תנינא ח עד כד
ח
תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב (תהלים פ”א):
א אַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל, וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט): הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (ערכין טז:): תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְאִם רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר זֹאת בְּדוֹרוֹ, כָּל־שֶׁכֵּן בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁל עַכְשָׁו. כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם. כְּמוֹ כְּשֶׁמֻּנָּח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רַע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע; כְּמוֹ־כֵן עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל־יְדֵי־זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם, וְעַל־כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת. כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הוּא מֵהָרֵיחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלֹא הַגּוּף, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי זֶה הַמּוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלֶשֶׁת הַנְּשָׁמָה, שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵהָרֵיחַ כַּנַּ”ל, וּמִמֵּילָא נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם. אֲבָל כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי אַדְּרַבָּא, הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי הַתּוֹכָחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁעַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ נָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת (שה”ש א): נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ, הַנֶּאֱמָר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. עָזַב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא נָתַן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (שבת פח:). כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוֹסִיף וְנָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא. כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הִיא מֵהָרֵיחַ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ שֶׁהוּא רָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כַּנַּ”ל: כִּי יֵשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא, וְעַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, כִּי עַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, עַל־יְדֵי־זֶה מַגְדִּילִין אֶת בְּחִינַת עָקֵב דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, בִּבְחִינַת (תהלים מא): אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב. כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִתְחַזְּקִין הָעֲקֵבִים וְהָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (שבת קנב): דֹּק בְּכַכֵּי וְתִשְׁכַּח בְּנַגְרֵי. וְאָז כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, עָקֶב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת עָקֶב דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי כב): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה’, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ, בִּבְחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹל, כִּי בְּחִינַת קוֹל הוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיְרָאוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית ב): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת קוֹל, בִּבְחִינַת (תהלים צג): נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם; וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ג): אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא. כִּי זֶה הַקּוֹל מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים שָׁם כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל נִכְנָע בְּחִינַת עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, כִּי זֶה הַקּוֹל הוּא בְּחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וְעַל־כֵּן זָכָה יַעֲקֹב לִבְחִינַת הָרֵיחַ, בִּבְחִינַת (שם): רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה, הַנֶּאֱמָר בְּיַעֲקֹב, וְהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בִּבְחִינַת (שם כה): וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו. וְזֶה הַקּוֹל הוּא בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וְכוּ’. כִּי הַמּוֹכִיחַ שֶׁרוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַגִּיד לָהֶם פִּשְׁעָם וְחַטָּאתָם, הוּא צָרִיךְ לְזֶה הַקּוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְאִישׁ רֵיחָם עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר עֲוֹונוֹתֵיהֶם כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְזֶה הַקּוֹל, כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת, כִּי זֶה הַקּוֹל מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ – כַּשֹּׁפָר דַּיְקָא, כִּי זֶה הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע. וְזֶהוּ כַּשֹּׁפָר – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: פָּשׁוּט, כָּפוּל, שָׁלוּשׁ, רָבוּעַ – שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל דַיְקָא הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְזֶהוּ: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ – כַּשֹּׁפָר דַיְקָא, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, הַנֶּאֱמָר בַּמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תמיד כח): הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא, כִּי חוּט שֶׁל חֶסֶד זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְלַע וְנִשְׁזָר וְנַעֲשָׂה חוּט מֵהַנִּימִין, שֶׁעַל אֵלּוּ הַנִּימִין (שֶׁקּוֹרִין סְטְרִינֶיס) יִתְנַגֵּן הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁהֵם ע”ב נִימִין כְּנֶגֶד שֵׁם י’ י”ק יק”ו יקו”ק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל וְכוּ’, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תי’ כ”א), שֶׁהוּא עוֹלֶה כֻּלּוֹ ע”ב. וְעַל אֵלּוּ הַנִּימִין יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁלֶּעָתִיד כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים פט): עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שֶׁאָז יִתְעַר שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל, הַנֶּאֱמָר בַּמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַחוּט הַנַּעֲשֶׂה מֵהַנִּימִין הַנַּ”ל, שֶׁעֲלֵיהֶם יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר הַזֶּה כְּשֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד – זֶה בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה, שֶׁמּוֹשְׁכִין וּפוֹשְׁטִין אֶת הַנִּימִין, כְּדֵי לְנַגֵּן עֲלֵיהֶם שִׁיר הַנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת כַּנַּ”ל:
ב
אַךְ לָבוֹא לָזֶה, לִבְחִינַת קוֹל הַנַּ”ל, הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה. כִּי עִקָּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים (כמבואר בפ”ב דאבות), וְעִקָּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. כִּי לֶעָתִיד יִגְדַּל הַדַּעַת, וְאָז לֹא יִהְיֶה שׁוּם הֶזֵּק וְאַכְזָרִיּוּת, כִּי יִתְפַּשֵּׁט הָרַחֲמָנוּת עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כִּי עִקָּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת, אֲזַי הֵם מַמְשִׁיכִין לְעַצְמָן הָרַחֲמָנוּת, וַאֲזַי נִתְמַעֵט הָרַחֲמָנוּת אֶצְלֵנוּ. וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרַחֲמָנוּת שֶׁנִּשְׁאָר הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, נִתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים־אַכְזָרִי (משלי יב). וְעַל־כֵּן גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי נִתְקַלְקֵל עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (איכה ד): גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – זֶה בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי (ישעיה יג), כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (בראשית מג): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת. וְעַל־יְדֵי שֹׁד מִשַּׁדַּי, בְּחִינַת הָרַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – עַל־יְדֵי־זֶה: בַּת עַמִּי לְאַכְזָר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, נִפְגָּם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת: כָּל הַכּוֹעֵס, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:); וַאֲזַי נִקְטָן הַדַּעַת וְנַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וַאֲזַי הֵם יוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִפְּגַם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (בראשית ג): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם. הַיְנוּ דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, שֶׁיּוֹנֵק עַל־יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּפְגָּם עַל־יְדֵי אַכְזָרִיּוּת וָכַעַס כַּנַּ”ל. וּמִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי הַמֹּחַ הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ־שְׁטוּת (סוטה ג); אֲבָל כְּשֶׁהַמֹּחַ וְהַדַּעַת שָׁלֵם, הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַזֹּאת. כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מֹחִין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה; וּמֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק (בראשית כא): אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי – עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן (ב”ר וירא פ’ נ”ד והובא בפירש”י שם), שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, וְהֵם נִמְשָׁכִין מִשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, כִּי מֹחַ הַבֵּן – מִמֹּחַ הָאָב (תקון י”ח). וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, כִּי כָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת מֹחַ מְיֻחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת הַתְּלוּיִים בַּמֹּחַ, כִּי עִקָּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַדַּעַת נִפְגָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, מִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל. וַאֲזַי כְּשֶׁנִּפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, אָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעַת אֶת הַתְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הִיא מִבְּחִינַת דִּינִים, שֶׁהֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הֵם נֶאֱחָזִין, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין, וּבוֹלְעִין אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם:
אַךְ לָבוֹא לָזֶה, לִבְחִינַת קוֹל הַנַּ”ל, הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה. כִּי עִקָּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים (כמבואר בפ”ב דאבות), וְעִקָּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. כִּי לֶעָתִיד יִגְדַּל הַדַּעַת, וְאָז לֹא יִהְיֶה שׁוּם הֶזֵּק וְאַכְזָרִיּוּת, כִּי יִתְפַּשֵּׁט הָרַחֲמָנוּת עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כִּי עִקָּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת, אֲזַי הֵם מַמְשִׁיכִין לְעַצְמָן הָרַחֲמָנוּת, וַאֲזַי נִתְמַעֵט הָרַחֲמָנוּת אֶצְלֵנוּ. וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרַחֲמָנוּת שֶׁנִּשְׁאָר הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, נִתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים־אַכְזָרִי (משלי יב). וְעַל־כֵּן גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי נִתְקַלְקֵל עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (איכה ד): גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – זֶה בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי (ישעיה יג), כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (בראשית מג): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת. וְעַל־יְדֵי שֹׁד מִשַּׁדַּי, בְּחִינַת הָרַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – עַל־יְדֵי־זֶה: בַּת עַמִּי לְאַכְזָר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, נִפְגָּם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת: כָּל הַכּוֹעֵס, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:); וַאֲזַי נִקְטָן הַדַּעַת וְנַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וַאֲזַי הֵם יוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִפְּגַם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (בראשית ג): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם. הַיְנוּ דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, שֶׁיּוֹנֵק עַל־יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּפְגָּם עַל־יְדֵי אַכְזָרִיּוּת וָכַעַס כַּנַּ”ל. וּמִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי הַמֹּחַ הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ־שְׁטוּת (סוטה ג); אֲבָל כְּשֶׁהַמֹּחַ וְהַדַּעַת שָׁלֵם, הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַזֹּאת. כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מֹחִין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה; וּמֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק (בראשית כא): אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי – עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן (ב”ר וירא פ’ נ”ד והובא בפירש”י שם), שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, וְהֵם נִמְשָׁכִין מִשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, כִּי מֹחַ הַבֵּן – מִמֹּחַ הָאָב (תקון י”ח). וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, כִּי כָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת מֹחַ מְיֻחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת הַתְּלוּיִים בַּמֹּחַ, כִּי עִקָּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַדַּעַת נִפְגָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, מִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל. וַאֲזַי כְּשֶׁנִּפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, אָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעַת אֶת הַתְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הִיא מִבְּחִינַת דִּינִים, שֶׁהֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הֵם נֶאֱחָזִין, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין, וּבוֹלְעִין אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם:
ג
וְאָז כְּשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, אָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. כְּמוֹ פִּינְחָס בְּעֵת שֶׁקִּנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיַעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מד): שֶׁעָשָׂה פְּלִילוֹת עִם קוֹנוֹ; הַיְנוּ תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כִּי קִנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת (איוב לא): כִּי הִיא זִמָּה וְהוּא עָוֹן פְּלִילִים; הַיְנוּ שֶׁהוּא עָווֹן שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּלִילִים, בְּחִינַת: וַיַעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעֲת אוֹתָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה זִמְרִי, שֶׁהֻצְרַךְ פִּינְחָס לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. כִּי כְּשֶׁזֶּה הַבַּעַל־כֹּחַ מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וַאֲזַי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא רוֹצֶה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, כִּי הִיא בּוֹלַעַת תָּמִיד הַתְּפִלּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ”ל. וַאֲזַי כְּשֶׁהִיא רוֹצָה לִבְלֹעַ זֹאת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, אֲזַי זֹאת הַתְּפִלָּה הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת (שם מא): בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז; הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז, הִיא עוֹמֶדֶת לוֹ בְּצַוָּארוֹ, בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, וַאֲזַי הוּא מֻכְרָח לִתֵּן הֲקָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הַדַּעַת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלַע, בִּבְחִינַת (שם כ): חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ. וְלֹא דַּי שֶׁהוּא מֵקִיא וּמוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלַע, אַף גַּם הוּא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עַצְמוּת הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל; הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא וּמֵקִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ. וְזֶהוּ בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין, שֶׁהֵם הָיוּ תְּחִלָּה מֵעַצְמוּת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מַמָּשׁ, וְעַכְשָׁו חוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה. כִּי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עֶצֶם חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים קי): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה’ מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ. בְּקֶרֶב דַּיְקָא, בְּחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, כִּי מַטֵּה עֹז, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ”ל, הִיא יוֹרֶדֶת בְּקִרְבּוֹ מַמָּשׁ, כִּי עַל־יָדָהּ הוּא מוֹצִיא וּמֵקִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, מִקִּרְבּוֹ וּמִבִּטְנוֹ, בְּחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם עד): אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם; כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, הוּא מְשַׁבֵּר רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. הַיְנוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ, שֶׁהָיְתָה יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, שֶׁהִיא בְּחִינַת: כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, בְּחִינַת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, בְּחִינַת פִּינְחָס, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹצִיא קְדֻשַּׁת הַדַּעַת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלַע, וּמְשַׁבֵּר רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם כַּנַּ”ל. כִּי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, בְּחִינַת: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל – הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ צֵרוּף וַיְפַלֵּל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִין (שמות ז). כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ מַטֵּה עֹז, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל, לְהַתַּנִּין, בִּבְחִינַת: וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִּין. שֶׁמַּשְׁלִיכִין בְּכַוָּנָה הַמַּטֵּה עֹז לִפְנֵי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהַתַּנִּין, הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁיִּבְלַע הַתַּנִּין אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלַע, כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל:
וְאָז כְּשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, אָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. כְּמוֹ פִּינְחָס בְּעֵת שֶׁקִּנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיַעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מד): שֶׁעָשָׂה פְּלִילוֹת עִם קוֹנוֹ; הַיְנוּ תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כִּי קִנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת (איוב לא): כִּי הִיא זִמָּה וְהוּא עָוֹן פְּלִילִים; הַיְנוּ שֶׁהוּא עָווֹן שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּלִילִים, בְּחִינַת: וַיַעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעֲת אוֹתָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה זִמְרִי, שֶׁהֻצְרַךְ פִּינְחָס לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. כִּי כְּשֶׁזֶּה הַבַּעַל־כֹּחַ מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וַאֲזַי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא רוֹצֶה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, כִּי הִיא בּוֹלַעַת תָּמִיד הַתְּפִלּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ”ל. וַאֲזַי כְּשֶׁהִיא רוֹצָה לִבְלֹעַ זֹאת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, אֲזַי זֹאת הַתְּפִלָּה הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת (שם מא): בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז; הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז, הִיא עוֹמֶדֶת לוֹ בְּצַוָּארוֹ, בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, וַאֲזַי הוּא מֻכְרָח לִתֵּן הֲקָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הַדַּעַת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלַע, בִּבְחִינַת (שם כ): חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ. וְלֹא דַּי שֶׁהוּא מֵקִיא וּמוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלַע, אַף גַּם הוּא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עַצְמוּת הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל; הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא וּמֵקִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ. וְזֶהוּ בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין, שֶׁהֵם הָיוּ תְּחִלָּה מֵעַצְמוּת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מַמָּשׁ, וְעַכְשָׁו חוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה. כִּי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עֶצֶם חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים קי): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה’ מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ. בְּקֶרֶב דַּיְקָא, בְּחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, כִּי מַטֵּה עֹז, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ”ל, הִיא יוֹרֶדֶת בְּקִרְבּוֹ מַמָּשׁ, כִּי עַל־יָדָהּ הוּא מוֹצִיא וּמֵקִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, מִקִּרְבּוֹ וּמִבִּטְנוֹ, בְּחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם עד): אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם; כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, הוּא מְשַׁבֵּר רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. הַיְנוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ, שֶׁהָיְתָה יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, שֶׁהִיא בְּחִינַת: כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, בְּחִינַת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, בְּחִינַת פִּינְחָס, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹצִיא קְדֻשַּׁת הַדַּעַת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלַע, וּמְשַׁבֵּר רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם כַּנַּ”ל. כִּי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, בְּחִינַת: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל – הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ צֵרוּף וַיְפַלֵּל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִין (שמות ז). כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ מַטֵּה עֹז, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל, לְהַתַּנִּין, בִּבְחִינַת: וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִּין. שֶׁמַּשְׁלִיכִין בְּכַוָּנָה הַמַּטֵּה עֹז לִפְנֵי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהַתַּנִּין, הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁיִּבְלַע הַתַּנִּין אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלַע, כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא, קְרִיעַת יַם־סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (זבחים קטז). כִּי עֲמָלֵק טִמֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל בִּפְגַם תַּאֲוַת נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה): אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, בְּחִינַת מִקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲמָלֵק. כִּי עֲמָלֵק יוֹנֵק מִבְּחִינַת הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (במדבר כד): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאַת הַתַּאֲוָה הַזֹּאת כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, בְּחִינַת: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. הַיְנוּ בְּחִינַת מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁבָּלַע מִן הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, בְּחִינַת אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם וְכוּ’, שֶׁהוּא מְתַקֵּן וּמַכְנִיעַ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, בְּחִינַת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. כִּי מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ גַּם עַצְמוּת חִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת גֵּרִים כַּנַּ”ל:
ד
וְזֶה בְּחִינַת רְעָמִים. כִּי עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרַחַת לְהַחֲזִיר כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה, עִם עַצְמוּת חִיּוּתָהּ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (תהלים צו): הָבוּ לַה’ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַה’ כָּבוֹד וָעֹז. וְזֶה בְּחִינַת רְעָמִים, בִּבְחִינַת (שם כט): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה’ עַל מַיִם רַבִּים. מַיִם רַבִּים, זֶה בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת (ישעיה יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, הַיְנוּ בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְחוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. כִּי הָרַעַשׁ וְהַפִּרְסוּם שֶׁנִּתְפַּרְסֵם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַגֵּרִים, זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט): מַאי רְעָמִים עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא לַהֲדָדֵי. עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא, זֶה בְּחִינַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת (איכה ג): סַכֹּתָ בְעָנָן לָךְ מֵעֲבֹר תְּפִלָּה. הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַמְּעַכְּבִים אֶת הַתְּפִלָּה – כְּשֶׁחוֹזְרִים וְשׁוֹפְכִים מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּלְעוּ, זֶה בְּחִינַת: עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא; וְאָז נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינוֹת: וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בְּעָנָן (שמות טז), וְזֶהוּ בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צֵרוּף גֵּרִים הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן (איוב כו), כִּי גֵּרִים הֵם בִּבְחִינַת רְעָמִים כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת רְעָמִים. כִּי עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרַחַת לְהַחֲזִיר כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה, עִם עַצְמוּת חִיּוּתָהּ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (תהלים צו): הָבוּ לַה’ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַה’ כָּבוֹד וָעֹז. וְזֶה בְּחִינַת רְעָמִים, בִּבְחִינַת (שם כט): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה’ עַל מַיִם רַבִּים. מַיִם רַבִּים, זֶה בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת (ישעיה יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, הַיְנוּ בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְחוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. כִּי הָרַעַשׁ וְהַפִּרְסוּם שֶׁנִּתְפַּרְסֵם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַגֵּרִים, זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט): מַאי רְעָמִים עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא לַהֲדָדֵי. עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא, זֶה בְּחִינַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת (איכה ג): סַכֹּתָ בְעָנָן לָךְ מֵעֲבֹר תְּפִלָּה. הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַמְּעַכְּבִים אֶת הַתְּפִלָּה – כְּשֶׁחוֹזְרִים וְשׁוֹפְכִים מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּלְעוּ, זֶה בְּחִינַת: עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא; וְאָז נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינוֹת: וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בְּעָנָן (שמות טז), וְזֶהוּ בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צֵרוּף גֵּרִים הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן (איוב כו), כִּי גֵּרִים הֵם בִּבְחִינַת רְעָמִים כַּנַּ”ל:
ה
וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה. כִּי הַנְּבוּאָה בָּאָה מִבְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, בִּבְחִינַת (דברים י): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת נָבִיא. וְשֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (בראשית מט): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה. וְזֶה בְּחִינַת (שבת צב): אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר; כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת כָּבוֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַנְּבוּאָה. חָכָם – בִּבְחִינַת (משלי ג): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ. גִּבּוֹר – בִּבְחִינַת (תהלים כד): מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה’ עִזּוּז וְגִבּוֹר. עָשִׁיר – בִּבְחִינַת (בראשית לא): וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ג): אוֹי לִי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכָּבוֹד, בְּחִינַת (תהלים כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי – זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה. כִּי גָּלוּת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה, שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹתָם כַּנַּ”ל:
וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה. כִּי הַנְּבוּאָה בָּאָה מִבְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, בִּבְחִינַת (דברים י): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת נָבִיא. וְשֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (בראשית מט): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה. וְזֶה בְּחִינַת (שבת צב): אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר; כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת כָּבוֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַנְּבוּאָה. חָכָם – בִּבְחִינַת (משלי ג): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ. גִּבּוֹר – בִּבְחִינַת (תהלים כד): מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה’ עִזּוּז וְגִבּוֹר. עָשִׁיר – בִּבְחִינַת (בראשית לא): וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ג): אוֹי לִי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכָּבוֹד, בְּחִינַת (תהלים כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי – זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה. כִּי גָּלוּת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה, שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹתָם כַּנַּ”ל:
ו
וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאָה, כִּי כָל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל הֵם בְּחִינַת רְפוּאָה. כִּי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (ישעיה ס): וּכְבוֹד ה’ עָלַיִךְ זָרָח; וְעַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בָּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב טז:): אִדְּלֵי יוֹמָא אִדְּלֵי קְצִירֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא. כִּי רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת הָרְפוּאָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (משלי יח): רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ. וְעִקָּר הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָהּ הָעֲנָנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כָּלִים וְהוֹלְכִים, וְאָז נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא רְפוּאָה. כִּי הֶעָווֹן הוּא בְּחִינַת עָנָן, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. כִּי טֶבַע הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט): וְהָיָה בְּמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם; וְזֶה בְּחִינַת הַחוֹלַאַת, כִּי עִקָּר הַחוֹלַאַת בָּאָה מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה): אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם; כִּי הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת עֲנָנִים, שֶׁמַּחֲשִׁיכִים־אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעַל־יָדָהּ הָרְפוּאָה. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, כִּי הַתְּפִלָּה מְכַפֶּרֶת, כִּי הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם. וּכְשֶׁנִּתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, זֶה בְּחִינַת שֶׁהָעֲנָנִים כָּלִים וְהוֹלְכִים, בִּבְחִינַת (שם מד): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ וְכוּ’; וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הָרְפוּאָה, כִּי עִקָּר הַחוֹלַאַת הִיא בְּחִינַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָנָן וָחֹשֶׁךְ, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה; וּכְשֶׁנִּסְלָח הֶעָווֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁהֶעָנָן כָּלֶה, וְאָז הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, וַאֲזַי בָּא רְפוּאָה כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה בָּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עֲווֹנוֹת כַּנַּ”ל. וְעִקָּר הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ נִסְלָח הֶעָווֹן וְנִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת, הוּא בָּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְקַבְּצִין וְנִתְרַבִּין בְּיוֹתֵר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה. כִּי שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע אֲבָנִים בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, חָמֵשׁ – מֵאָה וְעֶשְׂרִים בָּתִּים וְכוּ’, עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת, נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם כַּנַּ”ל. וְהַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים, בִּבְחִינַת (איכה ד): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ וְכוּ’, וְהַבָּתִּים זֶה בְּחִינַת: כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וְנִתְרַבֶּה נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה, כִּי עַכְשָׁו, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ, נַעֲשִׂין צֵרוּפִים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, כִּפְלֵי כִּפְלַיִם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁדָּרִים שָׁם יְהוּדִים, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עֲלֵיהֶם עוֹד שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, אֲזַי נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד, כִּי נִתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה לג) וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי; כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל, כִּי: הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָווֹן – כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁכֵן נִתְרַבֶּה הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת עָוֹן כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא רְפוּאָה, וְנִתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל: [וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא בְּחִינַת נְשֻׂא־עָוֹן עַל־יְדֵי הַקִּבּוּץ כַּנַּ”ל, וְלִפְעָמִים הוּא חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת (שם נג): אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא; כִּי כְּשֶׁאֵין בְּנֵי הַקִּבּוּץ זַכָּאִים, אֲזַי אֵין זוֹכִים לִבְחִינַת נְשׂוּא־עָוֹן, וְאָז הַצַּדִּיק מֻכְרָח לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְאֵין נִצּוֹלִים מֵחוֹלַאַת רַק הָעוֹלָם, אֲבָל לֹא הַצַּדִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא מְקַבֵּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: אָכֵן חֳלָיֵנוּ וְכוּ’; אֲבָל כְּשֶׁהֵם זַכָּאִים וּתְפִלָּתָם הֲגוּנָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן, וְאָז נִצּוֹל גַּם הַצַּדִּיק מֵחוֹלַאַת, בִּבְחִינַת: וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָווֹן, כַּנַּ”ל]:
וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאָה, כִּי כָל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל הֵם בְּחִינַת רְפוּאָה. כִּי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (ישעיה ס): וּכְבוֹד ה’ עָלַיִךְ זָרָח; וְעַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בָּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב טז:): אִדְּלֵי יוֹמָא אִדְּלֵי קְצִירֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא. כִּי רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת הָרְפוּאָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (משלי יח): רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ. וְעִקָּר הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָהּ הָעֲנָנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כָּלִים וְהוֹלְכִים, וְאָז נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא רְפוּאָה. כִּי הֶעָווֹן הוּא בְּחִינַת עָנָן, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. כִּי טֶבַע הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט): וְהָיָה בְּמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם; וְזֶה בְּחִינַת הַחוֹלַאַת, כִּי עִקָּר הַחוֹלַאַת בָּאָה מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה): אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם; כִּי הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת עֲנָנִים, שֶׁמַּחֲשִׁיכִים־אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעַל־יָדָהּ הָרְפוּאָה. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, כִּי הַתְּפִלָּה מְכַפֶּרֶת, כִּי הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם. וּכְשֶׁנִּתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, זֶה בְּחִינַת שֶׁהָעֲנָנִים כָּלִים וְהוֹלְכִים, בִּבְחִינַת (שם מד): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ וְכוּ’; וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הָרְפוּאָה, כִּי עִקָּר הַחוֹלַאַת הִיא בְּחִינַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָנָן וָחֹשֶׁךְ, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה; וּכְשֶׁנִּסְלָח הֶעָווֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁהֶעָנָן כָּלֶה, וְאָז הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, וַאֲזַי בָּא רְפוּאָה כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה בָּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עֲווֹנוֹת כַּנַּ”ל. וְעִקָּר הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ נִסְלָח הֶעָווֹן וְנִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת, הוּא בָּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְקַבְּצִין וְנִתְרַבִּין בְּיוֹתֵר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה. כִּי שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע אֲבָנִים בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, חָמֵשׁ – מֵאָה וְעֶשְׂרִים בָּתִּים וְכוּ’, עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת, נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם כַּנַּ”ל. וְהַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים, בִּבְחִינַת (איכה ד): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ וְכוּ’, וְהַבָּתִּים זֶה בְּחִינַת: כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וְנִתְרַבֶּה נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה, כִּי עַכְשָׁו, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ, נַעֲשִׂין צֵרוּפִים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, כִּפְלֵי כִּפְלַיִם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁדָּרִים שָׁם יְהוּדִים, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עֲלֵיהֶם עוֹד שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, אֲזַי נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד, כִּי נִתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה לג) וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי; כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל, כִּי: הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָווֹן – כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁכֵן נִתְרַבֶּה הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת עָוֹן כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא רְפוּאָה, וְנִתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל: [וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא בְּחִינַת נְשֻׂא־עָוֹן עַל־יְדֵי הַקִּבּוּץ כַּנַּ”ל, וְלִפְעָמִים הוּא חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת (שם נג): אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא; כִּי כְּשֶׁאֵין בְּנֵי הַקִּבּוּץ זַכָּאִים, אֲזַי אֵין זוֹכִים לִבְחִינַת נְשׂוּא־עָוֹן, וְאָז הַצַּדִּיק מֻכְרָח לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְאֵין נִצּוֹלִים מֵחוֹלַאַת רַק הָעוֹלָם, אֲבָל לֹא הַצַּדִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא מְקַבֵּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: אָכֵן חֳלָיֵנוּ וְכוּ’; אֲבָל כְּשֶׁהֵם זַכָּאִים וּתְפִלָּתָם הֲגוּנָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן, וְאָז נִצּוֹל גַּם הַצַּדִּיק מֵחוֹלַאַת, בִּבְחִינַת: וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָווֹן, כַּנַּ”ל]:
ז
וְעַל־יְדֵי הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת (הושע יב): וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה; כִּי עִקָּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּיַד הַנְּבִיאִים, וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקָּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי בַּמֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, וְעִקָּר אֱמוּנָה הִיא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל נִפְסָק וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה, וּכְשֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר רַק בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְשָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת בִּנְבוּאָה, וְהֵם כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה’ עִמָּכֶם. דְּבַר ה’ זוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלח:). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת, בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה בְּהַשֵּׂם יִתְבָּרַךְ, לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בָּרָא ה’ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. נִמְצָא שֶׁעִקָּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה:
וְעַל־יְדֵי הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת (הושע יב): וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה; כִּי עִקָּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּיַד הַנְּבִיאִים, וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקָּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי בַּמֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, וְעִקָּר אֱמוּנָה הִיא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל נִפְסָק וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה, וּכְשֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר רַק בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְשָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת בִּנְבוּאָה, וְהֵם כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה’ עִמָּכֶם. דְּבַר ה’ זוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלח:). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת, בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה בְּהַשֵּׂם יִתְבָּרַךְ, לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בָּרָא ה’ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. נִמְצָא שֶׁעִקָּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה:
ח
וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. כִּי כָל מַנְהִיג וּמַנְהִיג יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁבָּטְלָה הַנְּבוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהַמַּנְהִיג בְּחִינַת (במדבר יד): רוּחַ אַחֶרֶת, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִהְיוֹת מַנְהִיג, כִּי בְּלֹא זֶה, מִפְּנֵי מַה יִּזְכֶּה זֶה דַּיְקָא לִהְיוֹת מַנְהִיג וְלֹא אַחֵר. אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל מַנְהִיג וּמַנְהִיג שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, כִּי הַמַּנְהִיג הוּא בְּחִינַת (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, כִּי הַמַּנְהִיג הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה נַעֲשָׂה הוּא דַּיְקָא מַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶה הָרוּחַ אַחֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־ נְבוּאָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אֵין נִמְצָא רוּחַ־נְבוּאָה, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, הַנִּמְשָׁךְ מִן הַקְּדֻשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁזֶּהוּ גַם־כֵּן בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ לֵידַע עֲתִידוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־נְבוּאָה. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־ נְבוּאָה, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו נִתְחַזֵּק וְנִתְתַּקֵּן אֶצְלָם הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי כָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־נְבוּאָה שֶׁל הַמַּנְהִיג. כִּי עִקָּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמְדַמֶּה נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן כָּל הַמִּתְקָרְבִים לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה: אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּיוּת בִּשְׁלֵמוּת. כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְמַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר, בְּחִינַת (מלכים־א כב): רוּחַ שֶׁקֶר; וְעַל־יְדֵי־זֶה אַדְּרַבָּא, נִתְקַלְקֵל הַמְדַמֶּה, וּבָאִים לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקָּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. אֲבָל בְּלֹא בְּחִינַת נְבוּאָה אֵין הַמְדַמֶּה בָּרוּר וּמְתֻקָּן, וַאֲזַי הַמְדַמֶּה מְעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כִּי עֵרוּב וּבִלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, זֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כִּי כָל הַמְנַחֲשִׁים וְהַקּוֹסְמִים כֻּלָּם הֵם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר וּמְתֻקָּן, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אוֹתָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָשֶׁקֶר שֶׁהֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו), כִּי שָׁם זָכוּ כֻּלָּם לִנְבוּאָה, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, שֶׁהָיָה מַנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהֶם. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה אֶצְלָם, וְזָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה’. וְעַל־כֵּן פָּסְקָה זֻהֲמָתָן, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כִּי זָכוּ לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הַיְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁזָּכוּ עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ה דְּהַשִּׁשִׁי, הַנֶּאֱמָר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח), שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן, שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ לֵידַע שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ, הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן הָאֶפִּיקוֹרְסִים כּוֹפְרִים בָּזֶה, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּשֵּׂכֶל. כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בַּה’ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. כִּי בֶּאֱמֶת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן הָיָה הָעוֹלָם תָּלוּי עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אָז דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ”ל:
וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. כִּי כָל מַנְהִיג וּמַנְהִיג יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁבָּטְלָה הַנְּבוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהַמַּנְהִיג בְּחִינַת (במדבר יד): רוּחַ אַחֶרֶת, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִהְיוֹת מַנְהִיג, כִּי בְּלֹא זֶה, מִפְּנֵי מַה יִּזְכֶּה זֶה דַּיְקָא לִהְיוֹת מַנְהִיג וְלֹא אַחֵר. אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל מַנְהִיג וּמַנְהִיג שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, כִּי הַמַּנְהִיג הוּא בְּחִינַת (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, כִּי הַמַּנְהִיג הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה נַעֲשָׂה הוּא דַּיְקָא מַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶה הָרוּחַ אַחֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־ נְבוּאָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אֵין נִמְצָא רוּחַ־נְבוּאָה, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, הַנִּמְשָׁךְ מִן הַקְּדֻשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁזֶּהוּ גַם־כֵּן בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ לֵידַע עֲתִידוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־נְבוּאָה. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־ נְבוּאָה, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו נִתְחַזֵּק וְנִתְתַּקֵּן אֶצְלָם הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי כָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־נְבוּאָה שֶׁל הַמַּנְהִיג. כִּי עִקָּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמְדַמֶּה נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן כָּל הַמִּתְקָרְבִים לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה: אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּיוּת בִּשְׁלֵמוּת. כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְמַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר, בְּחִינַת (מלכים־א כב): רוּחַ שֶׁקֶר; וְעַל־יְדֵי־זֶה אַדְּרַבָּא, נִתְקַלְקֵל הַמְדַמֶּה, וּבָאִים לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקָּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. אֲבָל בְּלֹא בְּחִינַת נְבוּאָה אֵין הַמְדַמֶּה בָּרוּר וּמְתֻקָּן, וַאֲזַי הַמְדַמֶּה מְעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כִּי עֵרוּב וּבִלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, זֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כִּי כָל הַמְנַחֲשִׁים וְהַקּוֹסְמִים כֻּלָּם הֵם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר וּמְתֻקָּן, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אוֹתָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָשֶׁקֶר שֶׁהֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו), כִּי שָׁם זָכוּ כֻּלָּם לִנְבוּאָה, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, שֶׁהָיָה מַנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהֶם. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה אֶצְלָם, וְזָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה’. וְעַל־כֵּן פָּסְקָה זֻהֲמָתָן, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כִּי זָכוּ לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הַיְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁזָּכוּ עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ה דְּהַשִּׁשִׁי, הַנֶּאֱמָר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח), שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן, שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ לֵידַע שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ, הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן הָאֶפִּיקוֹרְסִים כּוֹפְרִים בָּזֶה, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּשֵּׂכֶל. כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בַּה’ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. כִּי בֶּאֱמֶת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן הָיָה הָעוֹלָם תָּלוּי עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אָז דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ”ל:
ט
וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד. כִּי הִתְקַבְּצוּת הַחֲסָדִים, שֶׁעַל־יָדָם יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת (תהלים פט): כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (שם צב): לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדְּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. אֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת – זֶה בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת חֲלוֹם לַיְלָה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי־זֶה: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ – הַיְנוּ אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, בְּחִינַת: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:
וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד. כִּי הִתְקַבְּצוּת הַחֲסָדִים, שֶׁעַל־יָדָם יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת (תהלים פט): כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (שם צב): לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדְּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. אֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת – זֶה בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת חֲלוֹם לַיְלָה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי־זֶה: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ – הַיְנוּ אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, בְּחִינַת: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:
י
וּכְשֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי נִפְלָאוֹת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקָּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת (תהלים קיא): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית, מִשּׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גוֹיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם: לִסְטִים־אַתֶּם וְכוּ’, עַל־כֵּן פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁעִקָּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. וְלֶעָתִיד יְחַדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וְאָז יְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעִקָּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁשָּׁם הוּא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בִּבְחִינַת (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה; וְלֶעָתִיד, שֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, אָז יִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְיִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ, בְּחִינַת (תהלים צח): שִׁירוּ לַה’ שִׁיר חָדָשׁ, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה; הַיְנוּ הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא נִגּוּן שֶׁל הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, כִּי אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת. כִּי יֵשׁ נִגּוּן שֶׁל בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְזֶה בְּחִינַת (שם יט): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂי יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁל תְּכוּנוֹת הַשָּׁמַיִם. הַיְנוּ בְּחִינַת הַשִּׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁמְּשַׁבְּחִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַהַנְהָגָה שֶׁל עַכְשָׁו, שֶׁמַּנְהִיג הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל לֶעָתִיד יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ שֶׁל בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי אָז יִהְיֶה הַהַנְהָגָה עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד. וְשִׁיר הֶחָדָשׁ הַזֶּה שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, הוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁעוֹלֶה ע”ב, בְּחִינַת חֶסֶד, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַזֶּה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ, בִּבְחִינַת: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד וְכוּ’, כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לַבְּחִינוֹת קוֹל הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה הַנַּ”ל נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה. וְעַל־ יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד. וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְעַר הַשִּׁיר שֶׁל הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת, וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינוֹת קוֹל הַנַּ”ל:
וּכְשֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי נִפְלָאוֹת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקָּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת (תהלים קיא): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית, מִשּׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גוֹיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם: לִסְטִים־אַתֶּם וְכוּ’, עַל־כֵּן פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁעִקָּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. וְלֶעָתִיד יְחַדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וְאָז יְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעִקָּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁשָּׁם הוּא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בִּבְחִינַת (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה; וְלֶעָתִיד, שֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, אָז יִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְיִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ, בְּחִינַת (תהלים צח): שִׁירוּ לַה’ שִׁיר חָדָשׁ, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה; הַיְנוּ הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא נִגּוּן שֶׁל הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, כִּי אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת. כִּי יֵשׁ נִגּוּן שֶׁל בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְזֶה בְּחִינַת (שם יט): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂי יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁל תְּכוּנוֹת הַשָּׁמַיִם. הַיְנוּ בְּחִינַת הַשִּׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁמְּשַׁבְּחִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַהַנְהָגָה שֶׁל עַכְשָׁו, שֶׁמַּנְהִיג הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל לֶעָתִיד יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ שֶׁל בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי אָז יִהְיֶה הַהַנְהָגָה עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד. וְשִׁיר הֶחָדָשׁ הַזֶּה שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, הוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁעוֹלֶה ע”ב, בְּחִינַת חֶסֶד, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַזֶּה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ, בִּבְחִינַת: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד וְכוּ’, כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לַבְּחִינוֹת קוֹל הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה הַנַּ”ל נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה. וְעַל־ יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד. וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְעַר הַשִּׁיר שֶׁל הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת, וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינוֹת קוֹל הַנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת: וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד (בראשּׁיּת מט). מְנוּחָה זֶה בְּחִינַת נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָה (ירמיה מה): וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי – זוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פ’ בא הובא בפירש”יּ שם). וְאֶת הָאָרֶץ – הַיְנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל – זֶה בְּחִינַת נִגּוּן, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל, בְּחִינַת: בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יא): אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לָשׁוֹן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף; וְעַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָרֵיחַ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. וְזֶהוּ: וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד – זֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ד): בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל וְכוּ’ וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד. וְזֶה בְּחִינַת לְמַס – בְּחִינַת מִסְמוּס, שֶׁמְּמַסְמְסִין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָרֵיחַ נוֹדֵף. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל נִתְתַּקֵּן הָרֵיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ”ל:
יא
וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין כָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁיָּנַק מִדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פא): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב. חֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה (ביצה טז), הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיאִין כָּל הַמָּזוֹן וְהַחִיּוּת מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כִּי הוּא מֻכְרָח לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת מַטֵּה עֹז, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵקִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלַע מִן הַדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם (תהלים עד), יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים – רָאשֵׁי־תֵבוֹת הוּא צֵרוּף תִּשְׁרֵי. וְאָז, כְּשֶׁמַּחֲזִיר קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁבָּלַע, אָז הַדַּעַת וְהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה; רֹאשׁ דַּיְקָא, בְּחִינַת תִּקּוּן הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל. וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מַה שֶׁבָּלַע, אָז מוֹצִיאִין גַּם עַצְמוּת חִיּוּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת גֵּרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת (שמות כג): וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם וְכוּ’ – סוֹפֵי־תֵבוֹת תִּשְׁרֵי. וְעַל־יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְנִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה, וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, שְׁבָרִים. תְּקִיעָה זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיה כב): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד. תְּרוּעָה זֶה בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בִּבְחִינַת (במדבר כג): ה’ אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: וּשְׁכִינַת מַלְכֵיהוֹן בְּהוֹן: הַיְנוּ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, בְּחִינַת נְבוּאָה. שְׁבָרִים זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בִּבְחִינַת (שמות כג): שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם, (כמובא בתי’ י”ח ובתי’ כ”א), הַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי. כִּי בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם (ר”ה י:), וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בִּבְחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְכוּ’. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינוֹת תִּשְׁרֵי, בִּבְחִינַת (שה”ש ד): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה:
וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין כָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁיָּנַק מִדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פא): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב. חֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה (ביצה טז), הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיאִין כָּל הַמָּזוֹן וְהַחִיּוּת מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כִּי הוּא מֻכְרָח לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת מַטֵּה עֹז, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵקִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלַע מִן הַדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם (תהלים עד), יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים – רָאשֵׁי־תֵבוֹת הוּא צֵרוּף תִּשְׁרֵי. וְאָז, כְּשֶׁמַּחֲזִיר קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁבָּלַע, אָז הַדַּעַת וְהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה; רֹאשׁ דַּיְקָא, בְּחִינַת תִּקּוּן הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל. וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מַה שֶׁבָּלַע, אָז מוֹצִיאִין גַּם עַצְמוּת חִיּוּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת גֵּרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת (שמות כג): וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם וְכוּ’ – סוֹפֵי־תֵבוֹת תִּשְׁרֵי. וְעַל־יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְנִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה, וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, שְׁבָרִים. תְּקִיעָה זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיה כב): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד. תְּרוּעָה זֶה בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בִּבְחִינַת (במדבר כג): ה’ אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: וּשְׁכִינַת מַלְכֵיהוֹן בְּהוֹן: הַיְנוּ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, בְּחִינַת נְבוּאָה. שְׁבָרִים זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בִּבְחִינַת (שמות כג): שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם, (כמובא בתי’ י”ח ובתי’ כ”א), הַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי. כִּי בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם (ר”ה י:), וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בִּבְחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְכוּ’. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינוֹת תִּשְׁרֵי, בִּבְחִינַת (שה”ש ד): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה:
יב
וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁמֶּזֶג הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נִמְצָאִין בָּהּ כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי זֶה הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: וַיַעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, הוּא בְּחִינַת צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו, כִּי הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר כֵּן צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו; וְצִנָּה וּקְרִירוּת הוּא בְּחִינַת הָרֵאָה, כִּי הָרֵאָה מְקָרֵר חֲמִימוּת הַגּוּף. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (תקון י”ג, דף כז:). שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הַנַּ”ל הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי עִקָּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף. כִּי הַשֵּׂכֶל דּוֹלֵק כְּמוֹ נֵר עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף, וְהָרֵאָה הִיא מַעֲלָה שַׁמְנוּנִית הַגּוּף אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. גַּם עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה נִתְקַיֵּם כָּל הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁל הַגּוּף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין הַמֹּחִין נְשָׁמָה, בִּבְחִינַת (איוב לב): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם; כִּי עִקָּר הַמֹּחַ וְהַדַּעַת – עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ): נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁבַּגּוּף, שֶׁמִּתְקַיְּמִין וְעוֹלִין אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר קִיּוּם הַדַּעַת – עַל־יְדֵי הָרֵאָה. גֵּרִים הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת”ז תי’ ס”ט דף צו.). כִּי יֵשׁ הֲבָלִים בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ירמיה י נא): הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, הַיְנוּ הַבְלֵי עוֹלָם שֶׁל שְׁטוּת. וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין אֵלּוּ הֲבָלִים וּמַכְנִיסִין אוֹתָם בְּתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הֲבָלִים דִּקְדֻשָּׁה, זֶה בְּחִינַת גֵּרִים. כִּי מֵהֶבֶל מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים נַעֲשֶׂה הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הֶבֶל וּמוֹצִיאַת הֶבֶל, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, וּמַעֲלִין אוֹתָן לִבְחִינַת הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ”ל. הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת (משלי ג): כַּבֵּד אֶת ה’ מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ, אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ, וְהַגָּרוֹן יוֹצֵא מֵהָרֵאָה. הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה הַנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בְּחִינַת (שמואל־ב כג): רוּחַ ה’ דִּבֶּר בִּי. תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא תָּלוּי בְּהָרֵאָה, כִּי עִקָּר שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא עַל־יְדֵי קַר וָלַח. וְעַל־כֵּן בְּעֵת הַגְּשָׁמִים אָז נוֹפֵל שֵׁנָה עַל הָאָדָם, וְהָרֵאָה הִיא קַר וָלַח, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא שֵׁנָה וְדִמְיוֹן, הַיְנוּ הַדִּמְיוֹנוֹת הַבָּאִין לָאָדָם בָּעֵת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת (תהלים קד): תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה, בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה. וְהַחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רֵאָה שֶׁמְּאִירַת אֶת הָעֵינַיִם – זֶה בְּחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ’, הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל. נִגּוּן וְשִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת: קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ, כַּשֹּׁפָר הָרֵם קוֹלֶךָ. וְהַגָּרוֹן הוּא הָרֵאָה כַּנַּ”ל, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּשֹׁפָר וְכוּ’ כַּנַּ”ל. תִּקּוּן הָרֵיחַ וְהַיִּרְאָה, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי צֵרוּף הָרֵאָה הוּא סוֹפֵי־תֵבוֹת: ה’ רֹעִי לֹא אֶחְסָר (תהלים כג). ה’ רֹעִי לֹא אֶחְסָר, זֶה בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, וְזֶהוּ: לֹא אֶחְסָר – בְּחִינַת (שם לד): כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו, הַיְנוּ בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁמֶּזֶג הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נִמְצָאִין בָּהּ כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי זֶה הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: וַיַעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, הוּא בְּחִינַת צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו, כִּי הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר כֵּן צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו; וְצִנָּה וּקְרִירוּת הוּא בְּחִינַת הָרֵאָה, כִּי הָרֵאָה מְקָרֵר חֲמִימוּת הַגּוּף. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (תקון י”ג, דף כז:). שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הַנַּ”ל הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי עִקָּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף. כִּי הַשֵּׂכֶל דּוֹלֵק כְּמוֹ נֵר עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף, וְהָרֵאָה הִיא מַעֲלָה שַׁמְנוּנִית הַגּוּף אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. גַּם עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה נִתְקַיֵּם כָּל הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁל הַגּוּף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין הַמֹּחִין נְשָׁמָה, בִּבְחִינַת (איוב לב): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם; כִּי עִקָּר הַמֹּחַ וְהַדַּעַת – עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ): נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁבַּגּוּף, שֶׁמִּתְקַיְּמִין וְעוֹלִין אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר קִיּוּם הַדַּעַת – עַל־יְדֵי הָרֵאָה. גֵּרִים הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת”ז תי’ ס”ט דף צו.). כִּי יֵשׁ הֲבָלִים בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ירמיה י נא): הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, הַיְנוּ הַבְלֵי עוֹלָם שֶׁל שְׁטוּת. וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין אֵלּוּ הֲבָלִים וּמַכְנִיסִין אוֹתָם בְּתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הֲבָלִים דִּקְדֻשָּׁה, זֶה בְּחִינַת גֵּרִים. כִּי מֵהֶבֶל מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים נַעֲשֶׂה הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הֶבֶל וּמוֹצִיאַת הֶבֶל, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, וּמַעֲלִין אוֹתָן לִבְחִינַת הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ”ל. הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת (משלי ג): כַּבֵּד אֶת ה’ מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ, אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ, וְהַגָּרוֹן יוֹצֵא מֵהָרֵאָה. הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה הַנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בְּחִינַת (שמואל־ב כג): רוּחַ ה’ דִּבֶּר בִּי. תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא תָּלוּי בְּהָרֵאָה, כִּי עִקָּר שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא עַל־יְדֵי קַר וָלַח. וְעַל־כֵּן בְּעֵת הַגְּשָׁמִים אָז נוֹפֵל שֵׁנָה עַל הָאָדָם, וְהָרֵאָה הִיא קַר וָלַח, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא שֵׁנָה וְדִמְיוֹן, הַיְנוּ הַדִּמְיוֹנוֹת הַבָּאִין לָאָדָם בָּעֵת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת (תהלים קד): תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה, בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה. וְהַחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רֵאָה שֶׁמְּאִירַת אֶת הָעֵינַיִם – זֶה בְּחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ’, הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל. נִגּוּן וְשִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת: קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ, כַּשֹּׁפָר הָרֵם קוֹלֶךָ. וְהַגָּרוֹן הוּא הָרֵאָה כַּנַּ”ל, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּשֹׁפָר וְכוּ’ כַּנַּ”ל. תִּקּוּן הָרֵיחַ וְהַיִּרְאָה, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי צֵרוּף הָרֵאָה הוּא סוֹפֵי־תֵבוֹת: ה’ רֹעִי לֹא אֶחְסָר (תהלים כג). ה’ רֹעִי לֹא אֶחְסָר, זֶה בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, וְזֶהוּ: לֹא אֶחְסָר – בְּחִינַת (שם לד): כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו, הַיְנוּ בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן: אָמַר: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי. אֵזִיל וְאִעֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ. עֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאוֹתְבֵהּ אַרֵישֵׁהּ. אַיְתִי עֲלֵהּ קוּמְצָא וּנְקָבוּהָ, וְנָחֵת עֲלֵהּ אַצַּוָּארֵהּ. בְּעָא לְמִשְׁלְפֵּהּ, מְשַׁכוּהָ שִׁנֵּהּ לְהַאי גִּיסָא וּלְהַאי גִּיסָא. מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוֵי, עֲשַׂר אַמִּין. שְׁקַל נַרְגָּא בַּת עֲשַׂר אַמִּין, וּשְׁוַר עֲשַׂר אֲמִּין, וּמַחְיֵהּ בְּקַרְסֻלֵּהּ, וּקְטַלֵהּ (ברכות נד:):
כִּי עוֹג הָיָה אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, כַּמּוּבָא (זוהר חוקת דף קפד), וְהָיָה יוֹנֵק מִבְּחִינַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא (תי’ ע’ דף קיח), וְעַל־כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמַר: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי. מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲנֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (דברים כג): וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. וְעִקָּר קְדֻשַּׁת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירָה מִתַּאֲוַת נִאוּף, מִבְּחִינַת מִקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה. וְעִקָּר הַשְּׁמִירָה מִתַּאֲוָה זוֹ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת תְּלָתָא פַּרְסִי, הַיְנוּ תְּלַת מֹחִין, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי – הַיְנוּ עִקָּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ קְדוֹשִׁים מִתַּאֲוָה זוֹ, מִמִּקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּלָתָא פַּרְסִי, הַיְנוּ תְּלַת מֹחִין, שֶׁהֵם מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַהִיא כַּנַּ”ל. אֵזִיל וְאִעֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ. טוּרָא זֶה בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת: וַהֲבִיאוֹתִים־ אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי. וְזֶהוּ בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, כִּי הַתְּפִלָּה נִמְשֶׁכֶת גַם־כֵּן מִשָּׁלֹֹשׁ הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם כַּנַּ”ל. הַיְנוּ שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְנִיקָה מִן הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת עוֹג, הִיא רוֹצָה לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהַמְשִׁיכָם אֲלֵיהֶם וּלְבָלְעָם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ, כִּי עִקָּר רְצוֹנוֹ הוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְאַחֵז בָּהֶם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהֵם אֶצְלוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְרֻצֶּה לַחֲזֹר וּלְהַשְׁלִיכָם עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יָנַק מֵהֶם, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מֵעַצְמוֹ מַחֲזִיר וּמַשְׁלִיכָם לְיִשְׂרָאֵל, עֲדַיִן הֵם פְּגוּמִים, עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְנִיקָה מֵהֶם, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא יוֹנֵק, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהָרַחֲמָנוּת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נוֹתְנָם מֵעַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם פְּגוּמִים עַל־יְדֵי אֲחִיזָתוֹ בָּהֶם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמַר: וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ, כִּי אַחַר־כָּךְ שֶׁיַּעַקְרֵם וְיִבְלָעֵם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רוֹצֶה לַחֲזֹר וּלְהַשְׁלִיכָם לְיִשְׂרָאֵל, כִּי כְּבָר הֵם פְּגוּמִים עַל־יָדוֹ כַּנַּ”ל. [כִּי מֵאַחַר שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא לֹא נִכְנַעַת, רַק מֵעַצְמָהּ הִיא מַחְזֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן הֵם פְּגוּמִים; אֲבָל כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ בְּעַל־כָּרְחוֹ עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז כַּנַּ"ל, אֲזַי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא נִכְנַעַת לְגַמְרֵי, וְאָז חוֹזֵר הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָבֵן – נִרְאֶה לִי]. אָזַל עָקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי וְאוֹתְבֵהּ בְּרֵישֵׁהּ – הַיְנוּ שֶׁהִתְגַּבֵּר וְעָקַר תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי כַּנַּ”ל. וְאוֹתְבֵהּ בְּרֵישֵׁהּ – שֶׁהִמְשִׁיךְ הַתְּפִלּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת דַּעַת וְרַחֲמִים, לְתוֹךְ הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, כַּנַּ”ל. אַיְתִי קוּמְצָא – זֶה בְּחִינוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת קִמּוּץ וְדִין, בְּחִינוֹת מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל. וּנְקָבוּהָ – זֶה בְּחִינַת: נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָו (חבקוק ג). כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת קִמּוּץ וְדִין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מַטֵּה עֹז, עַל־יָדָהּ מְשַׁבְּרִין וּמַכְנִיעִין אוֹתוֹ כַּנַּ”ל. כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית־הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת: בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז. וְזֶהוּ: וְנָחֵת אַצַּוָּארֵהּ – שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּצַוָּארוֹ, בִּבְחִינַת בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: בְּעָא לְמִשְׁלְפֵהּ – כִּי הוּא מֻכְרָח לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הַתְּפִלּוֹת וְהַדַּעַת שֶׁבָּלַע, בִּבְחִינַת: חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ מְשָׁכוּהָ שִׁנֵּהּ וְכוּ’ – כִּי לֹא דַּי שֶׁהוּא מֵקִיא וּמוֹצִיא קְדֻשַּׁת תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, אַף גַּם מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל; הַיְנוּ שֶׁמֻּכְרָח לְהוֹצִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת: מְשָׁכוּהָ שִׁנֵּהּ, בְּחִינַת: מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן (שה”ש ה), הַיְנוּ שֶׁמֻּכְרָח לְהוֹצִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מִתּוֹךְ קִרְבּוֹ וּמֵעָיו, בִּבְחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, בְּחִינַת: רְדֵה בְּקֶרֶב אוֹיְבֶיךָ, כַּנַּ”ל. מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוֵי, עֲשַׂר אַמִּין – מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת נְבוּאָה, כִּי מֹשֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים. וְזֶה בְּחִינַת עֲשַׂר אַמִּין, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה. כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִנְבוּאָה כַּנַּ”ל. שְׁקַל נַרְגָּא בַּת עֲשַׂר אַמִּין – נַרְגָּא זֶה בְּחִינַת כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְזֶהוּ: בַּת עֲשַׂר אַמִּין – בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כִּי עַל־יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַאֲמִינִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: וּשְׁוַר עֲשַׂר אַמִּין – זֶה בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ’, שֶׁהוּא יוּד אוֹתִיּוֹת, בְּחִינַת עֲשַׂר אַמִּין. וְזֶהוּ: וּשְׁוַר – זֶה בְּחִינַת (שה”ש ב): מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. הָרִים וּגְבָעוֹת הֵם בְּחִינַת רֵיחוֹת, בִּבְחִינַת (שם ד): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, הַיְנוּ הָרֵיחוֹת הַגְּדֵלִים בַּגָּן עַל־יְדֵי קוֹל הַנִּגּוּן, שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ גְּדֵלִים הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרִים וּגְבָעוֹת. וְזֶהוּ מְדַלֵּג וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת הַמִּדּוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן, שֶׁקּוֹרִין “מָאסִין”, שֶׁהֵם נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי דִּלּוּג וּקְפִיצָה עַל הַנִּימִין שֶׁבַּכִּנּוֹר. וְזֶהוּ בְּחִינַת וּשְׁוַר עֲשַׂר אַמִּין, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל זוֹכִין לְזֶה הַנִּגּוּן. וְזֶה הַנִּגּוּן הוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַנַּ”ל, בְּחִינַת קוֹל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, וְזֶהוּ: וּמַחְיֵהּ בְּקַרְסֻלֵּהּ וּקְטַלֵהּ – שֶׁהִכָּה וְהִכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בִּבְחִינַת: וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, כַּנַּ”ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. תִּקְעוּ – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, בְּחִינַת: וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָּבוֹד. בַחֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת שׁוֹפָר, בְּחִינַת הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ כַּנַּ”ל. וְהָדַר מְפָרֵשׁ אֵיךְ זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקְעוּ, לִבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר – וְזֶהוּ: בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ. בַּכֶּסֶא – זֶה בְּחִינַת נְבוּאָה, בְּחִינַת (בראשית יח): הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְבוּאָה, בְּחִינַת (עמוס ג): כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה’ אֱלֹקִים דָּבָר, כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. לְיוֹם חַגֵּנוּ – הוּא רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה. זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי תִּקּוּן כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַג, בִּבְחִינַת (ישעיה מד): וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ. יְתָאֳרֵהוּ – הַיְנוּ תְּאָרִים וּשְׁבָחִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כִּי כָּל הַתְּאָרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְדַמִּין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי בִּפְנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל הוּא יִתְבָּרַךְ מֻפְשָׁט לְגַמְרֵי מִכָּל הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים. נִמְצָא שֶׁכָּל הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַמְדַמֶּה מְבֹרָר וּמְתֻקָּן, אָז יְכוֹלִים לְסַדֵּר שְׁבָחִים וּתְאָרִים לוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּשֶׁאֵין הַמְדַמֶּה מְתֻקָּן, אֲזַי אֵין יוֹדְעִים כְּלָל לְתָאֵר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, בִּשְׁבָחִים וּתְאָרִים, כִּי כָּל הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת חַג, בְּחִינַת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. כִּי עִקָּר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הוּא חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְזֶה: בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ – כִּי עִקָּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי נְבוּאָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, עִקָּר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה תָּלוּי בְּסִיוָן, שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי נְבוּאָה, בְּחִינַת: בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ – עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, בְּחִינַת תִּקְעוּ כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וּכְלַל כָּל הַבְּחִינוֹת הָאֵלּוּ נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי בְּחִינַת כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל:
ט
אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ (יחזקאל א):
אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון י”ג, דף כח): כֻּלְּהוּ עָרְקִין דְּלִבָּא מִתְנַהֲגִין בָּתַר רוּחָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְכוּ’, דְּהַיְנוּ הָרוּחַ הַיּוֹצֵא מִכַּנְפֵי הָרֵאָה. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (שם בת”ז). כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ מְכַבִּין הַנֵּר וּמַדְלִיקִין הַנֵּר, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁלִּפְעָמִים נִכְבֶּה הַנֵּר עַל־יְדֵי הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב, וְלִפְעָמִים מַדְלִיקִין הַנֵּר שֶׁנִּכְבֶּה עַל־יְדֵי הָרוּחַ שֶׁמְּנַשְׁבִין בּוֹ. כִּי כִּבּוּי הַנֵּר הוּא עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹפֵל עַל הַנֵּר עַפְרוּרִיּוּת, וְנִפְרָדִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיסוֹד הָאֵשׁ, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִבְעֹר, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּנַפְּחִין בּוֹ, אֲזַי הָרוּחַ מְנַפֵּחַ מִן הַנֵּר הָעַפְרוּרִיּוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וְנִתְחַבְּרִים וְנִתְקַשְּׁרִים חֶלְקֵי הָאֵשׁ וּמַתְחִילִין לִדְלֹק. [וְכֵן לִפְעָמִים מְכַבִּין הַנֵּר עַל־יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁמְּנַפֵּחַ וּמַפְרִיד הָאֵשׁ מֵהַנֵּר]. וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ – שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד; וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת לִבָּא, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לִבָּא דְּכָל עַלְמָא (זוהר פנחס רכא:). וּצְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַשֵּׁב בִּבְחִינַת רוּחָם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לִבָּא דְּעָלְמָא, לְנַפֵּחַ מֵהֶם הָעַפְרוּרִיּוּת, דְּהַיְנוּ מָרָה־שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, לִדְלֹק וְלִבְעֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב־רַב, וּכְשֶׁהֵם נוֹפְלִים עַל הַלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יִשְׂרָאֵל, זֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת עַפְרוּרִיּוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יָכוֹל לִבְעֹר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִיּוּת מִן הַלֵּב, דְּהַיְנוּ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין וְנִתְחַבְּרִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְנִתְקַשְּׁרִין יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, וְנַעֲשִׂין בְּחִינַת לֵב. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לֵב לַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם בְּחִינַת לֵב, וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:
אַךְ לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּנַשֵּׁב רוּחַ סְעָרָה, אֲזַי הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ מְאֹד חוּץ מִן הַמִּדָּה. כְּמוֹ־כֵן לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמְּנַשֵּׁב בְּהָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, וּמַבְעִירוֹ בְּיוֹתֵר חוּץ מִן הַמִּדָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת (שמות יט): פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה’ וְכוּ’, כִּי בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ (חגיגה יג), וְאָסוּר לַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה’ מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ. עַל־כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, יֵדַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ”ל. וְאֵלִיָּהוּ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ זֹאת (ע’ זוהר פנחס דף רכז: ובזוהר חדש על רות). וְזֶה בְּחִינַת: אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה – שֶׁהָיָה רוֹכֵב וּמַכְנִיעַ סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַדּוֹלֵק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַסְּעָרָה כַּנַּ”ל, הָיָה אֵלִיָּהוּ רוֹכֵב עַל זֶה וּמַכְנִיעוֹ. כִּי הָרוּחַ צָרִיךְ לְנַשֵּׁב בַּמִּדָּה, כְּדֵי שֶׁיִּדְלַק הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב בְּמִדָּה עַל־פִּי מֶזֶג הַשָּׁוֶה כַּנַּ”ל:
י
מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב־הַדַּעַת, וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר – לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד, וְאַזַי בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה’:
אַךְ דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי מָרָה־שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. רַק עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת (ישעיה נה): כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן־חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִׂמְחָה אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין, וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת, וַאֲזַי יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת מֹחוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּלְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁמֹּחוֹ בְּחֵרוּת וְאֵינוֹ בְּגָלוּת. כִּי עַל־יְדֵי גָּלוּת אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:) עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב, דִּמְיָתְבָא דַּעְתַּיְהוּ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָלְכוּ בְּגָלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מח): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ’, וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְכוּ’:
וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל־כָּל־פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כָּל־פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ וְכוּ’ וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְכוּ’. מִכָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאוּי לוֹ לִקַּח לוֹ שִׂמְחָה לְשַׂמֵּחַ דַּעְתּוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שבת עז:): בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה לְמֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי הַמֹּחַ מְשֻׁחְרָר, וְיֵשׁ לוֹ יִשּׁוּב־הַדַּעַת כַּנַּ”ל, וְגַם לְמַעְלָה נַעֲשֶׂה מִזֶּה יִחוּד גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ:
יא
דַּע, כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּמְסַיְּעִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה, בְּחִינַת (בראשית ב): שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (שם כד): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה – שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם סִיּוּעַ וְכֹחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל עִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה נָתְנוּ כֹּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בַּקְּלָלָה נֶאֱמָר (דברים יא): וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; כִּי כָל יְבוּל הָאָרֶץ צְרִיכִין לִתֵּן כֹּחַ וְסִיּוּעַ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָם וְעִכּוּב עַל זֶה, אֲזַי נֶאֱמַר: וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, נוֹתְנִים גַם־כֵּן יְבוּל הָאָרֶץ סִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ אֶל הָאָדָם, כְּגוֹן אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכַיּוֹצֵא, רַק כְּשֶׁהוּא בַּשָּׂדֶה, שֶׁאֲזַי סָמוּךְ לָהֶם בְּיוֹתֵר, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל יְבוּל הָאֲדָמָה נוֹתֵן כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה יְבוּל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה – שֶׁכָּל יְבוּל הַשָּׂדֶה הִתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ, כַּנַּ”ל: (זֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר”, הַמַּתְחִיל בְּדַף א, עַיֵּן שָׁם):
יב
כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, יוּכַל לִפֹּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים, וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ שֶׁקִּלְקְלוּ הַרְבֵּה, כְּגוֹן הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד הַמְפֻרְסָמִים, שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם, וְהַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם. וְעִקָּר הַיַּהֲדוּת הוּא רַק לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ. רַק אִם יֵשׁ בָּזֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה, וְאִם לָאו – לָאו, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לִסְפֵקוֹת, וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁנּוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים, וּמְהַרְהֵר אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי דַּע, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה הוּא הַכָּבוֹד. כִּי כָל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֹּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ’ (יומא לח). וּמֵאַחַר שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד, עַל כָּל זֶה בְּהַבְּרִיאָה יֵשׁ חֲלָקִים, וּבְכָל חֵלֶק וְחֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ”ה): בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שָׂכָר וָעֹנֶשׁ נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וּבְכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד – שֶׁבְּכָל מַאֲמָר מְלֻבָּשׁ בּוֹ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו). וַאֲפִלּוּ בַּעֲבֵרוֹת וּדְבָרִים רָעִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁשָּׁם אֵין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (ישעיה מב): וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל לְהַכָּבוֹד שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט לְשָׁם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עִם כָּל זֶה יֵשׁ גְּבוּל כְּשֶׁמַּגִּיעַ לַמְּקוֹמוֹת הַנַּ”ל, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְשָׁם, בִּבְחִינַת: וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ גְּבוּל לְכָל כָּבוֹד וְכָבוֹד, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט לַמְּקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים כַּנַּ”ל. אֲבָל דַּע, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי גַּם הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אוֹ בָּתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה צְרִיכִין גַּם כֵּן לְקַבֵּל חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אַךְ דַּע, כִּי הֵם מְקַבְּלִים מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם (ע’ חא”ג שבת ק”ד ד”ה מם סתומה מאמר סתום), שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ. וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, וּמִשָּׁם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת. כִּי מִבְּחִינַת הַכָּבוֹד וְהַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל חִיּוּת מִשָּׁם, בִּבְחִינַת: וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כַּנַּ”ל, רַק מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא נִסְתָּר בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, מִשָּׁם מְקַבְּלִין חִיּוּת. וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, וְאָסוּר לְהַרְהֵר בָּזֶה כְּלָל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים, וַאֲזַי מַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁנָּפַל לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְזֶה זֶה עִקָּר תִּקּוּנוֹ וַעֲלִיָּתוֹ, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, הַמּוּבָא בִּסְפָרִים. כִּי “אַיֵּה” מְקוֹם כְּבוֹדוֹ – זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל הַמַּאֲמָר הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָר סָתוּם בְּרֵאשִׁית כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ חִיּוּת לַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ. נִמְצָא כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ “אַיֵּה” מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא חוֹזֵר וְעוֹלֶה אֶל הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת “אַיֵּה”, שֶׁמִּגֹּדֶל הַסְתָּרָתוֹ וְהֶעְלֵמוֹ הוּא מְחַיֶּה מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ, וְעַכְשָׁו, עַל־יְדֵי שֶׁהוּא נָפַל לְשָׁם, וַאֲזַי מְבַקֵּשׁ “אַיֵּה” מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּבָזֶה חוֹזֵר וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ לְשָׁם, וּמְחַיֶּה אֶת נְפִילָתוֹ, וְעוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת קָרְבָּן עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר ויקרא פ”ז), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶם – שֶׁעוֹלָה מְכַפֵּר הַהִרְהוּר. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת (תהלים לח): לִבִּי סְחַרְחַר, כִּי יֵשׁ קְלִפָּה, שֶׁהִיא מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת הַלֵּב בְּעִקּוּמִים וְסִבּוּבִים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה, וְהִיא בְּחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ. וְעַל־כֵּן נִקְרָא סְחַרְחַר, תַּרְגּוּם שֶׁל סָבִיב: סְחוֹר סְחוֹר, בְּחִינַת (יחזקאל א): וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, כִּי הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כַּמּוּבָא (ע’ בליקוטי א’ סי’ י”ט), וְעַל־כֵּן כְּתִיב בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּכְשֶׁאָדָם נוֹפֵל לְשָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וַאֲזַי מְבַקֵּשׁ וְצוֹעֵק “אַיֵּה” מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְזֶה בְּעַצְמוֹ תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר וְשָׁב אֶל הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת “אַיֵּה” כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה, בְּחִינַת (בראשית כב): ו”אַיֵּה” הַשֶּׂה לְעוֹלָה. שֶׁבְּחִינַת “אַיֵּה” הִיא בְּחִינוֹת שֶׂה לְעוֹלָה, לְתַקֵּן וּלְכַפֵּר הִרְהוּר הַלֵּב, שֶׁבָּא מִמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת “אַיֵּה” נִתְתַּקֵּן וְעוֹלֶה מִשָּׁם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּסוֹף תִּקּוּנִים (תיקון תנינא דף א): בְּרֵאשִׁית – בָּרָא תַּיִשׁ; דְּהַיְנוּ הַשֶּׂה לְעוֹלָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת “אַיֵּה”, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי זֶה עִקָּר הַתְּשׁוּבָה, כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְשׁוֹאֵל וּמִצְטַעֵר “אַיֵּה” מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ כַּנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב. וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים. כִּי כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדְּרָכִים בְּרוּחָנִיּוּת, אֲזַי הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו, בִּבְחִינוֹת (משלי ו): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי כָל אֶחָד לְפִי תּוֹרָתוֹ. וְלִפְנֵי כָּל תּוֹרָה יֵשׁ בְּחִינוֹת סְפֵקוֹת הַנַּ”ל, כְּגוֹן בְּחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין יֵשׁ כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים קֹדֶם שֶׁמְּבָרֵר וּמְלַבֵּן הַדָּבָר כָּרָאוּי. וְאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת הֵם בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אֶל הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, זֶה בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים וְכוּ’:
(שַׁיָּךְ לְעֵיל:)
וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ – תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי (ירושלמי תענית פ”א) – שֶׁגַּם שָׁם, שֶׁמְּלֵאִים גִּלּוּלִים וַעֲבוֹדָה־זָרָה, גַּם שָׁם מֻסְתָּר הוּא יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְהַכְּלָל – כְּשֶׁנּוֹפֵל לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ מֵחִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. כִּי חִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא רַק מֵהַהַסְתָּרָה, מַה שֶּׁנִּסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, נִמְצָא שֶׁיּוֹדְעִין עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹקַ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם, וְעַל־כֵּן מְבַקְּשִׁין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ, כִּי אַיֵּה הוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם, רַק שֶׁחִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא מֵהַהַסְתָּרָה, אֲבָל הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינוֹת חִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ, עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל. וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לַעֲלוֹת מִשָּׁם לְגַמְרֵי אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקָּר הַקְּדֻשָּׁה – שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
(זֹאת הַתּוֹרָה, וְגַם מַאֲמָר הַמַּתְחִיל: אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן וְכוּ’, וְכָל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּדֶּרֶךְ וְכוּ’, כְּגוֹן הִקְשׁוּ וְכוּ’ – הַכֹּל אֶחָד, כִּי כָל אֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, וְהֵם מְרֻמָּזִים וְנִסְתָּרִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת דף עז) בְּתוֹךְ הָאַגָּדָה הַפְּלִיאָה מְאֹד, מַה שֶּׁשָּׁאַל רַבִּי זֵירָא אֶת רַב יְהוּדָה כַּד הֲוֵי בְּדִיחָא דַּעְתָּא, וְאִי בָּעֵי מִנֵּה כָּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא וְכוּ’, וְשָׁאַל אוֹתוֹ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת, וְהֵם פְּלִיאוֹת נִשְׂגָּבוֹת מְאֹד, כְּגוֹן: מַאי טַעֲמָא תּוֹרָא אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ וְכוּ’, מַאי טַעֲמָא תַּרְנְגוֹלָא מִדְלָא עֵינָא וְכוּ’, וְכָל הַשְּׁאֵלוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת שָׁם כֻּלָּם הֵם פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, וְשָׁם מְרֻמָּז וְנִסְתָּר כָּל הַנַּ”ל. וּמַה שֶּׁמּוּבָא לְעֵיל בְּעִנְיַן שִׂמְחָה וּבְדִיחָא דַּעְתֵּהּ שַׁיָּךְ גַם־כֵּן לָזֶה, וּמְרֻמָּז גַם־כֵּן בָּאַגָּדָה הַנַּ”ל, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם בְּעֵת שֶׁהָיָה בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ. גַּם מַה שֶּׁמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַזֶּה עַל פָּסוּק: וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה, מְרֻמָּז בָּאַגָּדָה הַנַּ”ל, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: אִי בָּעֵי מִנֵּהּ כָּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא – זֶה סוֹד בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל פָּנוּי מֵאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם גַם־כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם־כֵּן מֵהֵיכָן יְקַבֵּל חִיּוּת. אַךְ זֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁמְּקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם, בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית וְכוּ’. גַּם מַה שֶּׁמּוּבָא לְקַמָּן בְּעִנְיַן יִרְאָה יָרֵא שַׁבָּת, שַׁיָּךְ גַם־כֵּן לְכָאן, כִּי כָל יִרְאָה יֵשׁ לָהּ מַאֲמָר וְכוּ’, וְיֵשׁ מַאֲמָר שֶׁכּוֹלֵל כֻּלָּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. גַּם מַה שֶּׁמּוּבָא לְקַמָּן בְּעִנְיַן הַשְׁגָּחָה שַׁיָּךְ גַּם־כֵּן לָזֶה, עַל אַגָּדָה הַנַּ”ל: מַאי טַעֲמָא תַּרְנְגוֹלָא מִדְלֵי עֵינָא. וְלֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ בֵּאוּר כָּל זֶה):
יג
כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם, נִמְצָא שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ, וְהוּא בּוֹרֵחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁחוֹלְקִין עָלָיו יוֹתֵר, מְקָרְבִין אוֹתוֹ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, בִּבְחִינַת (תהלים קלט): אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶךָּ, נִמְצָא שֶׁבְּכָל מָקוֹם בּוֹרֵחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: וּפַרְעֹה הִקְרִיב – שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (מ”ר בשלח פ’ כא), שֶׁעַל־יְדֵי רְדִיפָתוֹ אוֹתָם נִתְקָרְבוּ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:
יד
רַבִּים לוֹחֲמִים לִי מָרוֹם (תהלים נו), הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים לְמַעְלָה בַּמָּרוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע’ סנהדרין מד: ובדף קג): כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צָרִים לְמַטָּה, כָּךְ יֵשׁ צָרִים מִלְמַעְלָה:
טו
אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, וּכְאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מֵהֶם, וְהַכֹּל בְּיָדָם, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַדּוֹר – הִנֵּה עִקָּר כֹּחָם וִינִיקָתָם הוּא רַק מֵהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים. כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, וְיֵשׁ לָהֶם פֶּה קָדוֹשׁ, וְדַרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, וְהֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לַעֲבֹד ה’ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם: בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר דְּבָרִים. וְכַמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁלִּפְעָמִים מַמְתִּיקִין דִּינִים עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְיֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם וְכַיּוֹצֵא. וּמֵחֲמַת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ, מִזֶּה בָּא, שֶׁנִּמְצָאִים צְבוּעִים שַׁקְרָנִים, שֶׁמִּתְדַּמִּים עַצְמָן כְּקוֹף, וּמִתְפָּאֲרִין עַצְמָן גַּם כֵּן מַמָּשׁ בְּאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל הִתְפָּאֲרוּת, שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּה קָדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וּכְעֵין שֶׁמָּצִינוּ בַּנְּבִיאִים, שֶׁיִּרְמְיָה הָיָה מִתְנַבֵּא בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן: הִנְנִי שֹׁבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם וְכוּ’ (ירמיה מט), וַחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר, נְבִיא שֶׁקֶר, הָיָה מִתְנַבֵּא בְּלָשׁוֹן זֶה מַמָּשׁ לְהֵפֶךְ (סנהדרין פט), כְּמוֹ־כֵן מִתְנַהֵג עַכְשָׁו כַּנַּ”ל. אֲבָל עִקָּר יְנִיקָתָם – רַק מִצַּדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִים בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כַּנַּ”ל. כִּי מִצַּדִּיקִים פְּשׁוּטִים, עוֹבְדֵי ה’ בִּפְשִׁיטוּת, בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לָהֶם שׁוּם כֹּחַ, מֵאַחַר שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן אֵינָם מְדַבְּרִים גְּדוֹלוֹת, וּמִתְנַהֲגִים בִּפְשִׁיטוּת בַּעֲבוֹדָה תַמָּה, עַל־כֵּן אֵין לְהַשֶּׁקֶר וְהַגַּדְלוּת שֶׁלָּהֶם אֲחִיזָה בָּהֶם כָּל־כָּךְ. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁגַּם בָּזֶה אֶפְשָׁר קְצָת שֶׁיִּמָּצְאוּ שַׁקְרָנִים צְבוּעִים בְּדֶרֶךְ זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיּוֹשְׁבִים מְעֻטָּפִים בְּטַלִּית וּתְפִלִּין כָּל הַיּוֹם, וְהֵם צְבוּעִים, עִם כָּל זֶה אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַטְעוֹת הָעוֹלָם כָּל־כָּךְ כְּמוֹ אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין בִּגְדוֹלוֹת כַּנַּ”ל. כִּי דַּע, שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ”ל מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי־צְדָקָה, וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיט): נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה’ – שֶׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו מִנְּדִיבֵי לֵב, דְּהַיְנוּ בַּעֲלֵי־צְדָקָה. וּצְדָקָה הִיא בְּחִינַת מַיִם, בִּבְחִינַת (שם קיד): הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, הַצּוּר – זֶה בְּחִינַת (תהלים עג): צוּר לְבָבִי, כִּי יֵשׁ לֵב אֶבֶן (יחזקאל לו), דְּהַיְנוּ אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה (ישעיה מו), וְזֶהוּ: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְלֵב רַךְ, בְּחִינַת (איכה ב): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’, הַיְנוּ לֵב רַךְ לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא צְדָקָה מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ה): וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן, וְזֶה בְּחִינַת (קהלת יא): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, הַנֶּאֱמָר בִּצְדָקָה. וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה פֶּה קָדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת (ר”ה ו.): בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל. וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת (דברים לג): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וּבְכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, הַיְנוּ שֶׁדִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת, וּמִזֶּה בָּא שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ וִינִיקָה לְהַצְּבוּעִים הַנַּ”ל לִינֹק מֵהֶם, לַהֲפֹךְ דִּבְרֵיהֶם אֶל הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהֶם, מֵאַחַר שֶׁהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת, בִּבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם כַּנַּ”ל:
אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא טוֹבָה לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַה שֶּׁנִּמְצָאִים אֵלּוּ הַשַּׁקְרָנִים הַמִּתְדַּמִּים אֲלֵיהֶם. כִּי יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה לְצַדִּיקִים, וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת יַבֹּק, הַיְנוּ: יִחוּד בְּרָכָה קְדֻשָּׁה, וְכָל שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נֶאֶמְרוּ בְּמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל. יִחוּד – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד. בְּרָכָה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְכוּ’. קְדֻשָּׁה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ה): מַיִם קְדֹשִׁים. וּמֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בַּעֲלֵי־צְדָקָה שֶׁהֵם נוֹאֲפִים, כִּי הֵם יוֹנְקִים מִבְּחִינַת הַיַּבֹּק הַנַּ”ל. וּבְחִינַת הַיַּבֹּק בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת זִוּוּגִין דִּקְדֻשָּׁה, וְאֶצְלָם נִתְקַלְקֵל זֹאת הַיְנִיקָה, וְנַעֲשֶׂה אֶצְלָם נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְעַל־כֵּן הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הִיא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיק. כִּי הַצַּדִּיק מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִן הַצְּדָקָה, וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל אֶצְלָם כַּנַּ”ל, גּוֹרֵם פְּגָם לְדִבּוּר פִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַבֵּל מִשָּׁם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הוּא טוֹבָה מַה שֶׁנִּמְצָאִים הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ”ל, שֶׁאֲזַי אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַנּוֹתְנִים צְדָקָה פּוֹנִין אֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין לָהֶם, וּכְמַאֲמַר יִרְמְיָה הַנָּבִיא: הַכְשִׁילֵם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ק טז:), וַאֲזַי נִצּוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִפְּגַם הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל. אֲבָל עִקָּר כֹּחַ יְנִיקַת הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ”ל הוּא רַק מֵאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, הַהוֹלְכִים בִּגְדוֹלוֹת כַּנַּ”ל, אֲבָל מֵאֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה תָּמִיד וּמִתְנַהֲגִים בִּפְשִׁיטוּת, אֵין לָהֶם יְנִיקָה וְכֹחַ, כַּנַּ”ל:
וְזֶהוּ שֶּׁשָּׁאַל רַבִּי זֵירָא אֶת רַב יְהוּדָה: מַאי טַעֲמָא גַּמְלָא זוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ וְתוֹרֵי אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ (שבת עז:), גַּמְלָא – זֶה בְּחִינוֹת הַצַּדִּיק הַפָּשׁוּט, בִּבְחִינַת (תהלים קלא): וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ; כִּי הוּא מִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת, וְכָל עֲבוֹדָתוֹ הוּא בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה. כִּי אֵין יוֹצֵא מִפִּיו גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, וְהוּא רַק כְּגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ, וְזֶהוּ בְּחִינַת גַּמְלָא. וְזוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ – זֶה בְּחִינַת נָבִיא וּמוֹרֵה שֶׁקֶר, הוּא הַזָּנָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה. הַיְנוּ אֵלּוּ הַצְּבוּעִים הַמְשַׁקְּרִים, בְּחִינַת נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתָם הוּא רַק בַּצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כַּנַּ”ל. אֲבָל בְּהַצַּדִּיקִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּמְלָא, אֵין לָהֶם אֲחִיזָה כָּל־כָּךְ, וְזֶהוּ זוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: תּוֹרֵי אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ – זֶהוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, בְּחִינַת: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ כַּנַּ”ל. וַאֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ – הַיְנוּ שֶׁעִקָּר יְנִיקַת הַנָּבִיא וּמוֹרֶה הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הַזָּנָב, הוּא רַק אֶצְלָם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיב: מִשּׁוּם דְּאָכְלִי קוֹצֵי, הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּמְלָא, אָכְלִי קוֹצֵי – שֶׁאוֹכְלִים וּמְכַלִּים אֶת הַקּוֹצִים וְהַחוֹחִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה. וְשׁוֹשַׁנָּה זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת (שה”ש ה): שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים וְכוּ’. כִּי הֵם עוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה יוֹם וָלַיְלָה, וּמְכַלִּים כָּל הַחוֹחִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם יְנִיקָה מֵהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ. כִּי מֵעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה בִּתְמִימוּת אֵין לָהֶם יְנִיקָה כַּנַּ”ל, כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְדַּמּוֹת אֲלֵיהֶם וְלִנְהֹג שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם עַל־יָדָם, מֵאַחַר שֶׁהַנְהָגָתָם רַק בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת כַּנַּ”ל. וְתוֹרֵי אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ, מִשּׁוּם דְּדָּיְרִי בַּאֲגַמֵּי וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי בָּקֵי. דְּדָּיְרִי בַּאֲגַמֵּי – הַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִים דִּבּוּר פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי־צְדָקָה, מִבְּחִינַת: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ דְּדָּיְרִי בַּאֲגַמֵּי, וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי בָּקֵי – בְּחִינַת יַבֹּק הַנַּ”ל, שֶׁצְרִיכִין לְגָרֵשׁ הַ”יַּבֹּק” שֶׁל הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין רְשָׁעִים, כִּי אֶצְלָם נִפְגָם הַ”יַּבֹּק” כַּנַּ”ל, וְגוֹרֵם רָעָה לְהַצַּדִּיק שֶׁמְּקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו מֵהֶם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הוּא טוֹבָה גְדוֹלָה מַה שֶּׁיּוֹנֵק מֵהֶם הַנָּבִיא וְכוּ’, שֶׁהוּא הַזָּנָב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְגָרְשִׁין הָרְשָׁעִים מֵעַצְמָן. כִּי מַכְשִׁילִין אוֹתָן בְּשַׁקְרָנִים הַנַּ”ל, שֶׁפּוֹנִין אֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין לָהֶם הַצְּדָקָה, וְנִצּוֹלִין הַצַּדִּיקִים, כַּנַּ”ל:
טז
הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת, לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ – שֶׁזֶּה צָרִיךְ לִזְרֹעַ תְּבוּאָה וְלַחֲרֹשׁ וְלִקְצֹר וְכוּ’, וְזֶה צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִמְצֹא צֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ שָׁם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְלָמָּה לֹא נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף, בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מְזֻמָּן. וְהַתֵּרוּץ: דַּע, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶךְ (דניאל ד): אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקֵף וְכוּ’ וּמָזוֹן לְכֹלָּא בָּהּ אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא. וְעִקָּר הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, בִּבְחִינַת (משלי טו): וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה, שֶׁעִקָּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה דַּיְקָא, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמַּלְכוּת בְּכָל פַּעַם, שֶׁצָּרִיךְ, שֶׁיַּקְדִּים עֲנָוָה לִכְבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ, שֶׁאֲזַי עֲדַיִן הוּא בְּקַטְנוּת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים פְּשׁוּטִים, וְגַם פָּנָיו אֵינוֹ בְּצַחוּת וְזַכּוּת עֲדַיִן קֹדֶם הָרְחִיצָה, וְאַחַר־כָּךְ מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כָּבוֹד, וּמִתְפַּשֵּׁט בִּגְדֻלָּתוֹ כְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:): מִפְּנֵי מָה לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דֹּפִי, כִּי אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא־אִם־כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: כַּלֵּךְ מֵאַחֲרֶיךָ. כִּי עִקָּר הַמַּלְכוּת – עַל־יְדֵי עֲנָוָה כַּנַּ”ל, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַמָּזוֹן עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ כַּנַּ”ל, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים, כְּגוֹן תְּבוּאָה, שֶׁהַרְבֵּה מִמֶּנָּה אוֹכְלִין בְּהֵמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ מִתְבָּרֵר עוֹד, וְאוֹכְלִין מִמֶּנָּה עַכּוּ”ם, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר מִמֶּנָּה לְיִשְׂרָאֵל. וְגַם בְּהָאֲכִילָה יֵשׁ בֵּרוּרִים, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר וְנַעֲשִׂין מֵהֶם אִמְרֵי שֶׁפֶר, דְּהַיְנוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף, וּמִתְפַּלְּלִין וְעוֹבְדִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחוֹת הָאֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מט): מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ הַפַּרְנָסָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, כִּי מְקַבְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּתִיב אַחֲרָיו: נַפְתָּלִי וְכוּ’ הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, דְּהַיְנוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת וְכַיּוֹצֵא, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַבֵּרוּרִים שֶׁל מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ”ל. וְאֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת, כַּיָּדוּעַ, שֶׁקְּטֹרֶת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים. וּמֵאֵלּוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁנַּעֲשִׂין מִן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לְהַמֶּלֶךְ, וְגַם יְכוֹלִין לִרְאוֹת זֹאת הָעֲטָרָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שה”ש ג): צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – הַיְנוּ לִרְאוֹת הָעֲטָרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. כִּי הִתְחַבְּרוּת שֶׁמִּתְחַבְּרִין הָאִמְרֵי שָׁפֶר עִם הַמֶּלֶךְ, זֶה בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בִּבְחִינַת (משלי כב): חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ; שֶׁחֵן הַשְּׂפָתִים, דְּהַיְנוּ הָאִמְרֵי שָׁפֶר, מִתְחַבְּרִין עִם הַמֶּלֶךְ בִּבְחִינַת רֵעוּת – וְזֶהוּ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. וְזֶהוּ: וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – זֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, בִּבְחִינַת (משלי כז): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב; כִּי הַבֵּרוּרִים שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה אִמְרֵי שָׁפֶר כַּנַּ”ל, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הָעֲטָרָה כַּנַּ”ל, הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי (בראשית ג) כִּי חַוָּה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים (תהלים קג), הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲטָרָה הַנַּ”ל, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ”ל. (וְהָעִקָּר חָסֵר). וְהַכְּלָל – שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ, בִּבְחִינַת (ישעיה לג): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶךָ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּיָפְיוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וְלֹא בִּשְׁעַת קַטְנּוּת. וְאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, לֶחֶם מְזֻמָּן, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת קַטְנוּת, כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ שֶׁקֻּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ”ל, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנּוֹתְנִין הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי סִבּוּבִים, נִמְצָא שֶׁבָּאָה בָּעִתִּים מְיֻחָדִים, כִּי לְכָל סִבָּה צְרִיכָה עֵת מְיֻחָד, עַד שֶׁתֵּצֵא הַפַּרְנָסָה אֵלָיו. וְעַל־כֵּן לֹא יָבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּקַטְנוּתוֹ, רַק בְּיָפְיוֹ כַּנַּ”ל, כִּי אֵין נוֹתְנִין לוֹ הַפַּרְנָסָה תֵּכֶף, רַק בְּעֵת מְיֻחָד, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ רַק בְּיָפְיוֹ, בִּבְחִינַת: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ וְכוּ’. כִּי עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה רוֹאִין הַמֶּלֶךְ בָּעֲטָרָה כַּנַּ”ל. וְזֶה הַסּוֹד מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְכוּ’. עֵינֵי כֹל וְכוּ’ – זֶהוּ הַקֻּשְׁיָא הַנַּ”ל, הַיְנוּ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין עַל פַּרְנָסָה, וְאֵין נוֹתְנִין תֵּכֶף, רַק בְּעִתּוֹ כַּנַּ”ל. וְהַתֵּרוּץ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן (וְלֹא סִיֵּם):
יז
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשּׁוֹת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד, כַּמּוּבָא, וּבִפְרָט בְּ”רֵאשִׁית־חָכְמָה” בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְרָאוּי וְנָכוֹן לִלְמֹד בְּרֵאשִׁית־חָכְמָה בַּשַּׁעַר הַנַּ”ל, וְלָשׂוּם לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ. כִּי יֵשׁ שָׁם כַּמָּה דְּבָרִים פְּרָטִיִּים יְקָרִים מִקְּדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבָּת. כִּי כָל עִנְיָן וּמַעֲלָה הַנֶּאֱמָר שָׁם עַל שַׁבָּת הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי. וְעַל־יְדֵי־זֶה הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ עִם דַּעַת, כִּי בְּחֹל אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַיִּרְאָה עִם כְּסִילוּת, בִּבְחִינַת (איוב ד): הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ. וְעִקָּר הַכְּסִילוּת הוּא מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּחֹל, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׁעְבּוּד אֵין הַדַּעַת שָׁלֵם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמוֹאָב (ירמיה מח): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ’ וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל־כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְכוּ’; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:), כִּי עַל־יְדֵי שִׁעְבּוּד וְגָלוּת הַדַּעַת מְבֻלְבָּל. אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא חֵרוּת, וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת וְאֵין שִׁעְבּוּד וְגָלוּת, אֲזַי הַדַּעַת שָׁלֵם כַּנַּ”ל. וְעִקָּר הַחֵרוּת – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנוּג וְהַשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיה נח): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה’, הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה חֵרוּת, בִּבְחִינַת (שם נה): כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחָה יוֹצְאִין לְחֵרוּת. וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת, הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הַיִּרְאָה כָּרָאוּי, בִּבְחִינַת יָרֵא שַׁבָּת (ת”ז תי’ ט), כִּי אָז הַיִּרְאָה בְּלִי כְּסִילוּת שֶׁיֵּשׁ בִּימֵי הַחֹל, כִּי עִקָּר הַכְּסִילוּת – מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד כַּנַּ”ל. וּבָזֶה מַעֲלִין הַיִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיְרֵאִים לִפְעָמִים מִשַּׂר וְכַדּוֹמֶה, כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת מְרִימִין אוֹתָן. וְעִקָּר הַדַּעַת הוּא בְּשַׁבָּת עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ חֵרוּת, וַאֲזַי הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל:
וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל. רַק לְהִתְעַנֵּג עַל ה’ וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג, הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ רוּחָנִיּוּת, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְעוֹלָה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת חֹל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן נז, ובסימן רעז, וע’ זוהר ויקהל דף ריח ובמק”מ שם):
דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין, וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם־כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כג): לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב; מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה, לִמְצֹא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ לִמְצֹא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ, רַק אַדְּרַבָּא, מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב. וְלָזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה. כִּי כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה טוֹב, אֲזַי מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה. וּכְשֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹב, וְאִם הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה – לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לוֹ שׁוּם טוֹבָה, אֲזַי מַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַטֶּבַע, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבוֹת עַל־פִּי הַטֶּבַע. וְאִם לֹא הָיָה רַק הַשְׁגָּחָה, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי. כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי, הָיָה כּוֹעֵס, וְהָיָה מֵסִיר הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי. אֲבָל עַכְשָׁו מַנִּיחוֹ עַל־פִּי הַטֶּבַע, וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר לְמוּטָב, מַשְׁגִּיחַ עָלָיו כַּנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין מַהוּ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָבִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, דְּהַיְנוּ הַטֶּבַע שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ:
יח
סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם. לָא מִבָּעֲיָא כְּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי כְּלָל, וְלוֹבֵשׁ טַלִית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, רַק אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, יֵשׁ עֲלֵיהֶם סַכָּנוֹת נוֹרָאוֹת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם. כִּי אִישׁ פָּשׁוּט, רָחוֹק מְאֹד שֶׁיַּעֲבֹר עַל רְצִיחָה, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, כִּי אֵין לוֹ תַּאֲוָה לָזֶה. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ, חַס וְשָׁלוֹם, לְתַאֲוָה כָּזוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֵינוֹ בָּא לְיָדוֹ, וְיֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת לָזֶה; וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר, לֹא יַעֲבֹר כִּי־אִם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וְקָרוֹב שֶׁלֹּא יַעֲבֹר רַק פַּעַם אַחַת כָּל יָמָיו. אֲבָל בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם וּבְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁמְּחַדְּשִׁין, יְכוֹלִים לַעֲבֹר מַמָּשׁ גָנֹב וְנָאֹף וְרָצֹחַ בְּכָל פַּעַם, בְכָל רֶגַע, רַחֲמָנָא לִצְלָן:
יט
עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל. כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא. כִּי יֵשׁ מַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל וְשֵׁכֶל, דְּהַיְנוּ הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל, וְהַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ, וְהַדָּבָר הַמֻּשְׂכָּל, וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּיל וְהַמֻשְׂכָּל וְהַשֵּׂכֶל, וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לַחֲקֹר וּלְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם. רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף, אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל־כָּךְ מִן הַחֲקִירוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף, יִתְעַנְּגוּ מְאֹד מִזֶּה. וּלְדַעְתָּם הָרָעָה, עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל־יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֶצְלֵנוּ עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, לַעֲבֹד הַשֵּׁם עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ – שֶׁעִקָּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה’, שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה. וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם־כֵּן לֹא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי־שֵׂכֶל פִילוֹסוֹפִים, וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה לַחֲקֹר חֲקִירוֹת, לָדַעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁהֵם רֹב וְעִקָּר הָעוֹלָם, אֵיךְ יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית. אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ יִרְאַת־הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר. וְזֶהוּ (סוף קהלת): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם; הַיְנוּ שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁעִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר, הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה’ וְלִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו בִּפְשִׁיטוּת. וְזֶהוּ: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר; שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה’ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בְּעֻבְדָּא וְכוּ’ בִּפְשִׁיטוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: כִּי זֶה כָּל הָאָדָם – הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם וּלְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַתַּכְלִית, מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְכוּ’. עַל־כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם:
וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת מְחַקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְלִלְמֹד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד, הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה, לִלְּמֹד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת. כִּי מִי שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹךְ הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לִפֹּל שָׁם. כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁעַל־יְדֵי הָאֶבֶן הַנֶּגֶף הַזֶּה יְכוֹלִין לִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר וְכָפַר בָּעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה): וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רַק נוֹהֵג עַל־פִּי חָכְמוֹת, וְאֵין לוֹ יִרְאָה כְּלָל. אֲבָל הַצַּדִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (חבקוק ב): וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כד) הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיק וְלִפֹּל עַל־יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף, בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ”ל, אֲבָל הַצַּדִּיק – שֶׁבַע יִפֹּל, וָקָם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְזֶה: שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם – סוֹפֵי־תֵבוֹת “עֲמָלֵק”, שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, שֶׁעַל־יָדוֹ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּוֹל, וָקָם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הֶחֱלִישׁ אֶת עֲמָלֵק, דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. יָדָיו – הַיְנוּ בְּחִינַת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה. שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶךְ בְּחִינַת עֲמָלֵק, הֶחֱלִישׁוֹ כַּנַּ”ל. וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם: פְּרִישָׂן בִּצְלּוֹ; כִּי הַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְנִתְבַּטְּלִין הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת, שֶׁהֵם הוֹלְכִים עַל־פִּי הַטֶּבַע. וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית אֶצְלֵנוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (דברים י): הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ, שֶׁהַתְּפִלָּה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶחָד, כִּבְיָכוֹל, וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת:
וְהַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים מְפָרְשִׁים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל־פִּי חָכְמוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל עַל־פִּי צוּרָה וָשֵׂכֶל; לָא מִבָּעֲיָא מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, אוֹמְרִים שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל הַנִּמְשָׁל וְהַצּוּרָה לְבַד, דְּהַיְנוּ שִׂכְלִיּוּת שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל שִׂכְלִיּוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְכוֹפְרִים בִּפְשׁוּטוֹ לְגַמְרֵי. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא והובא ברש”י תצא), שֶׁהָיָה עֲמָלֵק חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה. כִּי מִילָה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים. וַעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים, הוּא כּוֹפֵר בְּכָל הַמִּצְווֹת וּמְפָרֵשׁ הַכֹּל עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה – שֶׁכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִילָה, וְזוֹרְקָהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶל הַשֵּׂכֶל. כִּי הֵם מְפָרְשִׁים הַכֹּל רַק עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד, וְכוֹפְרִים בַּעֲשִׂיּוֹת הַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל. וְעַל־כֵּן עִקָּר הַכְנָעָתוֹ – עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה וְכוּ’, כַּנַּ”ל: (זֹאת הַתּוֹרָה לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, וְעַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת מִזֶּה).
כ
שַׁיָּךְ לְא”ב חָדָשׁ – מְרִיבָה אוֹת י
עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין מְפֻרְסָמִים קֹדֶם זְמַנָּם. הַיְנוּ, כִּי כְּשֶׁאֶחָד נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הוּא צָרִיךְ לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁיִּתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת נִתְפַּרְסֵם קֹדֶם זְמַנּוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם גּוֹרְמִים הֶזֵּק וְהֶפְסֵד לְהָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁנַּעֲשֶׂה מְפֻרְסָם קֹדֶם זְמַנּוֹ, אוֹ גַּם לְהַדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁהָיָה זֶה רוֹצֶה לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם, וַאֲזַי גּוֹרְמִין מִיתָה לְבַעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת. וְלִפְעָמִים, שֶׁאֵין הַפְּגָם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, אֲזַי גּוֹרְמִין עֲנִיּוּת. וְזֶה הַסּוֹד מְבֹאָר בַּתּוֹרָה בַּפָּסוּק (שמות כא): וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְכוּ’. כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכְנֹס לְאֵיזֶה דֶּרֶךְ הוּא בְּחִינַת הֵרָיוֹן, וְצָרִיךְ לְהִתְעַלֵּם שָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר, כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְגַּלֶּה זֶה הַדֶּרֶךְ בָּעוֹלָם, רַק הוּא נִכְנָס לְשָׁם לְגַלּוֹתוֹ, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת הֵרָיוֹן, בִּבְחִינַת (משלי ד): בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ, בְּחִינַת הֵרָיוֹן, וְצָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁם וּלְהִתְמַהְמֵהַּ, לְחַמֵּם עַצְמוֹ שָׁם כְּמוֹ עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן, שֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, לְגַלּוֹת זֶה הַדֶּרֶךְ בָּעוֹלָם. וּכְשֶׁיּוֹצֵא קֹדֶם זְמַנּוֹ, זֶה בְּחִינַת נֶפֶל. וּפְגָם זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת: וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו – הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת, עַל־יְדֵי־זֶה: וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ – הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְפֻרְסָמִים שֶׁנַּעֲשִׂין קֹדֶם זְמַנָּם, שֶׁהֵם בִּבְחִינוֹת נְפָלִים כַּנַּ”ל, וְעָנְשָׁם מִיתָה אוֹ עֹנִי, לְפִי הַפְּגָם כַּנַּ”ל. וְזֶה: אִם לֹא יִהְיֶה אָסוֹן – פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: בָּאִשָּׁה. הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ וִיקַלְקְלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ חָכְמָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אִשָּׁה הָרָה כַּנַּ”ל, רַק יַפְסִידוּ הַנְּפָלִים, דְּהַיְנוּ הָאֲנָשִׁים בְּעַצְמָן, שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ וְיָצְאוּ בָּעוֹלָם קֹדֶם זְמַנָּם. כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּאִשָּׁה הָרָה, כְּשֶׁנּוֹגְפִין אוֹתָהּ עַד שֶׁמַּפֶּלֶת נְפָלִים, יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הִיא מַפְסֶדֶת הַנְּפָלִים לְבַדָּם, שֶׁמַּפֶּלֶת אוֹתָם עַל־יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ בְּלֹא עִתָּם, וְלִפְעָמִים גַּם הָאִשָּׁה הָרָה בְּעַצְמָה נִזּוֹקֶת עַל־יְדֵי־זֶה וְנִסְתַּלְּקָה; כְּמוֹ־כֵן בִּבְחִינוֹת הַנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים נִפְסָדִין הָאֲנָשִׁים בְּעַצְמָן, שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ קֹדֶם זְמַנָּם, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָלִים, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִסְתַּלֵּק הַדֶּרֶךְ חָכְמָה בְּעַצְמוֹ, רַק הַנְּפָלִים לְבַד, וִיכוֹלִין אֲחֵרִים לְהִתְעַבֵּר שָׁם בִּבְחִינַת הֵרָיוֹן הַנַּ”ל, כְּמוֹ בִּמְשַׁל אִשָּׁה הָרָה כַּנַּ”ל. וְלִפְעָמִים נִפְסָד גַּם הַדֶּרֶךְ חָכְמָה בְּעַצְמוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁאֲפִלּוּ אִישׁ אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִכְנֹס לְשָׁם בִּבְחִינַת הֵרָיוֹן, לְגַלּוֹת וּלְהוֹצִיא זֶה הַדֶּרֶךְ לָעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתַת הָאִשָּׁה הָרָה כַּנַּ”ל. וּלְפִי הַפְּגָם, כֵּן הָעֹנֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, אִם לֹא יִהְיֶה אָסוֹן – בָּאִשָּׁה, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ – בְּמָמוֹן, הַיְנוּ עֲנִיּוּת, שֶׁנַּעֲשֶׂה כְּשֶׁאֵין הַפְּגָם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ כַּנַּ”ל. וְאִם יִהְיֶה אָסוֹן – בָּאִשָּׁה, שֶׁגָּרְמוּ לְהַפְסִיד גַּם הַדֶּרֶךְ בְּעַצְמוֹ כַּנַּ”ל, אֲזַי: וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ, הַיְנוּ מִיתָה כַּנַּ”ל. ה’ יַצִילֵנוּ:
כא
כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, וַאֲזַי יֵשׁ אֵלּוּ הַיְדוּעִים, הַמִּסְתַּכְּלִים וּמְצַפִּים עַל זֶה, וְצָרִיךְ לְהַעֲמִיד אַנְשֵׁי־חַיִל, לְהַעֲמִידָם לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב זָר; וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד פּוֹסְקִים קֹדֶם הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדֵּשׁ וְאַחַר־כָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת אַנְשֵׁי־חַיִל מִלִּפְנֵיהֶם וּמִלְּאַחֲרֵיהֶם, וְהַתּוֹרָה יוֹרֶדֶת וְהוֹלֶכֶת בֵּינֵיהֶם לָבֶטַח, כִּי הָאַנְשֵׁי־ חַיִל עוֹמְדִים עִם הַכְּלֵי־זַיִן, וְאֵינָם יְכוֹלִים אֵלּוּ הַנַּ”ל לְהִתְקָרֵב:
כב
בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה כִּי הֲלֹא כַּמָּה אָנוּ מְיַגְּעִין עַצְמֵנוּ בַּעֲבוֹדוֹת וּבִתְפִלָּה כְּדֵי לָצֵאת מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, וְאִם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַהַכְנָעָה בִּפְשִׁיטוּת, כִּי אִם־כֵּן הוּא נִכְנָס לְקַטְנוּת, וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דַּעַת, וְעַל־כֵּן לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת עָנָו כָּרָאוּי, רַק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הוּא הָיָה עָנָו מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה (במדבר יב). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קָרְאוּ לַעֲנָוָה שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי – חֲנֻפָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מא:) עַל יִרְמְיָה הַנָּבִיא, שֶׁהָיָה עָנָו נֶגֶד הַנְּבִיא־שֶׁקֶר חֲנַנְיָה, וְאָמַר לוֹ בְּהַכְנָעָה: אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה ה’; וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל זֶה: כָּל הַמַּחֲנִיף וְכוּ’ לַסּוֹף נוֹפֵל בְּיַד בְּנוֹ וְכוּ’:
כג
בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה. עַל־פִּי מָשָׁל, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁבְּנֵי־אָדָם שְׂמֵחִים וּמְרַקְּדִים, אֲזַי חוֹטְפִים אִישׁ אֶחָד מִבַּחוּץ, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ לְתוֹךְ מְחוֹל הַמְרַקְּדִים, וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ עִמָּהֶם גַם־כֵּן; כֵּן יֵשׁ בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה. כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, אֲזַי הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְיִסּוּרִים נִסְתַּלְּקִים מִן הַצַּד. אֲבָל מַעְלָה יְתֵרָה – לְהִתְאַמֵּץ לִרְדֹּף אַחַר הַמָּרָה שְׁחֹרָה דַּוְקָא, לְהַכְנִיס אוֹתָהּ גַם־כֵּן בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, בְּאֹפֶן שֶׁהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּעַצְמָהּ תִּתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה. שֶׁיְּהַפֵּךְ הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְכָל הַיִּסּוּרִין לְשִׂמְחָה, כְּדֶרֶךְ הַבָּא לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁאָז מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה מְהַפֵּךְ כָּל הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרוֹת שֶׁלּוֹ לְשִׂמְחָה. נִמְצָא שֶׁחוֹטֵף הַמָּרָה שְׁחֹרָה וּמַכְנִיס אוֹתָהּ בְּעַל־כָּרְחָהּ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, כַּמָּשָׁל הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה לה): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה – שֶׁהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בּוֹרְחִים וְנָסִים מִן הַשִּׂמְחָה, כִּי בְּעֵת הַשִּׂמְחָה דֶּרֶךְ הַיָּגוֹן וָאֲנָחָה לַעֲמֹד מִן הַצַּד כַּנַּ”ל, אֲבָל צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם דַּיְקָא, וּלְהַשִּׂיגָם וּלְהַגִּיעָם, לְהַכְנִיס אוֹתָם דַּוְקָא לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְכוּ’ – שֶׁהַשָּׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְיִתְפְּסוּ אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם נָסִים וּבוֹרְחִים מִן הַשִּׂמְחָה, לְהַכְנִיס אוֹתָם בְּעַל־כָּרְחָם לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. כִּי יֵשׁ יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן הֵם בּוֹרְחִים מִן הַשִּׂמְחָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לְהַכְנִיס אוֹתָם לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ הַשִּׂמְחָה, בְּעַל־ כָּרְחָם, כַּנַּ”ל:
כד
מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ. וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צב): עֲלֵי עָשׂוֹר וְכוּ’ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה’ בְּפָעֳלֶךָ וְכוּ’. וְאֵלּוּ יוּ”ד מִינֵי נְגִינָה בָּאִין בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, וְהֵם מְחַיִּין אוֹתָן. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ קִלְקוּל וּפְגָם בְּהַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוּד מִינֵי נְגִינָה, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין חוֹלַאַת מִן הַיּוּד מִינֵי דְּפִיקִין, שֶׁנִּתְקַלְקְלִין עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַיּוּד מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי דְּפִיקִין, וְכֵן כָּל מִינֵי נִגּוּנִים כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי נְגִינָה. וּכְּפִי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה וְהַנִּגּוּן, כֵּן בָּא חוֹלַאַת כַּנַּ”ל. וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה, שֶׁכָּל הַחוֹלַאַת – עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת, וְהַשִּׂמְחָה הִוא רְפוּאָה גְּדוֹלָה. וְלֶעָתִיד תִּתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי סוכה פ’ לולב וערבה ובמ”x שמיני פ’ י”א): עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ חוֹלֶה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה רֹאשׁ חוֹלֶה, כִּי שְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מ), שֶׁנֶּאֱמַר: ה’ יִסְעָדֶנוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי; כִּי אֵין לְהַחוֹלֶה שׁוּם חִיּוּת, רַק הַשְּׁכִינָה מְחַיָּה אוֹתוֹ. וְלֶעָתִיד עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יִתְתַּקֵּן כָּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל, וְאָז יִהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רֹאשׁ חוֹלֶה, דְּהַיְנוּ רֹאשׁ הַמָּחוֹל כַּנַּ”ל, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַחוֹלֶה כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין חוֹלֶה כַּנַּ”ל, כִּי הֵם תִּקּוּן הַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל:
וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל הַכֹּחוֹת, לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. כִּי טֶבַע הָאָדָם – לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן, וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל, וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא. אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד, עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, וְרָאוּי לִקְבֹּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ, אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִין לָבוֹא לְמָרָה שְׁחֹרָה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה קָרוֹב יוֹתֵר לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר:
