוֹעִים וּמְקֻלְקָלִים מְאֹד, שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִילִין לֵילֵךְ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הָרָע, אֲזַי תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים עַד שֶׁקָּשֶׁה לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְקוֹרְאוֹ שֶׁיָּשׁוּב לַאֲחוֹרָיו, וּלְכָל אֶחָד קוֹרֵא לְפִי בְּחִינָתוֹ: יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה, וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ, וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ, וְזֶהוּ הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ, כִּי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ: עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶּתִי, וְהַתּוֹרָה הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם וּמְבַקְּשָׁם שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלָיו. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל וְרָגִיל בּוֹ, כִּי זֶה סָמוּךְ הָיָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ קוֹל הַתּוֹרָה, וַעֲדַיִן לֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל, וַעֲדַיִן לֹא תָּעָה הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הָאֲחֵרִים הַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים, וְעַל כֵּן בְּקַל אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב, וְהוּא כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה, שֶׁכַּאֲשֶׁר שֶׂה אֶחָד תּוֹעֶה מֵהַדֶּרֶךְ אֲזַי תֵּכֶף הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהַשֶּׂה עֲדַיִן לֹא תָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי הוּא מַכִּיר הַקּוֹל וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו תֵּכֶף. אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי כְּבָר שָׁכַח אֶת הַקּוֹל וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ. וְגַם הָרוֹעֶה מְיָאֵשׁ עוֹד מִלְּבַקְּשׁוֹ, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהָלַךְ וְתָעָה מֵאִתּוֹ, כֵּן כְּשֶׁכְּבָר הֶאֱרִיךְ זְמַן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרִשְׁעוֹ, וְנָטָה וְתָעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים וְהַמְבֻלְבָּלִים, אֲזַי קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב כַּנַּ”ל:
וְדַע, שֶׁאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים, כְּשֶׁאָדָם תּוֹעֶה בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הַרְבֵּה מְאֹד, אֶפְשָׁר לִפְעָמִים שֶׁיִּתְעֶה מְאֹד וְיֵלֵךְ בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים, וַאֲזַי דַּיְקָא מֵרֹב תְּעוֹתוֹ בָּהֶם, יִתְהַפֵּךְ וְיָשׁוּב עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ מְאֹד לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יִהְיֶה רַק הֶרְחֵק מְעַט בֵּינוֹ לְבֵין מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וּבְקַל עַל יְדֵי נִסָּיוֹן קַל יָשׁוּב עוֹד לִמְקוֹמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קוֹרְאוֹ וּמַזְמִין לוֹ הַנִּסָּיוֹן, אֵינוֹ מַכִּיר בַּקּוֹל, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ. וְזֶה הוּא הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן, כִּי מִי שֶׁעֲדַיִן בְּבַחֲרוּתוֹ וַעֲדַיִן לֹא הִזְקִין בַּחֲטָאָיו, אֶפְשָׁר לוֹ יוֹתֵר לָשׁוּב מֵהַזָּקֵן, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן הוּא סָמוּךְ וְלֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה. וְזֶה: תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד – הַיְנוּ שֶׁתָּעִיתִי מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּשֶׂה אוֹבֵד הַנּוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ כַּנַּ”ל, עַל כֵּן אֲנִי שׁוֹאֵל מִלְּפָנֶיךָ: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – הַיְנוּ שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְזֶהוּ: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי תֵּכֶף, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי עֲדַיִן, וַעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן בַּקָּשָׁתִי – שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְבַקְּשֵׁנִי מְהֵרָה מִיָּד, כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת מִצְווֹתֶיךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, הָאָדָם נִזְקָן בַּחֲטָאִים קָשֶׁה מְאֹד לְבַקְּשׁוֹ, כִּי כְּבָר שָׁכַח אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְאֵינוֹ מַכִּיר בְּקוֹל הַקְּרִיאָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּמַהֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַקְּשׁוֹ לְהַחֲזִירוֹ אֵלָיו, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא שָׁכַח עֲדַיִן לְגַמְרֵי אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, כַּנַּ”ל:
רז
כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ (תהלים קמה), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכְּתָבִים, שֶׁהַה’ גְּבוּרוֹת שֶׁבַּדַּעַת בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין בְּהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם ה’ מוֹצָאוֹת הַפֶּה; נִמְצָא שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָם. וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְדִבּוּרִים טוֹבִים שֶׁמְּדַבְּרִים, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִין הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְּבוּרוֹת:
וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים יוֹצְאִין גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהֵם בָּאִים בְּזֶה הָעוֹלָם לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל, עַל כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין, חַס וְשָׁלוֹם, גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים בְּדַעַת הַגְּדוֹלִים, וְשָׁם בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין מֵהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּרִים כַּנַּ”ל. וַאֲזַי הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְתִּיקָם, וּכְשֶׁאֵין מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְתִּיקָם, אוֹ שֶׁהֵם אָז בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיקָם, מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ אָז בְּאֵיזֶה פְּגָם וָחֵטְא, כִּי אַפִלּוּ צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים לִפְעָמִים הֵם פּוֹגְמִים וְשׁוֹגִים בְּאֵיזֶה דָּבָר, כִּי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ וְכוּ’ (קהלת ז), וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם אָז בִּבְחִינָה זוֹ, אֵינָם מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים, וַאֲזַי כְּשֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִים הַדִּבּוּרִים, שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, אֲזַי מַתְחִילִין לְדַבֵּר בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל אוֹ עַל הַפְּרָט, אוֹ שֶׁמְּדַבְּרִין עַל צַדִּיק הַדּוֹר, וַאֲזַי כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים וְנוֹפְלִים עַל צַדִּיק הַדּוֹר, חַס וְשָׁלוֹם. וְהַצַּדִּיק הַדּוֹר צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוּא דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת בָּזֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו, נִמְצָא שֶׁהוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּבָזֶה מַמְתִּיקָם, אוֹ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הַיִּסּוּרִים שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עָלָיו, מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַמְתִּיק גַּם כֵּן דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת כַּנַּ”ל. אֲבָל אִם אֵין כֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּצַדִּיק הַדּוֹר לְהַמְתִּיקָם, אֲזַי יוּכַל לִפֹּל מִמַּדְרֵגָתוֹ מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַנַּ”ל שֶׁבָּאִים עָלָיו, אוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה, וְאָז עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁמָתוֹ מַמְתֶּקֶת אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת הַנַּ”ל. וּמִזֶּה הָיָה הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כִּי אָמַר שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמַּעֲשֵׂה הַשַּׁ”צ יִמַּח שְׁמוֹ, כִּי אֵצֶל הַשַּׁ”צ יִמַּח שְׁמוֹ הָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְלוֹמְדִים מֻפְלָגִים, שֶׁהִטְעָה אוֹתָם, כַּמְפֻרְסָם, וְהֵם יָצְאוּ מִן הַכְּלָל וְדִבְּרוּ רָעוֹת עַל כְּלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבָּא לָהֶם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת וְלֹא הִמְתִּיקוּ אוֹתָם מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ”ל, וְעַל כֵּן דִּבְּרוּ דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל, וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נָפְלוּ עַל גְּדוֹל הַדּוֹר, וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא הָיָה אָז הַגְּדוֹל הַדּוֹר, וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר, שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ שְׁנֵי נְקָבִים בְּלִבּוֹ עַל־יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשַּׁ”צ יִמַּח שְׁמוֹ, וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק וְכַנַּ”ל. כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אוֹ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק הַדּוֹר בְּעַצְמוֹ, הוּא דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוּא תָּלוּי בְּצַדִּיק הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זוהר ויצא דף קנג:): שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתֵבָא, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (עיין בהתורה תהילה לדוד בסימן י”ב). וְכֵן הַתַּלְמִיד־חָכָם הוּא בְּעַצְמוֹ הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כב:): כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי וְכוּ דְּקָיְמִי מִקַּמֵּי אוֹרַיְתָא וְכוּ’; אֲבָל כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַמְתִּיק דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, אֲזַי הוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהַדִּבּוּרִים תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (שם בסימן י”ב), וַאֲזַי עוֹשֶׂה תּוֹרַת חֶסֶד, הַיְנוּ לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:) עַל פָּסוּק: וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ – זֶה הַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לְלַמְּדָהּ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשִׂים תּוֹרָה מִדִּבּוּרִים אֵלּוּ, אֶפְשָׁר לוֹ לְלַמֵּד אֲחֵרִים עִמָּהּ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא תּוֹרַת חֶסֶד, וּבָזֶה מַמְתִּיקָם:
רח
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ וְכוּ’ (תהלים לז):
פֵּרוּשׁ: מַה שֶּׁרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לְצַדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים, זֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְבוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. נִמְצָא שֶׁהָרָשָׁע הוּא כְּמוֹ צוֹפֶה, כְּשׁוֹמֵר הָעִיר שֶׁנִּקְרָא צוֹפֶה, כֵּן הָרָשָׁע הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת: פֵּרוּשׁ אַחֵר: מְעַט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה לָהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הִיא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ, וְזֶה פֵּרוּשׁ: צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק – צוֹפֶה לְשׁוֹן מִכְסֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה): וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב, אֲבָל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מַרְבִּים בְּמַחֲלֹקֶת, מַרְבִּים בְּמִכְסֶה, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לִסְבֹּל מַחֲלָקְתָּם וְשִׂנְאָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים, וְזֶהוּ: וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ – כְּמוֹ שֶׁמְּכַסִּין אֶת אָדָם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנְשִׁים, כֵּן אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הֵן מְכַסִּין וּמַרְבִּים בְּצִפּוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת וּמְבַקְשִׁין לַהֲמִיתוֹ, אֲבָל: וַה’ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ:
רט
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם (ברכות כו:):
כִּי יָדוּע,ַ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג לפי נוסחת העין יעקב): גַּנָּבָא עַל מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קַרְיָא. נִמְצָא אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי בָּא הַתְּפִלָּה רָעָה וּמְבַלְבֶלֶת אוֹתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד, שֶׁהִיא מִתְנַגֶּדֶת לוֹ, וְהַתִּקּוּן לָזֶה – הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אוֹרֵחַ מְבָרֵךְ (ברכות מו), וְאוֹרֵחַ הוּא בְּחִינַת (משלי ד): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ; וּכְתִיב (שם י): בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה־ עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה (זוהר פנחס רמד ובתיקון מז). נִמְצָא, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא הַתִּקּוּן הַתְּפִלָּה, וְזֶה פֵּרוּשׁ: תְּמִידִין תִּקְּנוּם – זֶה בְּחִינַת הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י:): הַמְאָרֵחַ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין:
רי
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם וְאָהַבְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): וְאָהַבְתָּ – שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶיךָ וְכוּ’. וּכְשֶׁמְּקַיֵּם וְאָהַבְתָּ, עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּלֹא יְגִיעָה וָטֹרַח, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, וּקְרִיעַת יַם סוּף הָיָה עַל־יְדֵי זְכוּת אַבְרָהָם, בְּחִינַת וְאָהַבְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר – דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. נִמְצָא כְּשֶׁהִגִּיעַ עֵת הַבֹּקֶר בְּחִינַת אַבְרָהָם, אֲזַי יָצָא מִקִּשּׁוּי לְקַל, כִּי עַד הַבֹּקֶר הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו קְרִיעַת יַם סוּף, נִמְצָא עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה אָחוּז בִּבְחִינַת וְאָהַבְתָּ, בְּחִינַת אַבְרָהָם, אֲזַי אֵין קָשִׁין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו:
ריא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים – כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִין אֵינוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבוֹת, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם. (כמ”ש) [כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר]: כֹּלָּא בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְמֹחִין זַכִּים אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, (כמובא בזוהר) [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב]: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת מֹחִין, וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת צַדִּיק, הַיְנוּ שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְמֹחִין אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְצָרִיךְ לְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ כְּדֵי לְהַמְתִּיקָם, וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין לְצַדִּיקִים, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה:
ריב לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַבִּיטִין בִּתְמוּנַת ה’. כִּי תְּמוּנַת ה’, הַיְנוּ דִּמְיוֹנוֹת שֶׁאָנוּ מְדַמִּין אוֹתוֹ: רַחוּם וְחַנּוּן וּשְׁאָר כִּנּוּיִים וְדִמְיוֹנוֹת שֶׁאָנוּ קוֹרִין אוֹתוֹ, כָּל אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת גִּלּוּ הַנְּבִיאִים, וּנְבִיאִים זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ נִיב שְׂפָתַיִם, וּכְשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בִּשְׂפָתֵינוּ אֶת הַתְּמוּנוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וּמָחְאִין בְּכַפַּיִם, אֲזַי נִתְקַיֵּם (הושע יב): בְּיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה; כִּי הַנְּבִיאִים הֵם הַדִּבּוּרִים, וְהַכַּפַּיִם הֵם יַד הַנְּבִיאִים, וְאָז הַדִּמְיוֹן נִתְגַּלֶּה, בִּבְחִינַת: וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה; וְנִתְקַיֵּם (במדבר יב): וּתְמוּנַת ה’ יַבִּיט: גַּם מְחָאַת כַּף זֶה בְּחִינַת (יחזקאל י): וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, כִּי הַכְּנָפַיִם הֵם הַדִּבּוּרִים, בִּבְחִינַת (קהלת י): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר:
גַּם נִכְלָל הַתְּפִלָּה בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם שְׁנֵי יָדַיִם: יָד כּוֹתֶבֶת וְיָד חוֹתֶמֶת: כֹּחַ הַדִּבּוּר בָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, כַּמּוּבָא: פֶּה אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק:
(מִסִּימָן ר”ט עַד כָּאן, לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)
ריג
דַּע, שֶׁיֵּשׁ שֵׁם, שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת הָאָדָם מִן הַבַּעַל דָּבָר לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִמָּוֶת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, אֲזַי הוּא מַסְתִּיר וּמְכַסֶּה אוֹתוֹ בְּזֶה הַשֵּׁם, וַאֲזַי הַבַּעַל דָּבָר מְשׁוֹטֵט וּמְחַפֵּשׂ סְבִיבוֹת זֶה הָאָדָם לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהִכָּנֵס תַּחַת הַמִּסְתָּר וְהַמִּכְסֶה לְהַזִּיק לְזֶה הָאָדָם, אַךְ תֵּכֶף כְּשֶׁמַּבִּיט עָלָיו, נִסְתַּלֵּק וְאֵין לוֹ כֹּחַ מֵחֲמַת זֶה הַשֵּׁם. אֲבָל דַּע שֶׁכְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, מוֹצֵא מָקוֹם לִכְנֹס תַּחַת הַמִּסְתָּר וְהַמִּכְסֶה לִשְׁלֹט עַל הָאָדָם, אֲזַי אַדְּרַבָּא מְקַבֵּל עוֹד הַבַּעַל דָּבָר יוֹתֵר כֹּחַ מִזֶּה הַשֵּׁם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס רלו), שֶׁרָאָה פִּינְחָס הַמֵּ”ם שֶׁל מָוֶת מְשׁוֹטֵט אָז, הַיְנוּ כִּי הַמֵּ”ם הִיא בְּחִינַת הַסָּמֶ”ךְ־מֵ”ם הַמְשׁוֹטֵט סָבִיב סָבִיב כַּנַּ”ל: וְדַע, שֶׁהַשֵּׁם הַנַּ”ל הוּא שֵׁם סאל, וְיוֹצֵא מִפָּסוּק: אַתָּה סֵתֶר לִי (תהלים לב), מֵרָאשֵׁי־תֵּבוֹת, וְהַמֵּם שֶׁל מִצַּר תִּצְּרֵנִי הוּא בְּחִינַת הַמֵּ”ם הַנַּ”ל, בְּחִינַת הַסָּמֶ”ךְ־מֵ”ם הַמְשׁוֹטֵט סְבִיב הַמִּכְסֶה וְהַמִּסְתָּר הַנַּ”ל לִשְׁלֹט עַל הָאָדָם כַּנַּ”ל, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם מוֹצֵא מָקוֹם לִשְׁלֹט, אֲזַי מְקַבֵּל יוֹתֵר כֹּחַ מִזֶּה הַשֵּׁם, כִּי נִצְטָרֵף הַמֵּ”ם לְהַשֵּׁם סא”ל הַנַּ”ל, וְנַעֲשֶׂה צֵרוּף שְׁמוֹ “סַמָּאֵל”. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין תֵּבוֹת “אַתָּה סֵתֶר לִי” לְתֵבַת “מִצַּר”, כְּדֵי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צֵרוּף שְׁמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲזַי, כְּשֶׁשּׁוֹלֵט עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, וּמְקַבֵּל עוֹד כֹּחַ מִזֶּה הַשֵּׁם כַּנַּ”ל, אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַשֵּׁם הַנַּ”ל: סוֹף אָדָם לָמוּת (ברכות יז), שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שֵׁם סא”ל הַנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁמְּרִין אֶת עַצְמָן בְּכֹחַ הַשֵּׁם הַנַּ”ל, אֲזַי הַשֵּׁם הַנַּ”ל הוּא מִכְסֶה וּמִסְתָּר, בְּחִינַת: אַתָּה סֵתֶר לִי, וְגַם מִצַּר תִּצְּרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי:
ריד
בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁהָיוּ יוֹדְעִים יוֹם מִיתָתָם, הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, וְלֹא הָיָה שְׁלִיטָה לְהַבַּעַל דָּבָר עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁו מָצִינוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמֵּתוּ בְּאֶמְצַע לִמּוּדָם. דַּע שֶׁאִם הַלִּמּוּד כַּהֹגֶן, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ, אֲבָל אִם אֵין הַלִּמּוּד כָּרָאוּי, בִּפְרָט לִמּוּד גְּמָרָא, אִם אֵין הַלִּמּוּד כָּרָאוּי, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל יוֹתֵר כֹּחַ מֵהַלִמּוּד, כִּי תַּלְמוּד בְּגִימַטְרִיָּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ “לִילִית”, עַל־כֵּן יֵשׁ כֹּחַ בְּלִמּוּד הַתַּלְמוּד אוֹ לְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ אוֹ לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם:
רטו
דַּע, שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים, וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית־דִּין וּבֵית־דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם, עַל־כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין, כִּי לֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין, עַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל. אַךְ דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין, וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־ דִינִים, וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיךְ עֵת רָצוֹן, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת: וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ’, עֵת רָצוֹן וְכוּ’ (תהלים סט). אַךְ אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן, וְלֹא נִמְצָא כִּי־אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן, וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל, וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאֹד לְפִדְיוֹן כָּזֶה, כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־דִּינִין בְּבַת־אַחַת, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זֹאת הַהַמְתָּקָה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, נַעֲשִׂין גֵּרִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ”ם בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ”ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים. וְזֶה הָיָה עֲבוֹדַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ, כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ”ם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים. וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן, כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים כַּנַּ”ל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי כָּל עֲבוֹדַת מֹשֶׁה – לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הָעַכּוּ”ם לְרָצוֹן, וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה עוֹמֵד בֵּין “שְׁמָד” לְרָצוֹן, כִּי מִסְפַּר מֹשֶׁה הוּא מְמֻצָּע בֵּין מִסְפַּר “שְׁמָד” לְמִסְפַּר רָצוֹן, כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ”ל: וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל גִּיֵּר גֵּרִים (עי’ ב”ר ויצא פ”ע ובמ”ר קהלת), וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר, כַּמּוּבָא (מ”ר במדבר פ’ יט), וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים. וְכֵן יִתְרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יח): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר, כִּי כָּל עֲבוֹדַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ, הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ”ל:
רטז
דַּע, כִּי הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע אֵם כָּל חָי, וַאֲנַחְנוּ עַל יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ אָנוּ מְבַטְּלִים הַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ, וְעַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִשְׁתַּנֶּה הַטֶּבַע. וְזֶה בְּחִינַת חַ”י בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה חוּץ בִּרְכַּת הַמִּינִים, שֶׁעַל־יְדֵי חַי בִּרְכָאָן, מְבַטְּלִין הַטֶּבַע אֵם כָּל חָי, וּמַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים:
ריז
זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה (סוף מלאכי) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת תַּמֻז, חָסֵר וָאו. כִּי אָז, בְּתַמּוּז, צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ הַזִּכָּרוֹן לְתַקֵּן הַשִּׁכְחָה, כִּי אָז נִתְהַוֶּה הַשִּׁכְחָה, כִּי עַל־יְדֵי הַלּוּחוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז נִתְהַוָּה הַשִּׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): אִלְמָלֵא לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן חָסֵר וָאו מִתַּמֻּז כַּנַּ”ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת נִסְתַּלֵּק הַוָּאו, כִּי הַלּוּחוֹת הֵם בְּחִינַת וָאו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב יד): הַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה: גַּם זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת תַּמֻּז. כִּי בְּתַמּוּז נִתְּנוּ הַלּוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד:). וְגַם כָּאן חָסֵר וָאו, מֵחֲמַת שֶׁאָז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת וָאו, כַּנַּ”ל:
ריח
דַּע, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁנִּגְזָר עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה, וְאַף־עַל־גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזָּלֵהּ חָזֵי (מגילה ג), וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בָּא שֶׁלִּפְעָמִים פִּתְאֹם הָאָדָם נוֹסֵעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם רָחוֹק, זֶהוּ כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה, עִם כָּל זֶה הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת מִזֶּה, עַל־כֵּן בָּא לוֹ רָצוֹן לִנְסֹעַ לְשָׁם. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁבָּא לְשָׁם הוּא נִתְפַּרְסֵם שָׁם בְּיוֹתֵר, וְאָז יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִזֶּה הָיָה הִסְתַּלְּקוּת צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד שֶׁפִּתְאֹם רָצָה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָיָה בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, וְנָסַע עַל הַמְּדִינָה וְהָיָה פִּרְסוּם גָּדוֹל, וְנִסְתַּלֵּק בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, וְכֵן אֵרַע בִּזְמַנֵּנוּ בְּסָמוּךְ, הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ:
ריט
בִּצַּע אֶמְרָתוֹ (איכה ב) – בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ, (מדרש שם). כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּבוֹדוֹ וְגַאֲוָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ח): הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה וְכוּ’. רַק מֵחֲמַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל צִמְצֵם וְהִלְבִּישׁ אֶת גַּאֲוָתוֹ כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית־ הַמִּקְדָּשׁ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים צג): ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ – שֶׁכִּבְיָכוֹל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, הִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גֵּאוּת שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִסְבֹּל קַבָּלַת עֹל מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ, אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ לְפָנָיו, אֲזַי כִּבְיָכוֹל הֶרְאָה וְגִלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ, וְלֹא רָצָה לְהַלְבִּישׁוֹ וּלְצַמְצְמוֹ עוֹד, וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לְסָבְלוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה: בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ, שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ וְהַצִּמְצוּם הַנַּ”ל בְּחִינַת גֵּאוּת לָבֵשׁ הַנַּ”ל, וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁקָּרַע וּבִטֵּל אֶת הַצִּמְצוּם וְהַלְּבוּשׁ, שׁוּב אֵין הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבֹּל גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ, כִּי הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ כַּנַּ”ל: עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לָעִנְיָן הַנַּ”ל, שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, שֶׁהִזְכִּיר אָז מַה שֶּׁאָמַר בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו. וְהָעִנְיָן, שֶׁיִּרְאָה בְּחִינַת מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים י): מָה ה’ אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל וְשׁוֹאֵל מֵהֶם יִרְאָה, כִּי “שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ” הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת, כְּמוֹ הַשּׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ. כִּי יִרְאָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ”ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת (כַּמּוּבָא כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים). וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת עֹנִי וְהַכְנָעָה, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲנִיּוּת דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם (כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר), הַיְנוּ שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת אֵין לָהּ מִצַּד עַצְמָהּ כְּלוּם, כִּי אִם עַל־יְדֵי הָעוֹלָם נִתְגַּלֶּה מִדַּת הַמַּלְכוּת, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, נִמְצָא שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, הִיא בְּחִינַת עֹנִי וְהַכְנָעָה. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ, הִכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל, וּבִקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּקַבְּלוּ מַלְכוּתוֹ, וְהִבְטִיחַ לָהֶם כַּמָּה הַבְטָחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ וְכוּ’, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַהַבְטָחוֹת הֵם בְּחִינַת הַכְנָעָה, וְכָל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כ): וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם וְכוּ’, כִּי כָּל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ”ל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. ה’ מָלָךְ, הַיְנוּ כְּשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, אֲזַי: גֵּאוּת לָבֵשׁ, שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ וְהִקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל כַּנַּ”ל:
גַּם שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר אָז דִּבְרֵי צַחוּת לְדַרְשָׁן אֶחָד שֶׁיָּשַׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ אָז: בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בִּשְׁבִיל בֶּצַע וּמָמוֹן:
עוֹד מֵעֵין הַנַּ”ל, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק (ירמיה כג): אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ, כִּי כְּשֶׁאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וְגָדְלוֹ, וְזֶהוּ: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים – שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מַקְטִין וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּמִסְתָּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּסְתִּיר וּמַעֲלִים וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, אֲזַי: וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ – שֶׁאֲנִי גַּם־כֵּן מַרְאֶה עַצְמִי אֵלָיו בִּבְחִינַת לֹא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס, בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְכַנַּ”ל:
רכ
דַּע כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים יְקָרִים בָּעוֹלָם: הֶחָכָם הוּא יָקָר מְאֹד, וְכֵן גִּבּוֹר, וְכֵן עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה הִתְנַשְּׂאוּת. וְדַע, שֶׁאֵצֶל כָּל אֶחָד מֵהֶם, יְכוֹלִים לִפְעֹל וּלְהִוָּשַׁע מִצַּעֲרוֹ, שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צַעַר, חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵלֵךְ אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם וִיסַפְּרוֹ לְפָנָיו עַד שֶׁיְּעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ עָלָיו, מִזֶּה יוּכַל לְהִוָּשַׁע:
רכא
עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכַסֶּה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וּמַצִּילוֹ, כִּי הָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ הַנִּרְדָּף, וַאֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע (מ”ר אמור פ’ כז). וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נא): וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכַסֶּה עָלָיו בְּצֵל יָדוֹ וּמַצִּילוֹ, וּכְשֶׁהַנִּרְדָּף צַדִּיק, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ בְּיָדוֹ, כִּי הוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל כְּשֶׁהַנִּרְדָּף רָשָׁע, נִמְצָא שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ, כִּי הָאֱלֹֹקִים יְבַקֵּשׁ וְכוּ’, אֲזַי כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַגְדִּיל יָדוֹ וּמוֹשִׁיטָהּ וּמְחַפֶּה עָלָיו, אַף שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה, כִּי יָד הַגְּדוֹלָה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יא): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם, אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם וְכוּ’ וּמָצָא לָהֶם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: הֲיִסְפַּק לְהוֹן, וְהֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: הֲיַד ה’ תִּקְצָר, נִמְצָא שֶׁבְּחִינַת יָד הַגָּדוֹלָה הִיא יְכוֹלָה לְהַסְפִּיקָם, נִמְצָא שֶׁבְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת הוּא בִּבְחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר הוּא בִּבְחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, כִּי יֵשׁ לוֹ מָנֶה מְבַקֵּשׁ מָאתַיִם וְכוּ’, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ אֵין מַסְפִּיק לוֹ, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂר כְּתִיב (מלאכי ג): הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וּבְחָנוּנִי נָא בְּזֹאת וְכוּ’, עַד בְּלִי דַּי; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:): עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְכַסֶּה עָלָיו וְנִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים כַּנַּ”ל:
שִׁוִּיתִי ה’ לְנֶגְדִּי תָמִיד – בְּחִינַת מִתְנַגֵּד:
רכב
צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד ה’ בְּשִׂמְחָה. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, צָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכַּמָּה סוּמִים מַחֲזִיקִים עַצְמָן בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ סוּמָא וּמַאֲמִינִים בּוֹ וְהוֹלְכִים אַחֲרָיו, וְגַם הַסּוּמָא מַאֲמִין לְמַקְלוֹ שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר מַקְלוֹ, אַף שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁרָאוּי לֵילֵךְ אַחַר עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים הִזְרִיחַ לוֹ קְצָת וְהָיָה מִתְחַזֵּק וּמִתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה וְנִסְתְּמוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ, עִם כָּל זֶה רָאוּי שֶׁיֹּאחַז בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים וְיֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָז הָיָה מִתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן גַּם עַכְשָׁו יְחַזֵּק לִבּוֹ מְאֹד, וְיֵלֵךְ אַחַר הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ אָז, אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה כַּנַּ”ל, עַד אֲשֶׁר בִּקְצָת יָמִים יַעַזְרוֹ ה’, וְיַחֲזֹר וְיִזְרַח לוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אָמֵן: (עַיֵּן בְּסוֹף הַסֵּפֶר מַה שֶׁשַּׁיָּךְ לָזֶה)
רכג
כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יְמַלְּאוּ בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זִמְנִין דְּשָׁמַע וְזִמְנִין דְּלָא וְכוּ’ (זוהר וירא דף קה:). אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁיָּכוֹל לִגְזֹר וְלוֹמַר: אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר ו): כֹּה תְבָרְכוּ וְכוּ’ אָמוֹר לָהֶם – הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן: יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ וְכוּ’, אָמֵן:
רכד
אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַצַּדִּיק, הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהֶאָרָה מִן הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ הָאִילָן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים וּקְלִפָּה וְעָלִין, וְכֻלָּם שׁוֹאֲבִין חִיּוּת מִן הָאִילָן, וְיֵשׁ עֲשָׂבִים שֶׁרְחוֹקִים מִן הָאִילָן, וְנִדְמֶה שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהָאִילָן, וּבֶאֱמֶת גַּם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ, כִּי הָאִילָן מֵגֵן עֲלֵיהֶם וּמַצִּילָן מִן הַשֶּׁמֶשׁ, כֵּן יֵשׁ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת עָלִין וַעֲנָפִים וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסי’ סו אות א), וַאֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ הָאִילָן כַּנַּ”ל:
רכה
דַּע, כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. עֵינֵי זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, וּלְפִי הַשֵּׂכֶל כֵּן הוּא הַבִּטָּחוֹן, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): בִּטְּחוּ בַּה’ עֲדֵי עַד, וְהַכֹּל לְפִי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַשֵּׂכֶל – עַל־יְדֵי הָרֵאָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית הָעוֹלִים אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן, וְהַמֹּחַ הִיא הַפְּתִילָה, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁבַּמֹּחַ הוּא הָאוֹר, נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית שֶׁבַּגּוּף כַּנַּ”ל, וְהַלַּחְלוּחִית הוּא עַל יְדֵי הָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת”ז ת”ג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דִּמְנָשְׁבִי עַל לִבָּא הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְזֶה בְּחִינַת (שמות כה): וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם עַל הַכַּפֹּרֶת – כַּפֻּרְתָּא דְּלִבָּא (זוהר פנחס דף רלד.). נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הָרֵאָה נִתְקַיֵּם הַלַּחְלוּחִית, שֶׁלֹּא יִתְיַבֵּשׁ עַל־יְדֵי הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַבִּטָּחוֹן כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָרֵאָה כַּנַּ”ל. וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף, דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה, שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר, עַל־יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר, כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי, הוּא עַל־יְדֵי חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת (שמות ד): מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף וְהַקּוֹל, חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף, רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לַחֲתֹּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת (בראשית א): נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב (רות ב): שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם וְכוּ’ – מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (הובא לעיל בסי’ לז). הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ (ראש השנה ו): בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה, דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם, בִּבְחִינַת: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם. וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת (תהלים לז): בְּטַח בַּה’ וַעֲשֵׂה טוֹב; כִּי אִם אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה כָּרָאוּי, כִּי מִתְיָרֵא שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ מַה שֶּׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה, וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן, שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה’ שֶׁלֹּא יַפְסִיד וְלֹא יֶחְסַר עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְבָרְכוֹ בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין צְדָקָה, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים סט): נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי; הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן כַּנַּ”ל, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי, אֲזַי נִחַר גְּרוֹנִי, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כַּנַּ”ל, אֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִקּוֹל הַצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת (קהלת יב): וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב), שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִצִּפְצוּפִים וְשִׁירוֹת, שִׂיחָה וְדִבּוּר כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים מִקּוֹל הַכִּנּוֹר, כִּי הָיָה עוֹשֶׂה מִצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ”ל:
רכו
מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עַל־פִּי רֹב הֵם מְזַמְּרִים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת, כִּי הֵם בְּחִינַת נִשְׁמַת עֵרֶב רַב, וְאִמָּא דְּעֵרֶב רַב הִיא לִילִית שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת תָּמִיד, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹשִׂים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה כַּנַּ”ל. וּמַה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְשֹׁךְ אֶל נִגּוּנִים הַלָּלוּ, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת: וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת (בראשית כט), מִבְּחִינַת קִלְקוּל הָרְאוּת, בִּבְחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): יְהִי מְאֹרֹת – חָסֵר, דָּא לִילִית (ת”ז תיקון מד דף עט:), וְעִקַּר הַנִּגּוּן הוּא מִבְּחִינַת שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁיר, שֶׁהֵם מִבְּנֵי לֵאָה, וְאָז כְּשֶׁנּוֹלַד לֵוִי נֶאֱמַר (שם כט): הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹלַד לֵוִי שֶׁהוּא סִטְרָא דְּנִגּוּנָא (זוהר שמות דף יט), עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה, שֶׁיִּלָּוֶה וְיֻמְשַׁךְ אֵלֶיהָ, וְעַל כֵּן נְגִינָה שֶׁהוּא נִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד מִשָּׁם, מִבְּחִינַת וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ, בִּבְחִינַת הַפַּעַם יִלָּוֶה כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁמְּזַמְּרִים אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים הַנַּ”ל בְּשַׁבָּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אוֹתָם, כִּי בְּשַׁבָּת נִשְׁלָם הָאוֹר, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת מְאוֹר עֵינָיו וְכוּ’ וּמְהַדְּרָא לֵהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשָׁא. נִמְצָא שֶׁבְּשַׁבָּת הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה; וַאֲזַי מַעֲלִין הַנִּגּוּנִים הַנַּ”ל שֶׁיְּנִיקָתָם מִקִּלְקוּל הָרְאוּת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָרְאוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל:
רכז
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם צַדִּיק אֶחָד, שֶׁדָּרַשׁ בְּבֵית־ הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים: ה’ יַעְזֹר (ב”פ) – כִּי יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם מְגֻלְגָּלִים בָּעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים עַל הַגַּגּוֹת, וְאֵין לָהֶם עֲלִיָּה, כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן הָעֲשָׂבִים, וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קכט): יִהְיוּ כְּחָצִיר גַּגּוֹת וְכוּ’, שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְכוּ’, וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה’ וְכוּ’. כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת ה’ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרִין עֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן אֵין לָהֶם עֲלִיָּה, אֲבָל אוֹתָהּ הַתְּבוּאָה שֶׁקּוֹצְרִין, אוֹמְרִים הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה’ כַּנַּ”ל, וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהּ עֲלִיָּה:
רכח
דַּע שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עָלָיו, כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא בִּימֵי שְׁלֹמֹה (יבמות כד) מִשּׁוּם שֻׁלְחַן מְלָכִים, כִּי אָז אֵינָן מִתְגַּיְּרִין מֵאַהֲבָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַגֵּרִים הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סְחוּפִים בְּעֹנִי וָדֹחַק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד): מִי גָר אִתָּךְ – בַּעֲנִיּוּתֵךְ וְכוּ’ (שם בגמרא). וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב וּמְגַיֵּר גֵּרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה, כִּי אָז מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים בֶּאֱמֶת, לֹא מִשּׁוּם שָׁלוֹם וָנַחַת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ פד): מְגוּרֵי אָבִיו – שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כְּמוֹ אֲבוֹתָיו, כְּמוֹ מִגִּיּוּרֵי אָבִיו, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִיָּד קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף; הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים, בְּחִינַת מְגוּרֵי אָבִיו, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַגֵּרִים בֶּאֱמֶת, וְאִם יִהְיֶה לוֹ שַׁלְוָה לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ כַּנַּ”ל:
רכט
דַּע, שֶׁיֵּשׁ עֵצִים, שֶׁכְּשֶׁעוֹשִין מֵהֶם מִטָּה, הֵם מְסֻגָּלִים לְהוֹלָדַת בָּנִים וּלְגַדְּלָם, וְכֵן לְהֵפֶךְ יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים וְכוּ’. וְזֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק: שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ (בראשית מג). וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ צ”א): אֲפִלּוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵינוּ גִּלָּה לָנוּ. כִּי עַל־יְדֵי עֲצֵי הַמִּטָּה עַל־יְדֵי־זֶה סְגֻלַּת הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל:
רל
דַּע, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת, יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר בַּפָּנִים שֶׁל הַתַּלְמִיד מִי הוּא רַבּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁרָאָה רַבּוֹ פַּעַם אַחַת, כִּי (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, נִמְצָא כְּשֶׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל חָכְמַת רַבּוֹ הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי רַבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּל חָכְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ; כִּי הַחָכְמָה הוּא בַּפָּנִים כַּנַּ”ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד יָכוֹל לֵידַע מִי הוּא רַבּוֹ כַּנַּ”ל:
רלא
בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים “וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים”, רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר, כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת עַל־יְדֵי כֹּחוֹת הַגַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְכָל אֶחָד נוֹתֵן כֹּחַ בְּאֵיזֶה סַם וְעֵשֶׂב הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וּמֵהֶם מְקַבְּלִים הַסַּמִּים וַעֲשָׂבִים כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, וּכְשֶׁצְּרִיכִים רְפוּאָה מִתְחַבְּרִים כַּמָּה כֹּחוֹת מֵהַגַּלְגַּלִּים, שֶׁזֶּה נוֹתֵן כֹּחַ בְּעֵשֶׂב זֶה וְזֶה בְּעֵשֶׂב אַחֵר וְכַיּוֹצֵא, וּמִתְחַבְּרִים כֻּלָּם וְעוֹשִׂין מֵהֶם הַרְכָּבָה לִרְפוּאָה, עַל כֵּן טוֹב לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים: וּצְבָא הַשָּׁמַיִם וְכוּ’, שֶׁאָז בָּאִים כֻּלָּם לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְלִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּצַוֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֵלּוּ הַכֹּחוֹת הַצְּרִיכִים לִרְפוּאָתוֹ בְּתוֹךְ חֲתִיכַת לֶחֶם אוֹ בְּדָבָר אַחֵר, וְיִתְרַפֵּא מִמֵּילָא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: (עַיֵּן עִנְיָן זֶה בַּאֲרִיכוּת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן א):
רלב
בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר: הַלְלוּ אֶת ה’ מִן הַשָּׁמַיִם וְכוּ’, הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו וְכוּ’; אֲזַי הָאָדָם קוֹרֵא לְכֻלָּם וּמְצַוֶּה לְכֻלָּם שֶׁיְּהַלְּלוּ אֶת ה’. וּמִזֶּה רָאוּי לָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר לִתְפִלָּה בְּכַוָּנַת הַלֵּב, מֵאַחַר שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ קוֹרֵא לְכָל הָעוֹלָמוֹת לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ יִתְבָּרַךְ:
רלג
כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים, וְהוּא מִתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּמְנַצֵּחַ אוֹתָם, יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וְהוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמָשָׁל שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הַמְּלָכִים לִפְעָמִים בְּיוֹמָא דְּפַגְרָא, הֵם מַנִּיחִין כַּמָּה חַיּוֹת שֶׁיְּנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה, וְהֵם עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים וְיֵשׁ לָהֶם תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִן הַנִּצָּחוֹן, כְּמוֹ כֵן הַמַּחֲשָׁבוֹת הֵם בָּאִים מִבְּחִינַת הַחַיּוֹת, וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת טְמֵאוֹת, וּמַנִּיחִים בְּכַוָּנָה מִלְּמַעְלָה שֶׁיְּנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה, וְיֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגַּבֵּר עַל הַחַיּוֹת טְמֵאוֹת וּמְנַצֵּחַ אוֹתָם. הַכְּלָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּפַעַם אֶחָד. עַל כֵּן בְּקַל יְכוֹלִין לְגָרֵשׁ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַק בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב אוֹתוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, רַק לַחֲשֹׁב אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, בְּתוֹרָה אוֹ עֲבוֹדָה, אוֹ אֲפִלּוּ מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן ע”ב), שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה וּלְנַעְנֵעַ ראֹשׁוֹ אָנֶה וָאָנָה כְּדֵי לְגָרֵשׁ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלָל, אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים יוֹתֵר, רַק לִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶּׁהוּא עוֹסֵק, בְּתוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו כְּלָל, וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא תִּסְתַּלֵּק:
רלד
דַּע שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים. כִּי־אִם מִי שֶׁיָּכוֹל לְהִדַּמּוֹת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, כִּי כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל צַדִּיק יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ רַע, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ כְּנֶגְדּוֹ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁגַּם לָהֶם אֵרַע כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּגוֹן שֶׁמָּצִינוּ שֶׁפִּינְחָס עָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁפָּרַח בָּאֲוִיר, וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ מַעֲשֵׂה שֶׁל רָשָׁע, שֶׁגַּם בִּלְעָם פָּרַח בָּאֲוִיר, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי הָרָע לְעֻמַּת הַטּוֹב. וְהַהֶפְרֵשׁ הוּא רַק מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ, זֶה יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַהֶבְדֵּל וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים, כִּי זֶה מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע (מלכים־ב ח): סַפְּרָה נָּא לִי הַגְּדֹלוֹת; הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה הַנִּסִּים עַל יְדֵי תְּפִלָּה (מגילה כז), אֲבָל מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵם עַל יְדֵי תַּחְבּוּלוֹת אוֹ כִּשּׁוּף אוֹ דָּבָר אַחֵר מִסִּטְרָא אָחֳרָא, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַהֶפְרֵשׁ יוֹדֵעַ רַק זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, הַיְנוּ בֵּין רַע לְטוֹב. וְגַם מִי שֶׁאֵין לוֹ זֶה הַדַּעַת לְהַבְדִּיל וְכוּ’, אֲבָל יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁמַּאֲמִין הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כַּנַּ”ל, גַּם זֶה יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּרוּרָה מְאֹד, עַד שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה יִהְיֶה דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ רוֹאֶה הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בָּעֵינַיִם מַמָּשׁ, בְּחִינַת סְתִים וְגַלְיָא, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ ס”ב). וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פרשה ב): לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: אוֹר – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, חֹשֶׁךְ – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים. הַיְנוּ שֶׁמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת אוֹר, וּלְהֶפֶךְ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, וּמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ, גַּם נִצּוֹל מִצָּרוֹת. כִּי בִּלְבּוּל הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וּמִזֶּה בָּאִין צָרוֹת, כִּי מֹחִין דְּקַטְנוּת הֵם בְּחִינַת דִּינִין. וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: סַפְּרָה נָּא לִי אֶת הַגְּדֹלוֹת; בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיק הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ”ל: גַּם צָרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה, כִּי בְּכָל מַעֲשֶׂה יֵשׁ צִמְצוּם, וְגַם כְּשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל־יְדֵי סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק, נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַמַּעֲשֶׂה וּמֵהַסִּפּוּר שֶׁהוּא דִּבּוּר, נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מַחֲשָׁבָה, וּבְוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפֵּר מִמֶּנּוּ גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק בִּבְחִינַת מַחֲשָׁבָה אֶצְלוֹ, עַל־כֵּן צָרִיךְ לֵידַע מִמִּי לְסַפֵּר וְאֵיךְ לְסַפֵּר, וַאֲזַי נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְיָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁזֶּה נִקְרָא עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, צָרִיךְ לִשְׁתֹּק, וַאֲפִלּוּ אִם יְדַבֵּר אָז דִּבּוּר הָגוּן הוּא מַפְסִיד הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר הָגוּן מַפְסִידָהּ, וְזֶה בְּחִינַת (מנחות כט): שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה – שֶׁלַּעֲלוֹת אֶל הַמַּחֲשָׁבָה צָרִיךְ לִשְׁתֹּק, וַאֲפִלּוּ אִם יִשְׁתֹּק וְלֹא יְדַבֵּר כְּלָל, עִם כָּל זֶה יֵשׁ בִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה וּמוֹנְעִין אוֹתָהּ, וְעַל זֶה צָרִיךְ טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְזֶה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ”ל: וְלִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהִדַּמּוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל, הוּא עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה, הַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִטִּבְעִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת, כִּי שָׁם כָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, כִּי שָׁם הוּא רַק הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת (דברים כו): הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ, וְזֶה (תהלים טז): שִׁוִּיתִי ה’ לְנֶגְדִּי תָמִיד, הַיְנוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁווֹת וּלְדַמּוֹת עַצְמִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, אֲזַי:: לְנֶגְדִּי תָמִיד; הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (תהלים קה): אֵין תָּמִיד אֶלָּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ: וְדַע, שֶׁיֵּשׁ שֵׁם, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת מֶלֶךְ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּזֶה הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם הוּא קמה – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: הַשְׁקִיפָה מִמְעוֹן קָדְשֶׁךָ. וְזֶה בְּחִינַת (דניאל ב): מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵם מַלְכִין. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית לז): וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי:
רלה דַּע, שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחֱלָק וְנוֹפֵל, וַאֲזַי הָעוֹלָם שׂוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִזֶּה, זֶה בָּא עַל יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב. כִּי יוֹם־טוֹב נִקְרָא רֶגֶל, וְגַם נִקְרָא מוֹעֵד, וְעַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, נַעֲשֶׂה מִזֶּה רֶגֶל מוֹעֵד, עַל־כֵּן רַגְלוֹ מוֹעֲדָה וְנָפַל, וְזֶה הַשְּׂחוֹק שֶׁשּׂוֹחֲקִין, הוּא בְּחִינַת הַשְּׂמָחוֹת נְפוּלוֹת מִפְּגַם שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, וְעַל כֵּן מִתְבַּיֵּשׁ, כִּי עֲבוֹדַת אֶלִילִים נִקְרָא בֹּשֶׁת (הושע ט), וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ”ם (פסחים קיח), עַל־כֵּן בָּאָה עָלָיו בּוּשָׁה. וְלִפְעָמִים הוּא לוֹ לְכַפָּרָה, וְלִפְעָמִים אֵין נִתְכַּפֵּר לוֹ בָּזֶה, רַק כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב:
רלו מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁיַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה לְסוֹף יָמָיו, וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לִגְדֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הוּא עוֹלֶה לִגְדֻלָּה זוֹ. כְּגוֹן בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁעִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד הוּא כְּשֶׁמַּחֲזִיקִין אוֹתוֹ לְצַדִּיק מְפֻרְסָם, אֲזַי זוֹכֶה שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּסוֹף יָמָיו לִמְפֻרְסָם גָּדוֹל, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, רַק שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, וְנוֹתְנִין לוֹ שְׂכָרוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא מִן הָעוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ וְכוּ’:
רלז עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שמות דף יט.), שֶׁעִקַּר הַנִּגּוּן מִסִּטְרָא דְּלֵוָאי, וְזֶה שֶׁאָמְרָה לֵאָה: הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי (בראשית כט) – שֶׁעַתָּה הַפַּעַם שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, שֶׁעַל יָדוֹ בָּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וּכְלֵי שִׁיר לָעוֹלָם, הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי בְּוַדַּאי, כִּי הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וּכְלֵי שִׁיר, וְהָבֵן. וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל חֲתֻנָּה:
שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (תהלים קיט) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַחַשׁ.
(זֶה הָעִנְיָן הֵם דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין לִתֵּן לוֹ “רַחַשׁ” הַמַּגִּיעַ לְהָרַב, וּפַעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁהָיָה חֲתֻנָּה בָּעִיר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ”ל מֵעִנְיַן כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה כַּנַּ”ל, (כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־פִּי רֹב הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵעֵין מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשֶׂה וְנִדְבָּר אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר). וְאָז הָיוּ מְשִׂיחִים לְפָנָיו מֵעִנְיַן “רַחַשׁ” הַמַּגִּיעַ לוֹ. עָנָה וְאָמַר: בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לִי רַחַשׁ, שָׂ’רִים רְ’דָפוּנִי חִ’נָּם)
רלח כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַשְּׁלִישִׁי, אַף שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵעִנְיָנָם, אֲזַי יַסְכִּים עִם אֶחָד יוֹתֵר מֵעִם חֲבֵרוֹ – זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָאֶחָד סָמוּךְ לְשָׁרְשׁוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים לוֹ כְּאֶחָד, כִּי אֵין שְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׁוִין, וְאִם־כֵּן בְּוַדַּאי אֶחָד סָמוּךְ יוֹתֵר, וּמִזֶּה בָּא שֶׁהוּא מַסְכִּים עִם זֶה, וְהָבֵן:
רלט עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מִשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכב): אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה; אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר, וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ אִם אֶחָד רוֹצֶה שָׁלוֹם, רַק שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו, עִם כָּל זֶה אֵין הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל, אַף שֶׁהוּא אִישׁ שָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שם קכ): אֲנִי שָׁלוֹם, כִּי אֲנִי אִישׁ שָׁלוֹם וּמִצִּדִּי הָיָה שָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וְעִם כָּל זֶה: וְכִי אֲדַבֵּר, הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁאֲנִי שָׁלוֹם, עִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵחֲמַת הַמִּלְחָמָה וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלַי כַּנַּ”ל:
וְהִנֵּה כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם מִשָּׁלוֹם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׁלוֹם, יָכוֹל לֵידַע כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁנִּקְרָא שָׁלוֹם, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ד): וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ; כִּי כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מִשָּׁלוֹם כַּנַּ”ל, וְזֶה אוֹתִיּוֹת שָׁלוֹם – רָאשֵׁי־ תֵּבוֹת: וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵׂחוֹ:
כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מֵחֲמִימוּת, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִימוּת הַרְבֵּה מְדַבֵּר הַרְבֵּה, וְכֵן מִי שֶׁנִּתְקָרֵר וְאֵין בּוֹ חֲמִימוּת, אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵחֲמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי; וְהוּא שַׁלְהוֹבָא דְּנוּרָא וְכוּ’:
רמ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַדְּבָרִים הֵם בָּאִים רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, יוּכַל לְקַבֵּל בְּקַל אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, הֵן עֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים, אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק אֲזַי בָּא לוֹ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל. כִּי כָּל אֶחָד מְקַבֵּל עֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים לְפִי הַמַּזָּל שֶׁלּוֹ, וְהַמַּזָּל מְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק, כִּי מִשָּׁם בָּאִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל כֵּן כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק, אֲזַי הַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, כְּדֵי לְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ. וְעַל־כֵּן נִמְצָא בָּזֶה חִלּוּקִים רַבִּים, לִפְעָמִים מַגִּיעַ לְאָדָם עֲשִׁירוּת וְהוּא מֵת מִזֶּה וְנִשְׁאָר הָעֲשִׁירוּת לַיּוֹרְשִׁין, וְלִפְעָמִים הוּא מֵת עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּקַבֵּל עֲשִׁירוּת וְגַם אוֹבֵד אֶת הָעֲשִׁירוּת, וְכֵן חִלּוּקִים רַבִּים, וְהוּא כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לְהַגְבִּיהַּ מַשָּׂא כָּבֵד, וְהוּא מַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ לְהַגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא מֵחֲמַת שֶׁכְּבֵדָה מְאֹד, וְלִפְעָמִים מַגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא, אֲבָל מֵחֲמַת גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁהִכְנִיס בָּזֶה נֶעֶקְרוּ וְנִתְלְשׁוּ מֵעָיו בְּקִרְבּוֹ עַד שֶׁמֵּת מֵחֲמַת זֶה, אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאָר הַמַּשָּׂא בְּיָדוֹ, וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת שֶׁנִּתְלָשׁ בְּקִרְבּוֹ נָפַל גַּם הַמַּשָּׂא מִיָּדוֹ, נִמְצָא שֶׁזֶּה מֵת מֵחֲמַת שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא וְגַם הַמַּשָּׂא לֹא נִשְׁאֲרָה אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ לְבָנָיו. כְּמוֹ כֵן בְּהַנַּ”ל, מֵחֲמַת שֶׁהַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַהַשְׁפָּעָה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, מֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כַּמָּה חִלּוּקִים כַּנַּ”ל. אֲבָל הַמְקֹרָב לְהַצַּדִּיק, אֲזַי אֵין הַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא קָרוֹב אֶצְלוֹ. אֲבָל עִם כָּל זֶה, לִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאָדָם יִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אוֹבֵד הָעֲשִׁירוּת. דַּע, כִּי זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה דָּבָר יָקָר גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי (מגילה ג), וּמֵחֲמַת שֶׁהַמַּזָּל רוֹאֶה דָּבָר יָקָר וְנַעֲלֶה מְאֹד, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ הָעֲשִׁירוּת מֵאֶצְלוֹ, כְּמוֹ מִי שֶׁנּוֹשֵׂא מַשָּׂא שֶׁל נְחֹשֶׁת, וְרוֹאֶה זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וִיקָרִים, אֲזַי מַשְׁלִיךְ הַכֹּל וְרָץ וְחוֹטֵף אֶת הַדְּבָרִים הַיְקָרִים, כְּמוֹ כֵן מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב וְרוֹאֶה יָקָר מִפָּז וּמִפְּנִינִים, אֲזַי מַשְׁלִיךְ הַמַּזָּל הָעֲשִׁירוּת כִּלְאַחַר יָד, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה שֶׁיַּרְגִּישׁ גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁהַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הוּא יָקָר מִכָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל מָמוֹן וְאֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל עֲשִׁירוּת:
רמא כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַמִּדַּת הַדִּין הָיָה מְכַלֶּה אֶת הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל הַמִּדַּת הַדִּין אֵין לָהּ כֹּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ט): חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים. אֲבָל הָאָדָם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי אֶת חֲבֵרוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים עַל אָדָם אֶחָד, חַס וְשָׁלוֹם, וּבָא אָדָם אַחֵר וְעוֹמֵד וְחוֹלֵק עָלָיו, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, כִּי הֵם רוֹצִים יוֹתֵר שֶׁיִּנְקֹם בּוֹ הָאָדָם, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל וּמַשְׁגִּיחַ בְּתִקּוּן הָעוֹלָם, הוּא חוֹלֵק לִפְעָמִים בְּכַוָּנָה עַל צַדִּיק אֶחָד כְּדֵי לְסַלֵּק מֵעָלָיו מִדַּת הַדִּין כַּנַּ”ל, כִּי יִסְמְכוּ עָלָיו שֶׁהוּא יִנְקֹם יוֹתֵר, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּרַחֲמִים וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יִסּוּרִים לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק: וְזֶה פֵּרוּשׁ: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְכוּ’ הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְכוּ’ בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי וְכוּ’ (במדבר כה). הַיְנוּ שֶׁפִּינְחָס הֵשִׁיב אֶת חֲמַת ה’ וְסִלֵּק מִדַּת הַדִּין מִיִּשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי שֶׁהוּא לָבַשׁ נְקָמָה לִנְקֹם בָּהֶם, עַל־כֵּן נִסְתַּלְּקוּ הַדִּינִים כַּנַּ”ל, וְזֶה מֵחֲמַת כִּי הַדִּינִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכַלּוֹת וְכוּ’, עַל־כֵּן הֵם רוֹצִים יוֹתֵר כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִנְקֹם כַּנַּ”ל. וְזֶה: וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי; הַיְנוּ שֶׁבָּזֶה מוֹדִיעַ לָנוּ הַתּוֹרָה גֹּדֶל הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה פִּינְחָס לְיִשְׂרָאֵל, בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָבַשׁ נְקָמָה לִנְקֹם בָּהֶם, שֶׁבָּזֶה עָשָׂה לָהֶם טוֹבָה גְּדוֹלָה, וְהַטַּעַם הוּא, כִּי וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי, הַיְנוּ שֶׁבְּקִנְאָתִי, בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁלִּי, אֵינִי מְכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מִדַּת הַדִּין אֵין בָּהּ כֹּחַ לְכַלּוֹת כַּנַּ”ל. אֲבָל הָאָדָם כְּשֶׁנּוֹקֵם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן עָשָׂה פִּינְחָס טוֹבָה נִפְלָאָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּמֶּה שֶׁלָּבַשׁ קִנְאָה לִנְקֹם בָּהֶם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה רָפְתָה מִיִּשְׂרָאֵל כֹּחַ הַדִּינִים. בְּחֹשְׁבָם שֶׁפִּינְחָס יִנְקֹם בָּהֶם בְּיוֹתֵר, כִּי פִּינְחָס הוּא אָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִנְקֹם יוֹתֵר לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה הֵשִׁיב פִּינְחָס אֶת חֲמָתִי וְסִלֵּק מִדַּת הַדִּין כַּנַּ”ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת פִּינְחָס בְּוַדַּאי הָיָה רַחֲמָן, וּבְוַדַּאי אַחַר־כָּךְ הֵקֵל הַדִּינִים מֵעֲלֵיהֶם:
רמב דַּע שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת אֲרִיךְ אַנְפִּין בַּקְּלִפָּה (ע’ ע”ח שער הקליפות פ”ג), וּמִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּאִשָּׁה מִבְּחִינָה זוֹ, קָשֶׁה לוֹ לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּר, וְאַף אִם יַעֲצִים עֵינָיו, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה תִּזְדַּמֵּן לוֹ, כִּי הִיא בְּחִינַת אֲרִיךְ אַנְפִּין שֶׁל הַקְּלִפָּה, שֶׁהֵם פָּנִים אֲרֻכִּים, וְעַל־כֵּן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה תִּזְדַּמֵּן לוֹ: וְדַע, שֶׁצְּדָקָה הוּא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה וּמוֹעֶלֶת מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּרֵי נִאוּף, אַךְ אַף־עַל־ פִּי־כֵן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל־זֶה, וְלִהְיוֹת מְעֹרָב עִם הַנָּשִׁים וּלְהַרְבּוֹת שִׂיחָה עִמָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ כָּל־כָּךְ, וְזֶהוּ (אבות פ”א): וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתְךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה; הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה צְדָקָה וַעֲנִיִּים הֵם בְּנֵי בֵּיתְךָ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל תַּרְבֶּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אֲבָל אֵין הָאִסּוּר רַק שֶׁלֹּא יַרְבֶּה, אֲבָל מַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח אֵין מַזִּיק לוֹ, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁהִיא מַצֶּלֶת מֵהִרְהוּרִים שֶׁל נִאוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲבִי אָבוֹת הַטֻּמְאָה, בְּחִינוֹת מֵת, וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם, בִּבְחִינַת (משלי י): וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ:
רמג דַּע, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל קְדֻשָּׁתוֹ, עַל־כֵּן הוּא מִתְעַלֵּם מְאֹד, וְאֵין רוֹאִים מִמֶּנּוּ שׁוּם קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת יְתֵרָה, זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ מְאֹד. וְזֶה בְּחִינוֹת: כָּל הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים (ידים פ”ג), נִמְצָא, שִּׁיר הַשִּׁירִים הוּא קָדוֹשׁ מְאֹד, יוֹתֵר הַרְבֵּה מִכָּל הַסְּפָרִים, וְהִנֵּה מָצִינוּ שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, חִבֵּר שְׁלשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת וְשִׁיר הַשִּׁירִים, וּבֶאֱמֶת מִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת הֵם כֻּלָּם מְלֵאִים מוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם מְאֹד. וּמָצִינוּ בָּהֶם תֵּבוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל בְּשִׁיר הַשִּׁירִים אֵינוֹ נִמְצָא תֵּבוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה כְּלָל, פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח, שֶׁבְּכָל סֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים אֵין נִמְצָא שָׁם בְּכָל הַסֵּפֶר שׁוּם תֵּבוֹת קֹדֶשׁ וְטָהוֹר, וְזֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ אֵינָם רוֹאִים שָׁם שׁוּם קְדֻשָּׁה, עַל־כֵּן אֵינוֹ נִמְצָא שָׁם תֵּבוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה כְּלָל:
רמד מִי שֶׁהוּא מְעֹרָב בֵּין הָעַכּוּ”ם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲסָקִים וּמַשָּׂא וּמַתָּן עִמָּהֶם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ, כִּי בְּקַל יוּכַל לְהִתָּפֵס בְּרִשְׁתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, לַחֲלֹק עַצְמוֹ מִמַּדְרֵגַת יַהֲדוּתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי לֹא דַּי לְהָאָדָם שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, אֲשֶׁר מַלְאָכִים אֵין לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁפַּעַם אַחַת בָּאוּ מַלְאָכִים בְּזֶה הָעוֹלָם וְנִלְכְּדוּ מְאֹד (זוהר בראשית דף נח). אֲבָל בֶּאֱמֶת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ יוֹתֵר מִמַּלְאָכִים, וְהֵם יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּזֶה הָעוֹלָם וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְהִדָּבֵק בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל לִהְיוֹת גַּם־כֵּן מְעֹרָב עִם הָעַכּוּ”ם, זֶה קָשֶׁה מְאֹד, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד, לִהְיוֹת כְּיָתֵד חָזָק בַּל יִמֹּט מִמַּדְרֵגַת כַּשְׁרוּתוֹ וְיַהֲדוּתוֹ:
רמה דַּע, שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָהֶם, כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, הוּא נִכְנָס בְּהַחֲדָרִים, וְנִכְנָס מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר, כִּי בְּכָל חֶדֶר וָחֶדֶר יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פְּתָחִים לַחֲדָרִים אֲחֵרִים, וְכֵן מֵאוֹתָן הַחֲדָרִים – לַחֲדָרִים אֲחֵרִים, וְהוּא נִכְנָס וּמְטַיֵּל בְּכֻלָּם, וּמְלַקֵּט מִשָּׁם אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת מְאֹד, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. אֲבָל דַּע, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, לְבַל יִטְעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי לֹא בִּמְהֵרָה זוֹכִין לָזֶה, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה חִדּוּשִׁין שֶׁאֵינָם בָּאִים מִשָּׁם, רַק מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים. וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לָאָדָם לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי כֵן, גַּם שָׁם יֵשׁ חִדּוּשִׁים נָאִים שֶׁנִּדְמִין לְהַשָּׂגוֹת. וְגַם בָּזֶה יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁכּוֹתְבִין תֵּבַת אָדָם, יוֹדְעִין שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל דְּמוּת הָאָדָם, אֲבָל הוּא רַק בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא, כִּי אֵין כָּתוּב שָׁם שׁוּם צִיּוּר הָאָדָם, וְיֵשׁ שֶׁמְּצַיְּרִין עַל הַנְּיָר צִיּוּר הָאָדָם, וְשָׁם נִגְלֶה יוֹתֵר קְצָת דְּמוּת הָאָדָם, וְיֵשׁ שֶׁמְּנַסְּרִין צִיּוּר הָאָדָם מֵחֲתִיכַת עֵץ וְשָׁם נִתְגַּלֶּה עוֹד יוֹתֵר צִיּוּר הָאָדָם, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה אָדָם מַמָּשׁ, רַק הָאָדָם בְּעַצְמוֹ הוּא הָאָדָם בֶּאֱמֶת. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ כַּמָּה חִדּוּשִׁין שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהֵם רַק כְּמוֹ פִּנְקָס, וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתְבִין תֵּבַת אָדָם לְבַד, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יט): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם; וְיֵשׁ שֶׁהוּא נִכְנָס לִפְנִים מִזֶּה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה אָדָם כַּנַּ”ל, רַק כְּשֶׁזּוֹכִין אֶל הַתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ זֶהוּ בְּחִינַת אָדָם בֶּאֱמֶת, וְזֶהוּ: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם – זֹאת הַתּוֹרָה דַּיְקָא. הַיְנוּ, רַק זֹאת הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיּוּת הוּא בְּחִינַת אָדָם:
וְדַע, שֶׁכָּל אָדָם קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיג בַּתּוֹרָה הַשָּׂגָה שֶׁל אֱמֶת, צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּהֶכְרֵחַ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הֵיכְלוֹת הַתְּמוּרוֹת, אֲבָל הַכְּלָל – שֶׁאָסוּר לִטְעוֹת בְּעַצְמוֹ, לִסְבֹּר שֶׁכְּבָר בָּא אֶל הַהַשָּׂגָה הָרָאוּי, כִּי אִם יִסְבֹּר כֵּן יִשָּׁאֵר שָׁם חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לִכְנֹס לְחַדְרֵי תּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים, אֲזַי יִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְיַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת, וְיַפְצִיר עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְאָז יִרְאֶה הַהֶפְרֵשׁ. וַאֲפִלּוּ אִם עָשָׂה עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר כָּךְ זָכָה לְחִדּוּשִׁין, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יַעֲמֹד עַל־זֶה לִסְבֹּר שֶׁהֵם הַשָּׂגוֹת שֶׁל אֱמֶת הַנַּ”ל, כִּי אֲפִלּוּ לְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת צָרִיךְ עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים, וַאֲפִלּוּ בְּתַאֲוֹות עוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ דֻּגְמָא לָזֶה, כְּגוֹן לְמָשָׁל כְּשֶׁעוֹשִׂין שְׂחוֹק וְקוֹמֶעדְיֶע, אֲזַי נוֹסֵעַ אֶחָד וּמַכְרִיז וְחוֹשֵׁב כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ עַל הַקּוֹמֶעדְיֶע, וְאַף שֶׁהוּא תַּאֲוָה לִשְׁמֹעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה הַשְּׂחוֹק בְּעַצְמוֹ. וְכֵן כְּשֶׁבָּא לְהַחֶדֶר שֶׁעוֹשִׂין שָׁם הַקּוֹמֶדְיֶע יֵשׁ שָׁם מְצֻיָּר עַל הַטַּבְלָא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם, וְגַם זֶה אֵינוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים לְשָׁם לִפְנִים, עוֹמֵד לֵץ אֶחָד, וְעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה קוֹף, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשֶׂה הַבַּעַל קוֹמֶדְיֶע, הוּא עוֹשֶׂה אַחֲרָיו בְּלֵיצָנוּת, וְגַם זֶה אֵינוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ, וְעִקָּר הוּא הַשְּׂחוֹק בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹשִׂין שָׁם. וּכְמוֹ כֵן תָּבִין הַנִּמְשָׁל מֵעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁנִּכְנָס לִפְנִים, וְלִפְנַי וְלִפְנִים, וַעֲדַיִן עוֹמֵד בַּחוּץ לְגַמְרֵי, כִּי לֹא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה שֶׁל אֱמֶת. וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד, אַף כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם נֶחֱשָׁבִים בְּעֵינָיו לִכְלוּם, לְגֹדֶל עֹצֶם הַכָּרָתוֹ אֶת גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן הוּא מִשְׁתַּדֵּל וּמִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם, שֶׁיַּתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג כְּלָל מִיָּמָיו:
רמו
לִפְעָמִים צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (דברי הימים־ב יז): וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה’; וְהוּא מוֹעִיל כְּמוֹ תַּעֲנִית, כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא לְהַשָּׂגָה וְלַעֲלוֹת לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה, אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (ב”מ פה), שֶׁרַבִּי זֵירָא הִתְעַנָּה כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ תַּלְמוּד בַּבְלִי, כִּי הָיָה צָרִיךְ לָבוֹא לְהַשָּׂגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַגַּדְלוּת מוֹעִיל כְּמוֹ הַתַּעֲנִית הַנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַגַּדְלוּת שׁוֹכֵחַ גַּם כֵּן אֶת חָכְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סו:): כָּל הַמִּתְגָּאֶה חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. אַךְ צָרִיךְ לָזֶה חָכְמָה יְתֵרָה, כִּי בְּוַדַּאי גַּדְלוּת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד, וְאִם יִתְגָּאֶה בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי חָכְמָתוֹ תִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, וְלֹא יָבוֹא לְהַשָּׂגָה, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה שׁוֹטֶה מַמָּשׁ, אַךְ צָרִיךְ לָזֶה אָמָּנוּת יְתֵרָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת רַק כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ כַּנַּ”ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה עָנָו בֶּאֱמֶת:
רמז
אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רעיא מהימנא צו דף כז:), שֶׁ”תֵּיקוּ” הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ”ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְסָר הַנּוּן שֶׁל “תִּיקּוּן” וְנַעֲשֶׂה “תֵּיקוּ”. וְדַע שֶׁזֹּאת הַנּוּן פְּשׁוּטָה כְּשֶׁנֶּחְסֶרֶת מֵהַתִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת תֵּיקוּ כַּנַּ”ל, אֲזַי הִיא נִשְׁפֶּלֶת וְנִכְפֶּפֶת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת “קִינוֹת”, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת “תִּיקּוּן”, רַק שֶׁהַנּוּן נִכְפֶּפֶת כַּנַּ”ל. ה’ יִגְאָלֵנוּ וְיִתְהַפְּכוּ הַ”קִּינוֹת” לְ”תִּיקּוּן”, וְיִתְתַּקֵּן הַ”תֵּיקוּ” הַנַּ”ל:
רמח
דַּע, שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרִים מִצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר וְנִתְלַהֵב הַלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ מְאֹד, כִּי הָרְשִׁימוּ שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפְּרִין מִמֶּנּוּ, עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֹאת הָרְשִׁימוּ נִתְעוֹרֶרֶת בְּעֵת שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַצַּדִּיק, וְהִיא מְעוֹרֶרֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל:
רמט
עִקַּר הַגְּבוּרָה – בְּהַלֵּב, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ הַמִּלְחָמוֹת עַל־יְדֵי חֹזֶק וְתֹקֶף לִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא וְרָץ לְתוֹךְ תֹּקֶף הַמִּלְחָמָה, וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ”ד): אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְזֶה בְּחִינַת גְּבוּרוֹת שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שופטים יג): וַתָּחֶל רוּחַ ה’ לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל; שֶׁבְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת צָלְחָה עָלָיו רוּחַ ה’ וְלָבַשׁ גְּבוּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא לוֹ חֹזֶק וְתֹקֶף גְּבוּרָה בַּלֵּב, וְעַל יְדֵי זֶה עָשָׂה גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת:
רנ
דַּע, שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר, כִּי ה’ נָתַן וַה’ לָקַח (איוב א). וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁבְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, כְּגוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה, כְּמוֹ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ מִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם יִסּוּרֵי הַחוֹלֶה שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּקְשְׁרָה הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִים בְּעֵת הַפֵּרוּד, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיִּסּוּרִים קַלִּים מְאֹד וְנוֹחִים לְהִתְקַבֵּל בְּעֵת שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדַעַת בָּרוּר שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין, שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַצַּעַר מֵהַיִּסּוּרִין, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִין: וְזֶה עִקַּר צַעַר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּגָּלוּת, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין הַכֹּל בַּטֶּבַע וּבְמִקְרִים וּבְמַזָּל, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ”ל, וְזֶה בָּא לָהֶם מֵחֲמַת שֶׁהֵם שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ”ם וְלָמְדוּ מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שְׁעָתָם מַצְלַחַת מְאֹד, וְיִשְׂרָאֵל נִבְזִים וּשְׁפָלִים, עַל־כֵּן הֵם לוֹמְדִים מֵהֶם וְתוֹלִין הַכֹּל בְּטֶבַע וּמִקְרֶה, וּמַחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לָהֶם יִסּוּרִים, כִּי אִלּוּ הָיָה לָהֶם דַּעַת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה. לֹא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כְּלָל כַּנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, רַק כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נוֹפְלִים אֶל תַּחַת הַטֶּבַע, כְּמוֹ הָעַכּוּ”ם שֶׁהֵם תַּחַת הַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וַאֲזַי יֵשׁ לָהֶם גָּלוּת וָצַעַר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַצַּעַר וְהַגָּלוּת שֶׁלָּהֶם הוּא רַק עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת, וְתוֹלִין בַּטֶּבַע. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְהוֹשִׁיעָם מִגָּלוּתָם, וְלַעֲשוֹת קֵץ וָסוֹף מֵהַמֵּצֵר לָהֶם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, וַאֲזַי מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַטֶּבַע וְהַמַּזָּל שֶׁהָיָה מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים תַּחַת יָדָם, וַאֲזַי מְחַיֵּב הַמֵּצֵר לָהֶם, וְיִשְׂרָאֵל עוֹלִים עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה: וְדַע, שֶׁזֹּאת הַהַשְׁגָּחָה הוּא מַמְשִׁיךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם, כִּי לֶעָתִיד בְּעֵת הַקֵּץ יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְלֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא): כִּי הַשָּׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע שֶׁהִיא עַל פִּי מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְזֶהוּ נִמְלָחוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּלְבְּלוּ וְיִתְעַרְבְּבוּ כָּל הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַזָּל רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, וְאָז יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה. וְעַל־כֵּן גַּם עַתָּה כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קֵץ וְסוֹף מֵאֵיזֶה עַכּוּ”ם וְשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ וְסוֹף הָעוֹלָם, שֶׁאָז לֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה, וְעַל־יְדֵי זֹאת הַהַשְׁגָּחָה נִתְעַלִּים יִשְׂרָאֵל, וְנַעֲשֵׂה קֵץ וְסוֹף מֵהָעַכּוּ”ם שֶׁהָיָה מְצֵרָה לָהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (יחזקאל ז’): קֵץ בָּא הַקֵּץ; הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהָבִיא קֵץ עַל הָעַכּוּ”ם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן כַּנַּ”ל: וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ, וּתְפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְהוּא בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינַת (דברים ד): כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה’ אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵינוּ אֵלָיו; כִּי זֶה גְּדֻלָּתֵנוּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וּמְשַׁנֶּה הַטֶּבַע עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים ח): סַפְּרָה נָּא לִי אֶת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כז): וֶאֱלִישָׁע דַּעֲבַד – בְּרַחֲמֵי הוּא דַּעֲבַד. נִמְצָא שֶׁתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת נִסִּים וְהַשְׁגָּחָה, הֶפֶךְ הַטֶּבַע, הִיא בְּחִינַת גָּדוֹל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁהֵשִׁיב אוֹבֵי טַמְיָא לְרַב קְטִינָא (ברכות נט): מַאי גּוֹהָא, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ”ם, מוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף עוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ”ם – בֵּין הָעַכּוּ”ם דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר הַצַּעַר, מַה שֶּׁהֵן שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ”ם וְלָמְדוּ מֵהֶם וְנָפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין בְּהַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וְזֶה עִקַּר הַצַּעַר שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, כִּי דְּמָעוֹת הֵם בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): עַל פָּסוּק (קהלת יב): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם לוֹקְחִים חֵלֶק הָרְאוּת, וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹכָם. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַדְּמָעוֹת לוֹקְחִים הָרְאוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה: וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת – הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה. לַיָּם הַגָּדוֹל – הַיְנוּ בְּחִינוֹת הָעַכּוּ”ם הַמּוֹשְׁלִין עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (ישעיה נז): וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ; וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּדוֹל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, עַד סוֹפוֹ – לַעֲשׂוֹת סוֹף וְקֵץ מֵהָעַכּוּ”ם הַמּוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, בְּחִינוֹת: קֵץ בָּא הַקֵּץ כַּנַּ”ל: וְזֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת שֶׁבּוֹכִין בְּעֵת הַצַּעַר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין וָצַעַר, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת, בִּבְחִינוֹת: וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי; הַיְנוּ שֶׁהֵם מְחַסְּרִים הָרְאוּת וְנוֹטְלִים חֵלֶק מֵהָרְאוּת, נִמְצָא שֶׁהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינוֹת: וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל, הַנֶּאֱמַר בְּעֵת שֶׁחָלָה (ישעיה לח). בְּכִי גָּדוֹל דַּיְקָא, כִּי הִמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַבְּכִי אֶת הָרְאוּת וְהַהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁבָּכָה עַל צַעֲרוֹ (שמואל־א כ): עַד דָּוִד הִגְדִּיל – שֶׁהִגִּיעַ בְּכִיָּתוֹ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת גָּדוֹל כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה נִצּוֹלִים מִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ”ל:
