הכל שתים עשרה
היה מקובל שהיה צם משבת לשבת. כשהיה מגיע לביתו בליל שבת אצלו הכל היה שתים עשרה, כנגד שתים עשרה לחם הפנים. בליל שבת הוא אכל שתים עשרה חלות, אחרי שהוא לא אכל במשך שבוע שלם. הוא שתה שתים עשרה כוסות יין לקידוש, שתים עשרה צלחות מרק, שתים עשרה מנות דגים, שתים עשרה מנות בשר, שתים עשרה מנות קנוח. אמנם הוא היה מקובל, אך תתארו לעצמכם איך הוא הרגיש לפני שהוא הלך לישון… בשתים עשרה בלילה בדיוק הוא שמע קול משמים שקרא לו בשמו ואמר: “בבקשה קום ללמוד תורה, עכשיו חצות…” הוא נהג לומר: “רבונו של עולם, אני כל כך עייף, תגיד לי את האמת, העולם יכול להמשיך בלי שאלמד הלילה?” והוא שמע את הקול עונה: “בני היקר, אני מבטיח לך שהעולם לא יכול להתקיים בלי למוד התורה שלך”.
חתן, דע לך שהעולם לא יכול להתקיים בלי לימוד התורה שלך!
