כ”א עד כ”ג
כא
פִּרְקָא רְבִיעָאָה דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא
עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים וְכוּ’:
בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת וְכוּ’, פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ:
א כְּתִיב : אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהלים קלט). כִּי יֵשׁ שֵׂכֶל, שֶׁאָדָם מַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַקְדָּמוֹת רַבּוֹת, וְהַשֵּׂכֶל הַזֶּה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אָחוֹר; וְיֵשׁ שֵׂכֶל שֶׁבָּא לְאָדָם בְּלֹא שׁוּם הַקְדָּמָה, אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי, וְזֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם קֶדֶם, בְּשֵׁם פָּנִים. וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב נוֹלָד מֵחֲמַת תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל, כִּי טֶבַע הַתְּנוּעוֹת שֶׁמּוֹלִיד חֹם, וּלְפִי מְהִירוּת תְּנוּעוֹת הַשֵּׂכֶל, כֵּן מוֹלִיד חֹם בַּלֵּב. נִמְצָא עַל־יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי, שֶׁהַשֵּׂכֶל נִשְׁפָּע לָאָדָם בִּמְהִירוּת, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשׁוּם הַקְדָּמָה, עַל־יְדֵי זֹאת הַמְּהִירוּת שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ:
ב אֲבָל לְהַגִּיעַ לִבְחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה, אֶלָּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת פִּיו וְחָטְמוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, וְהֵן הֵן מְאִירִין לוֹ שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל. הַיְנוּ, שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלְּהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו, וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בִּבְחִינַת (ישעיהו יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’, וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, הַתָּלוּי בְּאֻדְנִין, בִּבְחִינַת (משלי כב): שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים; וְיַעֲצִים עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע, כִּי הֵן הֵן הַמְעוֹרְרִין אֶת שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל לָבוֹא, כִּי הַפֶּה וְהַחֹטֶם וְהָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם תְּלוּיִים בַּמֹּחַ, וְהֵן מְעוֹרְרִין אֶת הַמֹּחַ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת קֶדֶם, בִּבְחִינַת פָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיט): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת – זֶה בְּחִינַת מֹחַ הַנֶּאֱמַר אֵצֶל פֶּה; וְזֶה (שם קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ – זֶה בְּחִינַת מֹחַ הַנֶּאֱמַר אֵצֶל חֹטֶם; וְזֶה בְּחִינַת (משלי ט): הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ – זֶה בְּחִינַת מֹחַ הַנֶּאֱמָר אֵצֶל אֻדְנִין, בִּבְחִינַת: שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים; וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת מֹחַ הַנֶּאֱמַר אֵצֶל עַיְנִין. וְהֵן הֵן שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי פֶּה וּתְרֵין נֻקְבָּא חֹטְמָא וּתְרֵין עַיְנִין וּתְרֵין אֻדְנִין הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, וּמְנַרְתָּא דָּא רֵישָׁא, הַיְנוּ הַמֹּחַ, וּפְנֵי הַמְּנוֹרָה הַיְנוּ שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל:
ג וְשֶׁפַע אֱלֹקִי הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כִּי סֻכָּה הוּא בְּחִינַת שֶׁסָּכָה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כִּי רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ הוּא שֶׁפַע אֱלֹקִי. וְסֻכָּה הַזֹּאת הִיא בָּא עַל־יְדֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם הָאָדָם מַשִּׂיג פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הַיְנוּ סֻכָּה, הַיְנוּ שֶׁפַע אֱלֹקִי. וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נִקְרָא עַל שֵׁם הַחָכְמָה, שֶׁהִיא רוּחַ חָכְמָה הַבָּא מִקֹּדֶשׁ, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְסַכְּכִין אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה וּבְדָבָר שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ; מָה אֵד הוּא דָבָר שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה וְאֵין גִּדּוּלוֹ אֶלָּא מִן הָאָרֶץ וְכוּ’. וְאֵד הֵן הֵן אֵלּוּ הָעֲנָנִים הַנַּ”ל, וְהֵן בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וּגְדֵלִין מִן הָאָרֶץ, כִּי צָרִיךְ הַמְקַבֵּל הַזֶּה לִהְיוֹת חָכָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין, בִּבְחִינַת (שמות לא): וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה:
ד וְסֻכָּה הַנַּ”ל, הַיְנוּ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ הַנַּ”ל, שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל, הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין, שֶׁהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא גָּדוֹל עַד לִמְאֹד, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לְסָבְלוֹ וְאֵין נִכְנָס בַּמֹּחַ, אֶלָּא הוּא מַקִּיף אֶת הָרֹאשׁ. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה חָכְמוֹת עֲמֻקּוֹת, שֶׁאֵין יְכֹלֶת בַּמֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין עַל בֻּרְיוֹ, כְּמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאָנוּ נְבוֹכִים בָּהֶם, כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, שֶׁאֵין מֹחַ שֶׁל אֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְהָבִין אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, וְהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת מַקִּיף, שֶׁאֵין נִכְנָס בִּפְנִימִיּוּת הַמֹּחַ, כִּי אִם מַקִּיף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, וְהַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ מֵהַמַּקִּיף הַזֶּה:
וְדַע, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה: כָּל־זְמַן שֶׁהַשֵּׂכֶל אֵין כָּל כָּךְ גָּדוֹל לְהָבִין הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, אֲזַי כֹּחַ הַבְּחִירָה עַל מְקוֹמוֹ, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לִבְחֹר הַחַיִּים אוֹ הִפּוּכוֹ; אֲבָל כְּשֶׁיִּכְנֹס הַמַּקִּיף הַזֶּה לִפְנִים, וְאָז יִתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְיִתְגַּלֶּה לָאֱנוֹשִׁי הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה – אָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה, כִּי אָז, עַל־יְדֵי גִדּוּלוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל, יֵצֵא מִגֶּדֶר הָאֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ, וְאָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. וְזֶה זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, זֶה שֶׁאֵין יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז), שֶׁלֶּעָתִיד צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם – עַל רָאשֵׁיהֶם הֻצְרַךְ לוֹמַר. כִּי לֶעָתִיד יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה, וְזֶה: צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים – שֶׁהַיְשִׁיבָה הוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַבְּחִירָה, כְּמוֹ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם (תהלים ב), שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַהִשְׁתַּנּוּת, כִּי הַתְּנוּעָה מוֹרָה עַל הִשְׁתַּנּוּת מֵרָצוֹן אֶל רָצוֹן, וְהַיְשִׁיבָה מוֹרָה עַל הֶעְדֵּר הִשְׁתַּנּוּת, הַיְנוּ בִּטּוּל הַבְּחִירָה. וְזֶה מֵחֲמַת וְעַטְרוֹתֵיהֶם – הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים, כְּמוֹ (שמואל־א כג): שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד, בְּרָאשֵׁיהֶם – וְלֹא עַל רָאשֵׁיהֶם, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים יִכָּנְסוּ בְּתוֹךְ הַמֹּחִין לִפְנִים, וְאָז יִכָּנְסוּ כָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין אוֹתָם יִכָּנְסוּ לִפְנִים בְּתוֹךְ הַמֹּחִין, וְיֵדַע וְיַשִּׂיג אוֹתָם, וְאָז יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ, וְיִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה:
ה וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, בְּחִינַת חֻפָּה, כִּי שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת חֻפָּה, מַקִּיפִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב עה): כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ; כִּי מַקִּיף שֶׁל זֶה גָּדוֹל מִמַּקִּיף שֶׁל זֶה, וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא מַקִּיף לָזֶה הוּא פְּנִימִי לָזֶה. וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁאַחַר הַחֻפָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם יִכָּנֵס הַמַּקִּיף לִפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו עַל שֶׁנִּסְתַּלֵּק נִשְׁמָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְאוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל עַל־יְדֵי שִׁבְעָה יָמִים אֵלּוּ:
ו וְזֶה טַעַם רֹק שֶׁל הַחֲלִיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה): וְיָרְקָה בְּפָנָיו – בְּפָנָיו דַּיְקָא, כִּי זֶה הוֹלֵךְ בְּלֹא זֶרַע, וְלֹא הִנִּיחַ בְּרָכָה אַחֲרָיו שֶׁיַּמְשִׁיכוּ שֵׂכֶל הַפָּנִים בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְאָחִיו אֵינוֹ רוֹצֶה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְיַבֵּם אוֹתָהּ, בִּשְׁבִיל זֶה: וְיָרְקָה בְּפָנָיו, כִּי אֵין רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת הַמֵּת בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן אוֹר הַפָּנִים. וּבְזֶה הָרֹק נִרְאֶה לִפְעָמִים פְּנֵי הַמֵּת – פְּנֵי הַמֵּת דַּיְקָא, וּבְזֶה הָרֹק הוּא נִכְלָם, וְעִקַּר הַבּוּשָׁה הוּא בַּפָּנִים, וְזֶה עַל שֶׁלֹּא רָצָה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת:
וְזֶה בְּחִינַת (במדבר יב): וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים – שִׁבְעַת יָמִים דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעָה עֲנָנִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם מֵאִיר פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. וְהוּא לֹא רָצָה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, עַל כֵּן: וְיָרְקָה בְּפָנָיו, וְהַיְנוּ בּשֶׁת פָּנִים. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות פ’ ר”ג): הַיְבָמָה נִקְנֵית בְּמַאֲמָר – זֶהוּ הֶפֶךְ הַבֹּשֶׁת, בְּחִינַת (תהלים כט): כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד, הֵפֶךְ שֶׁל תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים. וּמִרְיָם, שֶׁפָּגְמָה בִּכְבוֹד מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי, בִּבְחִינַת (שמות לד): כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, וּפָגְמָה בִּבְחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי הוּא הָיָה עָנָו, שָׁפָל וְסַבְלָן, וְלֹא חָרָה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, וְזֶה בְּחִינַת חֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת; וּכְתִיב בֵּהּ (במדבר יב): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ – זֶה בְּחִינַת פֶּה. וּכְתִיב בֵּהּ (שם): וּתְמֻנַת ה’ יַבִּיט – זֶה בְּחִינַת עֵינַיִם. וּכְתִיב בֵּהּ (שם): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא – זֶה בְּחִינַת אֻדְנִין, בְּחִינַת (משלי יא): נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (אד”ר קכח). בִּשְׁבִיל זֶה נִצְטָרְעָה, וּמְצֹרָע דָּא סְגִירוּ דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה (זוהר תזריע מט:), הַיְנוּ אוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל, וּכְתִיב בָּהּ: תִּסָּגֵר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ אַהֲרֹן: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ – כִּי עַל־יְדֵי סְגִירוּ דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה הִיא בִּבְחִינַת מֵת, כִּי מְצֹרָע חָשׁוּב כַּמֵּת (נדרים סד:); אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ – זֶה בְּחִינַת יִבּוּם, שֶׁעַל־יְדֵי הַיִּבּוּם אִתְּתֵהּ אִמֵּהּ, שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ – הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ בַּת־זוּג, כִּי הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ הֵם תְּרֵי פַּלְגָּא גּוּפָא, וְעַכְשָׁו שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא אִמּוֹ, נִמְצָא שֶׁנֶּאֱכָל חֲצִי בְשָׂרוֹ וְאֵין לוֹ בַּת־זוּג. [פֵּרוּשׁ, כִּי מִי שֶׁמֵּת בְּלֹא בָּנִים, אֲזַי אִשְׁתּוֹ צְרִיכָה לְהִתְיַבֵּם, וְעַל־יְדֵי הַיִּבּוּם נִתְגַּלְגֵּל הַמֵּת בְּהַבֵּן הַנּוֹלָד מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁנִּתְיַבְּמָה לְאָחִיו, כַּמְבֹאָר בְּסָבָא (משפטים ק':): אִתְּתֵהּ אִמֵּהּ, הַיְנוּ שֶׁהוּא צַעַר וְעֹנֶשׁ גָּדוֹל לְהַמֵּת, שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם, כִּי עַכְשָׁו מֻכְרָח לִהְיוֹת נוֹלָד מֵאִשְׁתּוֹ, וְאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וּמֵחֲמַת זֶה, בֶּן הַיְבָמָה הַזֶּה שֶׁנּוֹלָד מֵהַיִּבּוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא זִוּוּגוֹ כִּי אִם בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים (כַּמּוּבָא (זוהר לך לך צב), שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר פֶּן יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים, עַיֵּן שָׁם). כִּי זֶה בֶּן הַיְבָמָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בַּעְלָהּ שֶׁל הַיְבָמָה, וְאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם – אֵין לוֹ בַּת־זוּג, מֵאַחַר שֶׁבַּת־זוּגוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁבִּקֵּשׁ אַהֲרֹן עַל מִרְיָם, שֶׁפָּגְמָה בְּשֵׂכֶל הַפָּנִים, שֶׁזֶּהוּ הַפְּגָם שֶׁל הַמֵּת בְּלֹא בָּנִים כַּנַּ"ל, שֶׁלֹּא תְהֵא נֶעֱנֶשֶׁת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֹנֶשׁ הַיִּבּוּם. וְזֶהוּ: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ – שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כַּמֵּת בְּלֹא בָנִים, אֲשֶׁר מֻכְרָח לָצֵאת שֵׁנִית בְּגִלְגּוּל מֵרֶחֶם אִמּוֹ, הַיְנוּ שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה: וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ, הַיְנוּ חֲצִי גּוּפוֹ נֶאֱכָל, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ בַּת־זוּג כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא חֲצִי בְשָׂרוֹ, פְּלַג גּוּפוֹ כַּנַּ"ל]:
ז וְלִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁהַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי הוּא בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְאָז יָפָה צְעָקָה לְאָדָם – בֵּין בִּתְפִלָּה בֵּין בְּתוֹרָה – כְּשֶׁנִּתְעַלֵּם הַמֹּחִין, כִּי הֶעְלֵם, הַיְנוּ עִבּוּר, זֶה בִּבְחִינַת (דברים לב): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, כְּמוֹ (ישעיהו לז): וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה; כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁתָּשָּׁה כֹּחָהּ מֵלֵּילֵד, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא כּוֹרַעַת לֵילֵד רָאמַת שִּׁבְעִין קָלִין, כְּמִנְיַן תֵּבוֹת שֶׁבְּמִזְמוֹר “יַעַנְךָ”, וְאָז מוֹלֶדֶת (זוהר פנחס רמט:). וְהַשִּׁבְעִין קָלִין הֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר. וְהַצְּעָקָה שֶׁאָדָם צוֹעֵק בִּתְפִלָּתוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין בִּבְחִינַת עִבּוּר, אֵלּוּ הַצְּעָקוֹת הֵם בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁל הַמֹּחִין אֵיךְ נִתְעַלְּמוּ, הוּא מַאֲזִין צַעֲקָתֵנוּ. וְהַצְּעָקָה הוּא בִּמְקוֹם צַעֲקַת הַשְּׁכִינָה, כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת, וְאָז מוֹלֶדֶת הַמֹּחִין. וְזֶה בְּחִינַת: הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, הַיְנוּ הַמֹּחִין. וְזֶה בְּחִינַת: תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים זֶה בְּחִינַת שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁל דָּוִד כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם שִׁבְעִין קָלִין הַנַּ”ל, שֶׁצָּרִיךְ לִצְעֹק כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְהַגִּלּוּי זֶה בְּחִינַת לֵדָה, וְאָז אַחַר הַלֵּדָה, דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (בכורות ו:). וְזֶה בְּחִינַת תִּכָּלֵם, כִּי הַכְּלִמָּה – אָזֵל סוּמְקָא וְאָתֵי חִוְרָא (ב”מ נח:), הַיְנוּ דָם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וְזֶה: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי – רָאשֵׁי־ תֵּבוֹת שֶׁל: צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה: תֶּשִׁי – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים:
ח וּכְשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵין מֵבִין בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַלִּמּוּד הַזֶּה הֵן בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְזֶה נִקְרָא בְּשֵׁם יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב זֶה בְּחִינַת עִבּוּר, בְּחִינַת (הושעַ יב): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו, וְאָז צָרִיךְ לִצְעֹק הַקָּלִין הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב – כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב צָרִיךְ לוֹ הַקָּלִין, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַמֹּחִין בִּבְחִינַת לֵדָה. וּמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ בְּלֹא הֲבָנָה בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים, כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְעַנֵּג [בָּהּ], בִּבְחִינַת: וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה – אַל תִּקְרֵי וְדִגְלוֹ אֶלָּא וְלִגְלוּגוֹ (מדרש שה”ש), אֲבָל אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא לְרַבִּים, כִּי אֵין לִדְרשׁ אֶלָּא דְּבָרִים הַמְבֹרָרִים, כְּמַאֲמַר (שבת קמה:): אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אַתְּ – אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ, אֱמֹר, וְאִם לָאו, אַל תֹּאמְרֵהוּ. וְזֶהוּ (תהלים קלה): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ – כְּשֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, בְּלֹא מֹחִין – זֹאת הַלִּמּוּד בָּחַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, בִּבְחִינַת וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה; וְאֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים. אֲבָל יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ – יִשְׂרָאֵל אוֹתִיּוֹת לִי רֹאשׁ, הַיְנוּ הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין, הַמְשָׁכַת אוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל, שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל, בְּתוֹךְ הַפְּנִימִי כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (ישעיהו מט): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. בְּךָ דַּיְקָא, שֶׁיִּתְמַשֵּׁךְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִין הַנַּ”ל, בְּךָ – בְּתוֹךְ הַפְּנִימִיּוּת; לִסְגֻלָּתוֹ – זֹאת הַתּוֹרָה יָכוֹל לִדְרשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים:
ט כִּי אֲנַחְנוּ נִקְרָאִים עַם סְגֻלָּה (דברים ז) – כְּמוֹ סְגֻלָּה שֶׁעוֹשִׂין לִרְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַטֶּבַע מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה זֶה לִרְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַדָּבָר הַזֶּה מְסֻגָּל לִרְפוּאָה, וְזֶה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין זֶה. כְּמוֹ־כֵן אֲנַחְנוּ לָקַח אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעַם סְגֻלָּתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין אֶת כָּל זֶה, אֵיךְ לָקַח עַם מִתּוֹךְ עַמִּים, כְּמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁקִּטְרֵג מִדַּת־הַדִּין: הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עַכּוּ”ם וְכוּ’ (בראשית רבה פרשה נז בשמות רבה פ’ כא), אַף־עַל־פִּי־כֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָקַח אוֹתָנוּ לְעַם קָדוֹשׁ. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הַדָּבָר כְּמוֹ סְגֻלָּה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִין כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁזָּכָה לְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִין, לְהוֹלִיד אוֹתָם וּלְהַכְנִיס אוֹתָם בִּפְנִים כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁזָּכָה לְהָבִין אֶת הַסְּגֻלָּה, בְּוַדַּאי הַיֹּשֶׁר לְגַלּוֹת הַסְּגֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה:
בְּכֵן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, מַה שֶּׁחֲנָנוֹ הַשֵּׁם, שֶׁיַּכְנִיס הַמַּקִּיף לִפְנִים וּלְהָבִין וּלְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָבָר, הַיּשֶׁר מְחַיֵּב שֶׁיְּגַלֶּה וְיַכְנִיס זֹאת הַהֲבָנָה שֶׁל הַסְּגֻלָּה, שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ סְגֻלָּה, שֶׁיְּגַלֶּה לְעַם סְגֻלָּה, וּלְהֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים:
וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא רְבִיעָאָה דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא: עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים, זְעֵירָא דְּאַנְפִּין אִתְגַּלְיָא וְלָא אִתְגַּלְיָא. עַתִּיקָא זֶה בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ”ל, שֶׁהֵן טְמִירִים וּסְתוּמִים מִכָּל צַד, בְּכָל הֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִתְגַּלֶּה אֶלָּא לֶעָתִיד. אֲבָל בִּזְעֵיר אַנְפִּין, חָכְמוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, גַּם בָּהֶם יֵשׁ פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף. וְאֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל הָאָדָם לְהַשִּׂיגָם, הֵם מִבְּחִינַת עַתִּיקָא, וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁיָּכוֹל מֹחַ אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג אוֹתָם, הֵם בְּחִינַת זְעֵירָא דְּאַנְפִּין. וְלִפְעָמִים הֵם בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת (עִבּוּר כַּנַּ”ל), וְזֶה בְּחִינַת: לָא אִתְגַּלְיָא, וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ – אָז בִּבְחִינַת אִתְגַּלְיָא. וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה הַדָּבָר אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת לָא אִתְגַּלְיָא, בִּבְחִינַת הֶעְלֵם, הַוֵי אֶצְלוֹ כְּמוֹ סְגֻלָּה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ, אֲזַי יֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים כַּנַּ”ל:
יא נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וְכוּ’ (ישעיהו מ). כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת, אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, בִּבְחִינַת (נדרים מא): אִם דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ, וּכְתִיב (ישעיהו ה): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת. וְעִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת, שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֶת ה’, וְעַל־יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ, וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה נִכְלָלִים בּוֹ, כְּמַאֲמַר הֶחָכָם: אִלּוּ יְדַעְתִּיו – הֱיִיתִיו. וְעִקַּר הַיְדִיעָה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה; וּמֵחֲמַת הַדַּעַת לֹא יֶחְסַר כָּל טוּב, וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): אָטּוּ הָאִידְנָא לָאו אֶחָד הוּא, וְתֵרְצוּ: לֶעָתִיד כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב:
וַאֲפִלּוּ הָעַכּוּ”ם יֵדְעוּ בְּיִתְרוֹן הַדַּעַת, אֲבָל לֹא כָּמוֹנוּ, וְיֵדְעוּ שֶׁהַגְּדֻלָּה שֶׁהָיָה לָהֶם וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁהָיָה לָנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, כָּל זֹאת הַגְּדֻלָּה הָיָה לָנוּ. אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כִּי אֵין לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִרְבֶּה הַדַּעַת, וְיָבִינוּ הַכֹּל, שֶׁגְּדֻלָּתָם שֶׁל הָעַכּוּ”ם הָיָה לָנוּ גְּדֻלָּה וְלָהֶם הַשִּׁפְלוּת. וְלִכְאוֹרָה הִיא יְדִיעָה גְדוֹלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיְדִיעָה הַזֹּאת יִהְיֶה לָנוּ לְלַעַג וְלִשְׂחוֹק לְפִי עֵרֶךְ יְדִיעָתֵנוּ. וְזֶהוּ (תהלים קכו): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ – שֶׁיֵּדְעוּ וְיֹאמְרוּ: הַגְּדֻלָּה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ”ם, הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה – הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת הָיָה לְיִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, הַיְנוּ שֶׁנִּשְׂחֹק וְנַלְעִיג מִידִיעָתָם וְהַשָּׂגָתָם, כִּי הַשָּׂגָתֵנוּ יִהְיֶה לְאֵין סוֹף וָקֵץ: וְהַיְדִיעָה יֵשׁ בָּהּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף, כַּמּוּבָא לְעֵיל עַל פָּסוּק בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. וְזֶהוּ: נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ מַקִּיף, וּמַקִּיף לְמַקִּיף, שֶׁהַיְדִיעָה הִיא עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁל כָּל הַצָּרוֹת. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהַיְדִיעוֹת, יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי (זוהר וארא כה: ובאד”ר קלב:), בְּחִינַת שֶׁמֶן, בְּחִינוֹת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ (תהלים פג), בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת כַּנַּ”ל. (מִסִּימָן כ’ עַד כָּאן, לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל) [פֵּרוּשׁ, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּעָקָה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמָתָן, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים, כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי דְּבָרִים לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ: בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין, כִּי לִפְעָמִים הַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי בְּהֶעְלֵם וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְלָזֶה צְרִיכִים צְעָקָה כְּדֵי לְהוֹלִידָם; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹלָדִים הַמֹּחִין, עֲדַיִן יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְלָזֶה צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כְּדֵי לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי לִפְנִים, וְלַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי – עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ הַפָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַיְנוּ הַשָּׂגַת הַדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה כַּנַּ"ל, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם צְעָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹלִידִין הַמַּקִּיפִין, וּקְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִים הַמַּקִּיפִין לִפְנִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – יֹאמַר הַיְנוּ בְּחִינַת אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמֶן, שֶׁהוּא בַּחֲשַׁאי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שמיני דף לט): יַיִן לַאֲרָמָא קָלָא, וְשֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי. וְשֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהָיוּ מִשֶּׁמֶן. אֱלֹקֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת הַצְּעָקָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ זוֹכִין לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה, בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ, הַיְנוּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף כַּנַּ"ל]: כָּל הָעִנְיָן הַנַּ”ל, הַמְבֹאָר בְּקִצּוּר עַל פָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעַצְמוֹ בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת, וְרָשַׁמְתִּי לְעַצְמִי כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי, עַל כֵּן לֹא מָנַעְתִּי לְהַעְתִּיקוֹ. וּבִתְחִלָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן חַיִּים וּמִיתָה, עָנָה וְאָמַר: בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין חִלּוּק, כִּי אִם בְּמִדַּת אַמָּה אַחַת – שֶׁעַכְשָׁו הָאָדָם שׁוֹכֵן בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ הוּא שׁוֹכֵן שָׁם (וְהִטָּה בְּיָדוֹ עַל הַבֵּית־עָלְמִין). וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר כָּל עִנְיָן זֶה: חַיִּים נִצְחִיִּים וְכוּ’ כְּדִלְקַמָּן. כְּלוֹמַר, שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּי הַנַּ”ל, לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ כְּלָל בֵּין חַיִּים לְמִיתָה, כִּי הוּא דָּבוּק וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, רַק שֶׁעַכְשָׁו בְּחַיָּיו דִּירָתוֹ בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ דִּירָתוֹ שָׁם כַּנַּ”ל. וְאָז שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כָּל עִנְיָן הַזֶּה וְזֶהוּ:
חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא חַי לָנֶצַח, וּמִי שֶׁנִּכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא גַּם כֵּן חַי לָנֶצַח, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא נִכְלָל בְּאֶחָד, וְהוּא אֶחָד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא חַי חַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אֵין שְׁלֵמוּת רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחוּץ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם חֲסֵרִים, וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת. וְעִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד, הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: אִלּוּ יְדַעְתִּיו – הֱיִיתִיו, כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם, וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא שָׁם מַמָּשׁ, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר, הוּא נִכְלָל יוֹתֵר בְּהַשֹּׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף, וְכָל שְׁאָר הַחֶסְרוֹנוֹת – הַכֹּל הוּא בְּחֶסְרוֹן הַדַּעַת. וְאַף שֶׁיֵּשׁ חֲסֵרִים לְגַמְרֵי מֵהַדַּעַת, וְעִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם כָּל־טוּב, בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם אֵינוֹ כְּלוּם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, הַשָּׁלֵם בְּדַעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִסָּרוֹן, בֶּאֱמֶת הַחִסָּרוֹן אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מא): דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ, וְאִם דַּעַת חָסַרְתָּ – מַה קָּנִיתָ; כִּי עִקַּר הַחִסָּרוֹן וְהַשְּׁלֵמוּת תָּלוּי בַּדַּעַת. וְכֵן כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. וְעַל כֵּן הַחוֹלֶה הוּא כַּעֲסָן, מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בְּדִינִים, כִּי דִּינִים שׁוֹרִים עָלָיו, וְדִינִים הֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְעַל כֵּן הוּא בְּכַעַס. וְלֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַדַּעַת, וְהַכֹּל יֵדְעוּ אֶת ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’; וְעַל כֵּן אָז יִתְבַּטֵּל הַכַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ’ וּפָרָה וָדֹב וְכוּ’, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וְכוּ’, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ וְכוּ’, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָגוּר יַחַד זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְכוּ’ מֵחֲמַת מִדַּת הַכַּעַס, אֲבָל לֶעָתִיד יוּכְלוּ לָדוּר יַחַד, מֵחֲמַת שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה אָז: וְהִנֵּה לֶעָתִיד הַכֹּל יֵדְעוּ אֶת הַשֵּׁם, אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם כַּנַּ”ל, וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. אַךְ הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז, אֶפְשָׁר לָנוּ לֵידַע וּלְדַבֵּר מִמֶּנּוּ; אַךְ הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אָז, זֶה אִי אֶפְשָׁר כָּעֵת אֲפִלּוּ לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ, כִּי עַכְשָׁו זֶה הַדַּעַת בִּבְחִינוֹת מַקִּיפִים כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָעַכּוּ”ם עַכְשָׁו בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כְּלוּם, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: אִם דַּעַת חָסַרְתָּ וְכוּ’; וְאַדְּרַבָּא, כָּל גְּדֻלָּתָם וְטוֹבָתָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ. וְלֶעָתִיד שֶׁיִּתְמַלֵּא הָאָרֶץ דֵּעָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הָעַכּוּ”ם יֵדְעוּ אֶת ה’, אָז יָבִינוּ הֵם, שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבָה שֶׁהָיָה לָהֶם בְּזֶה הָעוֹלָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבוֹתֵינוּ וְלִגְדֻלָּתֵנוּ. וְזֶה (תהלים קכו): אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ; הַיְנוּ, כָּל הַגְּדֻלָּה שֶׁהִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה [הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ"ם], הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, כִּי הַכֹּל הָיָה גְּדֻלָּתָם שֶׁל אֵלֶּה [הַיְנוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל], כִּי הָיָה לְטוֹבָתָם וּגְדֻלָּתָם. וְזֶה יָבִינוּ הֵם בְּדַעַת וְהַשָּׂגָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז, אֲבָל אֶצְלֵנוּ יִהְיֶה זֶה הַדַּעַת דָּבָר פָּשׁוּט וּשְׂחוֹק, כִּי דַּעְתֵּנוּ יִגְדַּל אָז מְאֹד. וְזֶה: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְכוּ’, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל וְכוּ’ – כִּי זֶה הַדַּעַת וְהַשָּׂגָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז לוֹמַר הִגְדִּיל וְכוּ’ כַּנַּ”ל, זֶה יִהְיֶה אֶצְלֵנוּ שְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט, כִּי דַּעְתֵּנוּ יִהְיֶה גָדוֹל מְאֹד. וְעַל כֵּן לֶעָתִיד יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הַדַּעַת, וְיִהְיוּ נִכְלָלִים בְּאֶחָד. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד – וְכִי הָאִידְנָא וְכוּ’, אֶלָּא עַכְשָׁו מְבָרְכִין עַל הָרָעָה בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת, וְעַל הַטּוֹבָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אֲבָל לֶעָתִיד יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, כִּי לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד. וְגַם הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ה): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת. וְעַל כֵּן הָיְתָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הָיָה בְּחִינַת הַדַּעַת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות ו): וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה’ הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם; כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי הַדַּעַת. וְדַע, שֶׁגַּם לֶעָתִיד, שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף שֵׂכֶל פְּנִימִי – גַּם אָז יִהְיוּ מַקִּיפִים אֲחֵרִים, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יֵדְעוּ מַהוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק כָּל אֶחָד יַשִּׂיג לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ וְטָרְחוֹ, אֲשֶׁר יָגַע וְטָרַח בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף שֶׁכֻּלָּם יִזְדַּכְּכוּ, וַאֲפִלּוּ עַכּוּ”ם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּינָם לְבֵינֵינוּ, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אֶצְלָם אָז הַשָּׂגָה וִידִיעָה גְּדוֹלָה, יִהְיֶה אֶצְלֵנוּ שְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט, וְלֹא יִהְיֶה נֶחֱשָׁב בְּעֵינֵינוּ לְהַשָּׂגָה כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר לְמַעְלָה: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ וְכוּ’, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל – כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה לְהָבִין וְלֵידַע גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁכָּל טוֹבָתָם וּגְדֻלָּתָם בְּזֶה הָעוֹלָם הָיָה הַכֹּל בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל – וּבֶאֱמֶת הוּא הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, כִּי כָּעֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין מֵבִין זֹאת – אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶצְלֵנוּ לֹא יִהְיֶה זֶה נֶחְשָׁב לְהַשָּׂגָה כְּלָל, רַק לִשְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט, כִּי הַשָּׂגָתֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ אָז יִגְדַּל מְאֹד. וְגַם בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, בְּוַדַּאי יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, מִכָּל שֶׁכֵּן בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה מַקִּיף לָזֶה יִהְיֶה פְּנִימִי לָזֶה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם, וְכַמּוּבָא פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים – כִּי בְּהַשֵּׂכֶל הַמְשֻׁתָּף יִהְיוּ כֻּלָּם שָׁוִים, שֶׁהַכֹּל יֵדְעוּ אֶת ה’, אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם, אַךְ בְּעַמְקוּת הַחָכְמָה יִהְיֶה כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כַּמַּיִם הַמְכַסִּים לַיָּם, שֶׁלְּמַעְלָה הַמַּיִם שָׁוִים בְּכָל מָקוֹם, אַךְ בְּעַמְקוּת הֵם מֻבְדָּלִים מְאֹד, כִּי בְּזֶה הַמָּקוֹם הַמַּיִם נְמוּכִים וּסְמוּכִים לָאָרֶץ, וּבְמָקוֹם אַחֵר עֲמֻקִּים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּבְמָקוֹם אַחֵר הֵם עֲמֻקִּים עַד הַתְּהוֹם; כֵּן יִהְיֶה בְּהַשָּׂגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶעָתִיד. וְזֶהוּ: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ’, כִּי כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהַשָּׂגָה שֶׁלֹּא יָדַע מִזֶּה מִקֹּדֶם, וְהוּא אֶצְלוֹ דָּבָר חָדָשׁ, אֲזַי נִתְלַהֵב וְנִבְעָר מֵאוֹר הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא נִפְלֵאת אֶצְלוֹ; אֲבָל מִי שֶׁכְּבָר עָבַר בְּזֹאת הַהַשָּׂגָה, וְהוּא מַשִּׂיג עַתָּה דְּבָרִים נוֹרָאִים וּגְדוֹלִים מִזּוֹ הַהַשָּׂגָה, אֵין לוֹ שׁוּם הִתְלַהֲבוּת מִזֹּאת הַהַשָּׂגָה. וְזֶה: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה – וְנִבְעָר וְנִתְלַהֵב – מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ – מֵהַשָּׂגָה שֶׁאֵצֶל חֲבֵרוֹ הִיא דָּבָר פָּשׁוּט, שֶׁאֵינָהּ מַבְעֶרֶת וּמְחַמֶּמֶת אוֹתוֹ כְּלָל, עַד שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת וּלְחַפּוֹת עַצְמוֹ, כִּי אֵין הַשָּׂגָה זוֹ מְחַמֶּמֶת וּמַבְעֶרֶת אוֹתוֹ כְּלָל, וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנִי שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ נִכְוֶה וְנִבְעָר מִמֶּנָּה. (וְהָעִנְיָן מְבֹאָר יוֹתֵר עַל־פִּי מַה שֶּׁמְּבוֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי, הַיְנוּ הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ – עַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָד חֹם בַּלֵּב וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַחֲמִימוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַשָּׂגַת הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וּבָזֶה מְבֹאָר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה וְכוּ’ מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ, שֶׁאֵצֶל זֶה הַצַּדִּיק יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְוֶה מִמֶּנָּה, כִּי הַשָּׂגַת הַדַּעַת מוֹלִיד חֹם כַּנַּ”ל, וְעַל כֵּן יִהְיֶה נִכְוֶה מִמֶּנָּה, וְאֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, אֵין זֶה נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ לְהַשָּׂגָה כְּלָל, וְאֵינוֹ נִכְוֶה וְנִתְחַמֵּם כְּלָל מֵהַשָּׂגָה זֹאת, רַק הוּא צָרִיךְ לְחַפּוֹת וּלְכַסּוֹת עַצְמוֹ בְּהַשָּׂגָה אַחֶרֶת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת עַצְמוֹ. נִמְצָא, מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל עַל מַאֲמָר זֶה: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁיִּהְיֶה נִכְוֶה מֵהַמַּקִּיף שֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי מַקִּיף שֶׁל זֶה גָּדוֹל מִמַּקִּיף שֶׁל זֶה, וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא מַקִּיף לָזֶה הוּא פְּנִימִי לָזֶה וְכוּ’, כִּי חֻפָּה הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת מַקִּיפִין כַּנַּ”ל – כָּל זֶה הוּא עִנְיָן אֶחָד עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ כָּאן, כִּי הַחֻפָּה, שֶׁהוּא הַמַּקִּיף, הוּא בְּחִינַת חִפּוּי וְכִסּוּי מַמָּשׁ, שֶׁמְּחַמֵּם אֶת הָאָדָם, כִּי עִקַּר הַחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הוּא מִבְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב). וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לָעוֹלָם הַבָּא, עַל הַשָּׂגוֹת שֶׁהִשִּׂיג הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֵהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה אֶצְלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, וְיִכָּווּ מֵהֶם, וְאֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָיוּ הַשָּׂגוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. וְכֵן אֵצֶל עַכּוּ”ם, יִהְיֶה זֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל סְתַם יַהֲדוּת פָּשׁוּט שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ מֵעֲבוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִקְּדֻשַּׁת הַמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה מַה שֶּׁיֵּדְעוּ וְיַרְגִּישׁוּ קְצָת קְדֻשָּׁה, כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּזֶה הָעוֹלָם בַּעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה בְּלִי שׁוּם הַשָּׂגָה, וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ עַכּוּ”ם עַל זֶה, יִהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קֹדֶשׁ, אֵין עֵרֶךְ לְהַשָּׂגָתֵנוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן לְהַשָּׂגָה שֶׁל הַצַּדִּיק. וּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא, כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה מִמַּקִּיפִים פְּנִימִיִּים, וְאָז נִצּוֹל מִכָּל צָרוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד מְצַפֶּה וְאוֹרֵב לַחֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת הַמַּלְבּוּשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יד): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁנִּין הַפָּנִים עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין אֲחֵרִים, נִפְטָר מִמֶּנּוּ. וְכֵן בְּעִקַּר הָאָדָם, הַיְנוּ בְּהַשֵּׂכֶל, יֵשׁ בְּחִינוֹת לְבוּשִׁין, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, וְלַעֲשׂוֹת לוֹ מַקִּיפִין אֲחֵרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים אֲחֵרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹל מִכָּל אוֹרֵב וּמַסְטִין, כִּי מַלְבּוּשׁ בְּגִימַטְרִיָּא “חַשְׁמַל”, וּמֵהַחַשְׁמַ”ל בּוֹרְחִים כָּל הַמַּשְׁחִיתִים. וְזֶה (משלי לא): עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – עַל־יְדֵי הַלְּבוּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַשְׁמַ”ל, שֶׁהוּא לְבוּשׁ עֹז וְהָדָר, לְבוּשׁ חָזָק וְנָאֶה, עַל־יְדֵי־זֶה: וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – שֶׁאֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ כְּלָל כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַזְּמַן לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל. וְזֶה: לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת אֱלוּל. וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְאוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל וְכוּ’ (עַיֵּן לְעֵיל). וְעַל כֵּן חַיָּב הָאָבֵל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, קְרִיעָה, כִּי קר”ע בְּגִימַטְרִיָּא ש”ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהֵם הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל ב’ פְּעָמִים אֵל בְּמִלּוּאוֹ, כִּי אֵל הוּא אוֹר הַפָּנִים: הִקְשׁוּ, כִּי יֵשׁ מַקִּיפִים אֵצֶל הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְהַשֵּׂכֶל פְּנִימִי הָאֱנוֹשִׁי, וְיֵשׁ מַקִּיפִים לְהַתּוֹרָה, שֶׁמַּקִּיף לְהַתּוֹרָה וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ הַתּוֹרָה. וּבְהַמַּקִּיפִים, יֵשׁ שֶׁהֵם מַקִּיפִים וְעוֹמְדִים לִפְנֵי הָעֵינַיִם, רַק שֶׁהֵם מַקִּיפִין וְאֵינָם נִכְנָסִים לְהַשֵּׂכֶל, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בְּהֶעְלֵם, שֶׁלֹּא בָּאוּ עֲדַיִן אֲפִילוּ לְמַקִּיפִים, וְהוּא בְּחִינַת עִבּוּר. וּמַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לְתוֹךְ הַתּוֹרָה בִּפְנִים, וְהַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה יָבוֹאוּ וְיִתְגַּלּוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה מֵהַהֶעְלֵם לְמַקִּיפִים, וְאַחַר־כָּךְ יִכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לִפְנִים, וְכֵן הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג מִצַּד חֶסְרוֹנוֹ הָאֱנוֹשִׁי, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא מֵהַהֶעְלֵם לְמַקִּיפִים, וְהַמַּקִּיפִים יִהְיוּ נַעֲשִׂים פְּנִימִי. [הַקֻּשְׁיָא זֹאת הִקְשׁוּ בְּמָקוֹם שֶׁהִקְשׁוּ, וְהוּא זַ"ל אָמַר עַל זֶה תֵּרוּץ. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ. וְאַחַר־כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְעַתָּה מְבֹאָר לְהַמְעַיֵּן הַתֵּרוּץ עַל הַשְּׁאֵלָה וְהַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַשְּׁאֵלָה הוּא אֵיךְ לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁמּוֹלִידִין אוֹתָן, אֵיךְ זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים. וּכְבָר מְבֹאָר בַּאֵר הֵיטֵב בַּמֶּה יִזְכֶּה לָזֶה, הַיְנוּ: עַל־יְדֵי צְעָקָה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, דְּהַיְנוּ לְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל וְכוּ', וְכֵן לְקַדֵּשׁ פִּיו וְחָטְמוֹ וְאָזְנָיו כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים. וּבֵאוּר הָעִנְיָן וּרְאָיוֹתָיו, וְהֵיכָן מְרֻמָּז סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַלָּלוּ וְכוּ' – הַכֹּל מְבֹאָר לְעֵיל בַּאֵר הֵיטֵב. אַשְׁרֵי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם]:
כב
פִּרְקָא חֲמִישָׁאָה דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא
בְּרֵאשִׁית בָּרָא. בְּרֵאשִׁית – מַאֲמָר, בָּרָא – חֲצִי מַאֲמָר. אָב וּבֵן. סְתִים וְגַלְיָא. עֵדֶן עִלָּאָה דִּסְתִים וּגְנִיז. עֵדֶן תַּתָּאָה:
א דַּע, שֶׁיֵּשׁ חוֹתָם, וְיֵשׁ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. חוֹתָם הוּא, כִּי יֵשׁ מוֹכִיחֵי הַדּוֹר, וְהֵם בְּחִינוֹת רַגְלִין, וְנִקְרָאִים רַגְלִין, עַל שֵׁם שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה’, הַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִין כִּבְיָכוֹל אֶת ה’, שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ עֵצוֹת, וְהֵם הוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, לְהוֹכִיחָם וּלְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים בְּחִינוֹת רַגְלִין, עַל שֵׁם הָעֵצָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י (שמות יא) עַל “וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ”: הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ, וְעַל שֵׁם הַהֲלִיכָה, שֶׁהוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְהוֹכִיחַ כַּנַּ”ל: וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר גְּזַר־דִּין בָּעוֹלָם, וְהַדִּין הוּא הַתּוֹרָה, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת דִּין תּוֹרָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה’, הוּא מִתְיַעֵץ עִמָּהֶם, וּמְגַלֶּה לָהֶם הַדִּין־תּוֹרָה שֶׁנִּגְזַר עַל הַדּוֹר, וְהֵם מְכַסִּים זֶה הַדִּין־תּוֹרָה וְחוֹתְמִין אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת (שה”ש ד): מַעְיָן חָתוּם, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, דִּין אַכְזָרִי. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו ח): חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי; הַיְנוּ, בְּלִמּוּדֵי ה’ נֶחְתָּם הַדִּין־תּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים. וְהֵם, כְּשֶׁנִּגְלֶה לָהֶם הַדִּין־תּוֹרָה, הוֹלְכִים וּמוֹכִיחִים הַדּוֹר, כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב לְהַמְתִּיק הַדִּין. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מוּסָר נִזְהָרִין לְהַחְתִּים וּלְהַסְתִּיר, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים, בִּבְחִינַת (איוב לג): וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם, וְעַל שֵׁם זֶה הֵן בְּחִינַת חוֹתָם. וְאֵלּוּ הַלִּמּוּדֵי ה’ מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נד): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ, כִּי הוֹלְכִים לְפַשֵּׁר וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מַקְטִינִים הַדָּבָר וּמַמְלִיצִים טוֹב בַּעֲדָם, וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל מַגְדִּילִים הַחֵטְא מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל מֹשֶׁה, שֶׁאָמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שמות לב): לָמָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ; וּלְיִשְׂרָאֵל אָמַר (שם): אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה. וּכְשֶׁהָרַע שֶׁל הַדּוֹר גּוֹבֵר עַל הַחוֹתָם הַנַּ”ל וּמְקַלְקֵל אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְקַלְקֵל שְׁלוֹם הָעוֹלָם, וְנַעֲשֶׂה גֵּרוּשִׁין וּמַחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם, הֶפֶךְ הַשָּׁלוֹם, בִּבְחִינַת (איוב יח) וּמִתֵּבֵל יְנִדּוּהוּ; כִּי מֵחוֹתָם נַעֲשֶׂה נִדַּת, כִּי הֵם בְּמִסְפָּר הַשָּׁוֶה, כַּמּוּבָא:
ב וְיֵשׁ חוֹתָם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִזֶּה הַחוֹתָם, הַיְנוּ בְּחִינוֹת יָדַיִם הַמְקַבְּלִים מוּסָר מֵאֵלּוּ הַמּוֹכִיחִים, בְּחִינוֹת (איוב לז): בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. וְהַיָּדַיִם זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁנִּתְקַבֵּל בָּהּ הַמּוּסָר, בִּבְחִינַת: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ בְּיַד מֹשֶׁה, בְּחִינַת (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. וְזֶה הַחוֹתָם צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה, כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִתְקַלְקֵל הַחוֹתָם הַחִיצוֹן, יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב לַחוֹתָם הַפְּנִימִי, וִיקַלְקְלוּ הַחוֹתָם הַפְּנִימִי עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַחוֹתָם הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה. וּכְשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, נִתְקַלְקֵל זֶה הַחוֹתָם הַיָּדַיִם, נַעֲשֶׂה מִזֶּה כְּפִירוֹת, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָאֱמוּנָה, וְנַעֲשֶׂה אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה זָרָה אֵין לָהּ כֹּחַ, אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַיָּדַיִם אֵלּוּ, בִּבְחִינַת (שמות לב): וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט (וְכַמְבֹאָר בְּזֹהַר כִּי־תִשָּׂא (דף קצב.) עַל פָּסוּק זֶה לְעִנְיַן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל: בַּמָּה אַצְלְחוּ בְּעוֹבָדָא דָא, בְּגִין דְּוַיִּקַּח מִיָּדָם וְכוּ’. אִלּוּ כַּד נְטַל מִידֵיהוֹן הֲוָה שָׁדָא לְאַרְעָא, וְאַף־עַל־גַּב דְּיִטֹּל לֵהּ לְבָתָר, לָא הֲוָה אַצְלַח עוֹבָדָא בִּישָׁא דָּא וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם). וְגַם תִּקּוּנוֹ הוּא גַּם כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת (בראשית לה): וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֶת כָּל אֱלֹקֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם, כִּי מֵ”חוֹתָם” נַעֲשֶׂה “נִדַּת”, בִּבְחִינַת (ישעיהו א): יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ, כִּי יָד בְּמִלּוּאוֹ (כָּזֶה: יוּד דָּלֶת) הוּא מִסְפַּר נִדַּת, הַיְנוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁמְּטַמְּאָה כְּנִדָּה (שבת פב):
ג וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְמַלֹּאת אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי הֶאָרָה מִשִּׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר, בִּבְחִינַת (שמות כט): שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם; כִּי הֵם רוֹעִים הָאֱמוּנָה לְתַקְּנָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים רוֹעִים, עַל שֵׁם (תהלים לז): וּרְעֵה אֱמוּנָה; וְכָל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הֵם לְהַדּוֹר. וְזֶה בְּחִינַת (דברים לג): כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר. וְזֶה בְּחִינַת (הושע יב): וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן. וּמשֶׁה, שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁבְעָה רוֹעִים, נִקְרָא עַל שֵׁם זֶה רָעֲיָא מְהֵימָנָא:
ד וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֵלּוּ הָרוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו): נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ; הַיְנוּ, עַל־יְדֵי עַזּוּת נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה. כִּי יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחוֹת שִׁעְבּוּדַיְהוּ, וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי עַזּוּת – מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא (סנהדרין קה.), וְהֵם כִּכְלָבִים בְּעַזּוּתָם, בִּבְחִינַת (ישעיהו נו): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הֵמָּה רֹעִים; וְהֵן פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב (סוטה מט:). וְעַל כֵּן כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם, מִתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם, אִי אֶפְשָׁר רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם, וְאָז: נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ – שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה. וְכָל הַקּוֹלוֹת – הֵן שֶׁל צְעָקָה, הֵן שֶׁל אֲנָחָה, הֵן קוֹל שׁוֹפָר, הֵן קוֹל זִמְרָה – כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת, בִּבְחִינַת (תהלים סח): הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז:
ה וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף, לְהַרְאוֹת לוֹ מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָּׂגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת, שֶׁהַגּוּף גַּם כֵּן יֵדַע מִזֹּאת הַהַשָּׂגָה, בִּבְחִינַת (ישעיהו נח): וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם; מִבְּשָׂרְךָ דַּיְקָא, שֶׁלֹּא תַעֲלִים עֵינֶיךָ מִלְּרַחֵם עַל בְּשָׂרְךָ, הַיְנוּ בְּשַׂר גּוּפְךָ. כִּי צְרִיכִין לְרַחֵם מְאֹד עַל הַגּוּף, לִרְאוֹת לְזַכְּכוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל הַהֶאָרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת. כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם הִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם, עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף, לִרְאוֹת לְזַכֵּךְ הַגּוּף, עַד שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁהַגּוּף הוּא בִּבְחִינָה זוֹ, הִיא טוֹבָה לְהַנְּשָׁמָה, שֶׁלִּפְעָמִים נוֹפֶלֶת מִמַּדְרֵגָתָהּ. וּכְשֶׁהַגּוּף צַח וָאוֹר, תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְרוֹמֵם וְלַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתָהּ עַל־יְדֵי הַגּוּף, הַיְנוּ, עַל־יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף תּוּכַל לִזְכֹּר וְלַעֲלוֹת לַתַּעֲנוּגִים שֶׁלָּהּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַגּוּף גַּם כֵּן טוֹב וְכָשֵׁר, אֵינוֹ נִלְכָּד בְּהַתַּעֲנוּגִים, וְעַל כֵּן תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לַחֲזֹר עַל־יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף לְמַעֲלָתָהּ, לַתַּעֲנוּגִים שֶׁלָּהּ. וְכֵן גַּם כֵּן עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַגּוּף, עַל־יְדֵי הֶאָרוֹת שֶׁהֵאִירָה בּוֹ הַנְּשָׁמָה מִקֹּדֶם, תּוּכַל עַתָּה לִזְכֹּר וְלַעֲלוֹת וְלַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתָהּ. וְזֶה בְּחִינַת (איוב יט): מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ – מִבְּשָׂרִי דַיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּשַׂר הַגּוּף יֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ, הַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ, שֶׁהָאָדָם בְּגוּפוֹ יִרְאֶה וְיֶחֱזֶה הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת תָּמִיד כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַגּוּף עַזּוּת, מִבְּחִינַת: וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ – אֵין הַנְּשָׁמָה יְכוֹלָה לִסְמֹךְ עַצְמָהּ וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַגּוּף לְהוֹדִיעַ לוֹ מֵהַהַשָּׂגוֹת שֶׁלָּהּ, כִּי תּוּכַל לִלְכֹּד בְּתֹקֶף וְעַזּוּת הַגּוּף, מַה שֶּׁהַגּוּף עַז וְחָזָק בְּהַתַּאֲווֹת. וְצָרִיךְ לָזֶה עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ קוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבֵּר עַזּוּת הַגּוּף, כִּי אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם (ברכות נח:), וּכְשֶׁמְּשַׁבֵּר עַזּוּת וְתַקִּיפוּת הַגּוּף, עַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְקָרֵב עַצְמָהּ אֶל הַגּוּף, כִּי לֹא תִּהְיֶה נִלְכֶּדֶת שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קב): מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי. עַצְמִי הִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הָאָדָם, כִּי עִקַּר עַצְמִיּוּת הָאָדָם, מַה שֶּׁנִּקְרָא אֵצֶל הָאָדָם אֲנִי, הוּא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הַקַּיָּם לָעַד. אֲבָל מֵחֲמַת עַזּוּת הַגּוּף בְּתַאֲווֹתָיו, אֲזַי הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הָאָדָם, רְחוֹקָה מִבְּשָׂרוֹ וְגוּפוֹ, וְעַל־יְדֵי קוֹל אֲנָחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבָּר עַזּוּת גּוּפוֹ, וְאָז מִתְקָרֶבֶת וּמִתְדַּבֶּקֶת הָעֶצֶם לְהַבָּשָׂר, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה לְהַגּוּף. וְזֶהוּ: מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי כַּנַּ”ל. וּבְחִינַת קוֹל הַתְּקִיעוֹת הוּא בְּחִינַת: מִקּוֹל אַנְחָתִי; וְהוּא מְשַׁבֵּר גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, בִּבְחִינַת (עמוס ג): אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ, וְעַל־יָדָם יוּכַל לָבוֹא לָרוֹעִים הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: תְּקִיעָה, שְׁבָרִים, תְּרוּעָה. תְּקִיעָה – הֵם הַקּוֹלוֹת, קוֹל עֹז. שְׁבָרִים – שֶׁעַל־יָדָם נִשְׁבָּר עַזּוּת הַגּוּף כַּנַּ”ל. תְּרוּעָה – בְּחִינַת (שמואל ב ה): וְאַתָּה תִּרְעֶה אֶת עַמִּי הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הָרוֹעִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לָהֶם כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר כַּנַּ”ל. וְזֶה (בראשית יז): וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וּכְתִיב (שם): בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם. הַיּוֹם הַזֶּה – זֶה בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר, שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם (ר”ה כח: מגילה כ:), בִּבְחִינַת (תהלים כ): יַעַנְךָ ה’ בְּיוֹם צָרָה; שֶׁעַל־יָדוֹ נִמּוֹל וְנִשְׁבָּר עָרְלַת בָּשָׂר, וּמְקַבֵּל אוֹר הָעֶצֶם:
ו וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת בְּנֵי הָאָדָם יֵשׁ בְּחִינַת עֶצֶם וּבָשָׂר, הַיְנוּ שֶׁהֶחָכָם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה לְהָעָם שֶׁהֵם לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, הוּא בְּחִינַת עֶצֶם, וְהָעָם הֵם נֶגְדּוֹ בְּחִינַת בָּשָׂר. וּכְשֶׁהֵם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, כְּמוֹ בְּשַׂר הַגּוּף בְּעֶצֶם הָאָדָם, הֵם שׁוֹמְעִים הַקּוֹל אֲנָחָה, הַיְנוּ קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָכָם, וְשׁוֹבֶרֶת גּוּפָם, בִּבְחִינַת אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לִסְמֹךְ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר, בִּבְחִינַת מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי הַנַּ”ל. אַךְ כְּשֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אֵינָם שׁוֹמְעִים כְּלָל קוֹל הָאֲנָחָה הַנַּ”ל, וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ, אֵינָם שׁוֹמְעִים הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ, כִּי אִם קוֹל הֲבָרָה:
ז וְקוֹל הֲבָרָה הוּא: דַּע, כִּי כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ קוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲבֵרוֹת נִבְרָאִים מְחַבְּלִים, וְהֵם צוֹעֲקִים: הַב לָן מְזוֹנֵי, הַב לָן חַיֵּי, וּכְשֶׁאֵין מִתְגַּבֵּר וּמִתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נָחִים, אַךְ תֵּכֶף שֶׁמִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, הֵם מִתְעוֹרְרִים תֵּכֶף וּמַתְחִילִין לִצְעֹק וּלְקַטְרֵג נֶגְדּוֹ – וְזֶהוּ קוֹל הַהֲבָרָה שֶׁיּוֹצֵא מִקּוֹל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת (ירמיה יד): אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ – אֵין עֲנִיָּה אֶלָּא לְשׁוֹן צְעָקָה, הַיְנוּ שֶׁהָעֲווֹנוֹת צוֹעֲקִין בָּנוּ, בְּתוֹכֵנוּ מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל הַצָּרְפִית (מלכים־א יז): בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי; הַיְנוּ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם אֵלִיָּהוּ, וְלֹא הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה גוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ, הָיוּ הָעֲוֹנוֹת שֶׁלָּהּ נָחִים, אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר שָׁם קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ, הָיוּ נִזְכָּרִים וְנִתְעוֹרְרִים עֲווֹנוֹתֶיהָ לִצְעֹק וּלְקַטְרֵג עָלֶיהָ. וְזֶהוּ: אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ – שֶׁהָעֲווֹנוֹת צוֹעֲקִין בְּתוֹכֵנוּ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאָנוּ צוֹעֲקִים אֵיזֶה קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, אֵין אָנוּ זוֹכִין לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, לְשַׁבֵּר עַל־יָדוֹ עַזּוּת הַגּוּף, כִּי אִם קוֹל הֲבָרָה, שֶׁהוּא קוֹל הָעֲווֹנוֹת שֶׁנִּתְעוֹרְרִין נֶגֶד קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם צוֹעֲקִים בְּתוֹכֵנוּ: ה’ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ – שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תַּעֲשֶׂה לְמַעַן שִׁמְךָ וּתְרַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ לְבַד. וּכְשֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֶצֶם, אֲזַי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ הַנַּ”ל רַק הַקּוֹל הַהֲבָרָה, הַיְנוּ קוֹל הָעֲווֹנוֹת שֶׁנִּתְעוֹרְרִים מִזֶּה הַקּוֹל. וְזֶה (ר”ה כז:): הַתּוֹקֵעַ בְּבוֹר, בְּחִינוֹת (תהלים פח): שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, וְהוּא מִתְאַנֵּחַ וְתוֹקֵעַ עַל זֶה – אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ, שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע – יָצָא, הַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לָצֵאת מִתּוֹךְ הָרָע שֶׁלּוֹ; וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע – לֹא יָצָא, כַּנַּ”ל. נִמְצָא, בֵּין קוֹל אַנְחַת הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אִם אֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר – שֶׁהַגּוּף רָחוֹק כָּל־כָּךְ מֵהָעֶצֶם הַנְּשָׁמָה עַד שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר, וַאֲזַי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל אַנְחָתוֹ, וְכֵן קוֹל אַנְחַת הֶחָכָם, אִם אֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, כִּי אִם קוֹל הֲבָרָה כַּנַּ”ל:
ח וְלָבוֹא לִבְחִינַת בָּשָׂר הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׁמּוּשׁ; עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ אֶת הֶחָכָם, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ הַגּוּף לְהַנְּשָׁמָה בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, נַעֲשֶׂה הַגּוּף בְּחִינַת בָּשָׂר לְהַנְּשָׁמָה. וּכְשֶׁהַבָּשָׂר בַּבְּחִינָה הַזֹּאת, אָז (ישעיהו מא): וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן – מִבָּשָׂר הַנִּמּוֹל הַנַּ”ל נִשְׁלָם יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא קִרְיָה נֶאֱמָנָה (שם א), הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לֶאֱמוּנָה, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמְּקַבְּלִין מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִין עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף, וְזוֹכִין לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק אֲלֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, כַּנַּ”ל:
ט וְלָבוֹא לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ”ל הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (נחמיה ח): כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, יָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים, וְנָתְנוּ שְׁנֵי עֲטָרוֹת בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד וְכוּ’, וּכְשֶׁחָטְאוּ נִלְקְחוּ וְכוּ’, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירָם לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. נִמְצָא, שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, כַּנַּ”ל:
וְדַע, כִּי שְׁנֵי הָעֲדָיִים שֶׁהִכְתִּירוּ בְּחוֹרֵב מִנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, הֵם בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית בָּרָא, כַּמּוּבָא בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא (פ”ה): בְּרֵאשִׁית – דָּא מַאֲמָר, בָּרָא – חֲצִי מַאֲמָר. דָּא עֵדֶן עִלָּאָה. עֵדֶן תַּתָּאָה. חָכְמָה עִלָּאָה. חָכְמָה תַּתָּאָה. אָב וּבֵן. כִּי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הוּא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת וְנִגְלוֹת: נַעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת נִגְלוֹת, הַיְנוּ הַמִּצְווֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לְקַיֵּם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְנִשְׁמַע הִיא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת, מַה שֶּׁהוּא גָבוֹהַּ וְנִסְתָּר מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה בָּזֶה. לְמָשָׁל: אֵצֶל כָּל מִצְוָה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, כִּי מִלְּבַד הַצִּוּוּי הַנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה לְקַיֵּם הַמִּצְוָה, יֵשׁ עוֹד לָזֶה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן: וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה, וּשְׁאָר דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה. וַעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַלָּלוּ שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, הֵם בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת נִסְתָּר, כִּי הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ אָנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם, אַךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, וְזֶה בְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת נִסְתָּר. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה; נַעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, הַיְנוּ הַנִּגְלוֹת, מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ לְקַיֵּם, וְנִשְׁמָע הֵם בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת, בְּחִינַת דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת כָּל מִצְוָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ”ל, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲבֹד בָּזֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהִיא דְבֵקוּת, כִּי שְׁמִיעָה תָּלְיָא בְּלִבָּא (תיקון נח), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ; וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה (תענית ב), הַיְנוּ בִּטּוּל וּדְבֵקוּת לְאֵין־סוֹף, כִּי אֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה, וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ תְּפִיסָה בָּזֶה [הַיְנוּ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כִּי הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל], הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, דְּבֵקוּת, שֶׁהוּא רַק בִּטּוּל לְהָאֵין־סוֹף:
י וְיֵשׁ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא וְכֵן בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, כִּי כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּחִינַת תּוֹרָה, הַיְנוּ הַנִּגְלוֹת לוֹ; וּבְחִינַת נִשְׁמַע, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. כִּי מִי שֶׁבָּא לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מֵהָרִאשׁוֹנָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַנִּשְׁמַע שֶׁלּוֹ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וַאֲזַי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נִשְׁמַע אַחֶרֶת, וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְכֵן כָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. וְכֵן בְּכָל עוֹלָם יֵשׁ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, כִּי מַה שֶּׁהוּא לְהָעוֹלָם הַזֶּה בְּחִינַת נִשְׁמַע הוּא לְעוֹלָם הַגַּלְגַּלִים בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרַת ה’ וְתוֹרָתוֹ (ע”ז יט) – מִתְּחִלָּה תּוֹרַת ה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִסְתָּר, הַנִּסְתָּרֹת לַה’ אֱלֹקֵינוּ; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה, נַעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ – שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַנִּשְׁמָע נַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ. וְזֶה (דברים כט): הַנִּסְתָּרֹת לַה’ אֱלֹהֵינוּ – זֶה בְּחִינַת נִשְׁמַע, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ – זֶה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁיָּבוֹא לְעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה. וְזֶה: לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה – דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, כְּגוֹן וַיְדַבֵּר כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִשְׁמָע כַּנַּ”ל, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת נַעֲשֶׂה. וְזֶהוּ: עַד עוֹלָם – שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם, לַעֲשׂוֹת – לַעֲשׂוֹת דַּיְקָא, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם בְּחִינַת דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנִּסְתָּרוֹת, בְּחִינַת נִשְׁמַע כַּנַּ”ל, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּחִינַת נִגְלוֹת כַּנַּ”ל:
וְצָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לִבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ בְּכָל פַּעַם מִבְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת נִסְתָּר, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, בְּחִינַת תּוֹרַת ה’, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּחִינַת נִגְלֶה, בְּחִינַת תּוֹרָה, בְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, וִיהִי לוֹ בְּחִינַת נִשְׁמָע וְכוּ’ גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. וְכֵן בְּכָל פַּעַם יֵלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה, עַד שֶׁיָּבוֹא בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת. וְשָׁם יֵשׁ גַּם־כֵּן בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, וּבְחִינַת נִשְׁמַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם הוּא תּוֹרַת ה’ בֶּאֱמֶת, כִּי בְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא תּוֹרַת ה’ הִיא רַק בְּשֵׁם הַמֻּשְׁאָל, כִּי רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ נִקְרָא תּוֹרַת ה’, וּכְשֶׁבָּא לְשָׁם נַעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ. אַךְ בְּחִינַת הַנִּשְׁמָע שֶׁבִּתְחִלַּת הָאֲצִילוּת הִיא תּוֹרַת ה’ בֶּאֱמֶת, כִּי אֵין גָּבוֹהַּ מִשָּׁם, רַק תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּכְלָל בְּאֵין סוֹף, אֲזַי הַנַּעֲשֶׂה הִיא בְּחִינַת תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, וְהַנִּשְׁמַע הוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת ה’. כִּי יֵשׁ תּוֹרַת ה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ביכורים ור”ה): אֲנִי קִיַּמְתִּיהָ תְּחִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד): הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים וּמְבַקֵּר חוֹלִים וְכוּ’. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵנִיחַ תְּפִלִּין וְכוּ’. וְכֵן יֵשׁ תְּפִלַּת ה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ז): מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת ה’ וְיֵשׁ תְּפִלַּת ה’, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּאֵין־סוֹף, אֲזַי תּוֹרָתוֹ הוּא תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ וּתְפִלָּתוֹ הוּא תְּפִלַּת ה’ מַמָּשׁ: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ק צב): הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר – הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה; כִּי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, וְהוּא בְּחִינַת תְּחִלָּה, הַיְנוּ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה. [לִכְאוֹרָה, אֵין לְזֶה הָעִנְיָן חִבּוּר הֵיטֵב לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה. אַךְ בֶּאֱמֶת מְבֹאָר זֶה הָעִנְיָן הֵיטֵב לַמְעַיֵּן קְצָת, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל וּלְקַמָּן, שֶׁבְּחִינַת תְּפִלַּת ה' הוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת אֵין סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּחִלָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינַת אַיִן, עַל כֵּן אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה, כִּי אִם מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו בֶּאֱמֶת, וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּכְלָל בְּאֵין־סוֹף, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' כַּנַּ"ל. וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הֵיטֵב מַה שֶּׁמּוּבָא לְקַמָּן עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֶלְעָזָר זְעִירָא וְכוּ', שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּגַדְלוּת וְעַל כֵּן חֲבָשׁוּהוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְלִכְאוֹרָה אֵין קֶשֶׁר לְעִנְיַן פְּגַם הַגַּדְלוּת לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא נִזְכָּר כָּאן לִכְאוֹרָה מֵעִנְיַן גַּדְלוּת כְּלָל. אַךְ בֶּאֱמֶת עַל־פִּי הַנַּ"ל מְבֹאָר לָעֵינַיִם, שֶׁכָּל עִנְיָן זֶה לִזְכּוֹת לִבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בְּאֵין סוֹף, בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה – כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן כַּנַּ"ל. וְעַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב קֶשֶׁר עִנְיָן זֶה "הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ וְכוּ'" לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, כִּי זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, זֶהוּ בְּחִינַת עֲנָוָה, בְּחִינַת אַיִן, שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל עַצְמוֹ כְּלוּם, רַק מַרְגִּישׁ צַעַר יִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ, וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל זֶה הוּא נִכְלָל בְּאַיִן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלָּה, בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה, כִּי הוּא בִּבְחִינַת תְּחִלָּה כַּנַּ"ל]. וְזֶה בְּחִינַת אָב וּבֵן, מַאֲמָר וַחֲצִי מַאֲמָר. כִּי הַנַּעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, בְּחִינַת תּוֹרָה, בְּחִינוֹת בָּרָא, בְּחִינוֹת בֵּן, בְּחִינוֹת עֵדֶן תַּתָּאָה, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר; כְּנֶגֶד הַנִּשְׁמָע, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית, מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, חָכְמָה עִלָּאָה, עֵדֶן עִלָּאָה, בְּחִינוֹת אָב, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת נִסְתָּר, כִּי כָּל דַּרְגָּא נֶגֶד דַּרְגָּא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה הוּא בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר. כְּמוֹ הָאָב כְּשֶׁמְּדַבֵּר, מְדַבֵּר מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, וּכְשֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן מְדַבֵּר אַחֲרָיו, הוּא מְדַבֵּר רַק חֲצִי מַאֲמָר – כֵּן כָּל דַּרְגָּא נֶגֶד דַּרְגָּא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה הִיא בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר, וְהַדַּרְגָּא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה הִיא בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם נֶגְדָּהּ, וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כִּי כָל בְּנֵי־אָדָם וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וּצְמָחִים וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הֵם רַק בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר נֶגֶד הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הָעוֹלָם, כִּי הֵם רַק רְמָזִים לִדְבָרִים הַגְּבוֹהִים מֵהֶם, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם. וְכֵן כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה נֶגֶד קֹדֶם הַבְּרִיאָה הִיא בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת – בְּאֵין־סוֹף, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם. וְזֶה בָּרָא, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה, הוּא חֲצִי מַאֲמָר נֶגֶד בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ בְּרֵאשִׁית – יָרֵא בּשֶׁת (תיקונים תיקון ז), שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, בְּחִינוֹת (משלי לא): יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל, שֶׁהוּא מַאֲמָר הַשָּׁלֵם. וְעַל כֵּן אֱמוּנָה נִקְרָא יְרוּשָׁלַיִם כַּנַּ”ל, עַל שֵׁם שֶׁעִקַּר בִּנְיָנָהּ מִבְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה שָׁלֵם, כִּי תַּמָּן יִרְאָה, תַּמָּן שָׁלֵם. בְּרֵאשִׁית, יָרֵא בּשֶׁת, מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, כִּי אֱמוּנָה הוּא מֵהָרוֹעִים כַּנַּ”ל, וּלְהָרוֹעִים אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל, וּלְעַזּוּת זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, וּלְשִׂמְחָה זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אַךְ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, כִּי “וְגִילוּ בִּרְעָדָה” כְּתִיב (תהלים ב), הַיְנוּ, עִקַּר הַגִּילָה וְהַשִּׂמְחָה הִיא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יִרְאָה כַּנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת נִשְׁמָע, בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר בִּנְיַן הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יִרְאָה, בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא יִרְאָה שָׁלֵם, כִּי עִקַּר בִּנְיָנָהּ עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת יִרְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית, יָרֵא בּשֶׁת, שֶׁהוּא מַאֲמָר הַשָּׁלֵם כַּנַּ”ל. וְזֶה (שם יט): עֵדוּת ה’ נֶאֱמָנָה – עֵדוּת ה’, שֶׁהֵם הָעֲדָיִים הַנַּ”ל, נֶאֱמָנָה, עַל־יָדָה נִבְנֵית הָאֱמוּנָה. וְזֶה (בראשית מט): מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, וְתַרְגּוּמוֹ: אָב וּבֵן. וְזֶה מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, שֶׁהוּא אָב וּבֵן כַּחֲדָא, כִּי חֲצִי מַאֲמָר הוּא בְּחִינוֹת בֵּן לְחוּד, אֲבָל מַאֲמָר הַשָּׁלֵם הוּא אָב וּבֵן כַּחֲדָא, כִּי שָׁם נִכְלָל הַכֹּל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לִבְחִינוֹת רוֹעִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, כַּנַּ”ל:
יא אַךְ כְּשֶׁרוֹצִים לָצֵאת מִמַּדְרֵגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע זֶה לְמַדְרֵגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע גָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז ד:): לֹא הָיָה דָוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ’; לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֶלָּא שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם מִכְשׁוֹל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם: לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה. וְזֶה (ישעיהו ג): וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ – אֵלּוּ דִּבְרֵי־תּוֹרָה, שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם (שבת קכ גיטין מג). דִּבְרֵי־תּוֹרָה הֵם בְּחִינוֹת הַדִּבּוּרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, שֶׁהֵם וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת נִסְתָּר, בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. עוֹמֵד עֲלֵיהֶם – זֶה בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, כִּי אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:), וְלַעֲשׂוֹת מֵהַדִּבְרֵי־תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, יִהְיֶה נַעֲשֶֹׁה מִמֶּנּוּ בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעֲמִידָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַתְּפִלָּה, יִהְיֶה עֲלֵיהֶם, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינוֹת עֲמִידָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה יִהְיֶה לוֹ נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל; וְזֶה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם, כִּי לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ יְרִידָה תְּחִלָּה, שֶׁהִיא הַמִּכְשׁוֹל. וְזֶה (ירמיה נ): בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ; כִּי לֶעָתִיד יִהְיֶה כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵעֲבֵרוֹת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן יְבֻקְּשׁוּ אָז הָעֲוֹנוֹת, כִּי יְבַקְשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אָז אַחַר עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ לוֹקְחִין עוֹד אֵיזֶה עָוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ תּוֹרָה. וְזֶהוּ: וְאֵינֶנּוּ, כִּי יִהְיוּ כָּל הָעֲוֹנוֹת נִכְלָלִין בְּאַיִן, הַיְנוּ בְּאֵין־סוֹף, שֶׁשָּׁם הָעֲוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הַנַּ”ל. וְזֶה (הושע יד): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהָעֲבֵרוֹת בְּחִינַת מַכְשֵׁלָה, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (אבות פ”ה): יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁמַּזְהִיר עַל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֲבוֹדָתוֹ. וְתֵכֶף וּמִיָּד מְבֹאָר שָׁם גֹּדֶל הַפְּגָם וְהָאִסּוּר שֶׁל הָעַזּוּת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם וְכוּ’. וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְעַזּוּת בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הוּא עַצְמוֹ: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר; וּמִצַּד אַחֵר הָעַזּוּת רַע מְאֹד, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא עַזּוּת־פָּנִים שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה (מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא עַז־פָּנִים כְּנֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמֵּעֵיז פָּנִים נֶגֶד יִרְאֵי ה’ וְכַיּוֹצֵא), שֶׁזֶּה הָעַזּוּת רַע מְאֹד, כִּי עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם. וְאִם כֵּן, נָפַל פּוּתָא בְּבֵירָא, כִּי אֵין יוֹדְעִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג – עַל זֶה בִּקֵּשׁ הַתַּנָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ (שֶׁלִּכְאוֹרָה הוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה וְכָל אָדָם מִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה: מַה סְּמִיכוּת יֵשׁ לִתְפִלָּה זֹאת לְהַקּוֹדֵם, וְגַם אֵין דֶּרֶךְ הַמִּשְׁנָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה בְּאֶמְצַע דְּבָרָיו, אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב), הַיְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הָעַזּוּת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, רַק שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה עַל־יְדֵי זֶה הָעַזּוּת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כְּלָלִיּוּת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל־יָדָם, כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הָעַזּוּת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, כַּנַּ”ל. אַךְ לָבוֹא לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע – שֶׁעוֹשִׂין מֵהַנִּשְׁמָע נַעֲשֶׂה, מִתּוֹרַת ה’ – תּוֹרָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ – שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקֵנוּ, שֶׁהוּא הַחֵלֶק שֶׁלָּנוּ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּתוֹרָתֶךָ – הַיְנוּ תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּאַיִן כַּנַּ”ל, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה’, בְּחִינַת נִשְׁמָע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ”ל. וְזֶה: וּבשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן; כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבֹּשֶׁת, כִּי לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ”ל, וּלְחֶדְוַת ה’ זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כַּנַּ”ל. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, וְיִרְאָה הִיא בֹּשֶׁת, יָרֵא בּשֶׁת, נִמְצָא שֶׁזֶּה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּשֶׁת. וְזֶה: וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן, כִּי הָעַזּוּת הַזֹּאת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בּשֶׁת, הוּא בְּחִינַת עֵדֶן, בְּחִינַת עֵדֶן עִלָּאָה וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְלָבוֹא לָעַזּוּת הַזֹּאת, הִתְפַּלֵּל: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: אֶלְעָזָר זְעִירָא הֲוָה סָיֵם מְסָאנָא אֻכְמָא. אָמְרוּ לֵהּ: מָה עֲבַדְתְּ. אָמַר: קָא מִתְאַבְּלִינָא עַל יְרוּשָׁלַיִם (ב”ק נט) – כִּי הָיָה מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן סִיֵּם מְסָאנָא אֻכְמָא, לְהוֹרוֹת שֶׁנִּתְקַלְקֵל חוֹתָם הָרַגְלִין, וְנַעֲשָׂה מֵ”חוֹתָם” דַּם “נִדַּת”. וְזֶה: מְסָאנָא אֻכְמָא – שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַגְלִין וְנַעֲשָׂה נִדַּת, כִּי הַאי שָׁחֹר אָדֹם הוּא (חולין מז:); וְזֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, כִּי עִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה (שֶׁעַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתַם הַיָדִין, נִתְקַלְקֵל מִמֵּילָא חוֹתָם הָרַגְלִין, כִּי עִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל). אָמְרוּ לֵהּ: מִי חָשִׁיב אַתְּ לְאִתְאַבּוּלֵי וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁחֲשָׁדוּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, וְעַל כֵּן עַל יָדְךָ נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (תהלים לו): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה; כִּי עַל־יְדֵי גַּדְלוּת נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּגַדְלוּת, חֲבָשׁוּהוּ, כִּי עֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת הוּא תְּפִיסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:): וְאִם הֵגִּיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים. נִמְצָא שֶׁעֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת – תְּפִיסָה, וְעַל כֵּן חֲבָשׁוּהוּ. אָמַר לְהוּ: בְּעוֹ מִנַּאי אוֹ אִבָּעֵי מִנַּיְכוּ – כִּי זֶה יִהְיֶה נִסָּיוֹן אִם יֵשׁ לִי גַּדְלוּת, אָז רָאוּי שֶׁלֹּא אוּכַל לְהָשִׁיב לָכֶם, כִּי כָל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:). בָּעֵי מִנֵּיהוּ: הַאי מַאן דְּקָץ כּוּפְרָא מַאי מְשַׁלֵּם. קָץ כּוּפְרָא – הוּא בְּחִינַת שֶׁפָּגַם בְּעַזּוּת. כּוּפְרָא הוּא בְּחִינַת עַזּוּת, בְּחִינוֹת קוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף. וְשָׁאַל: מַאי מְשַׁלֵּם מִי שֶׁפָּגַם בְּזֶה הָעַזּוּת. וְהֵשִׁיבוּ: מְשַׁלֵּם כּוּפְרָא – כְּמוֹ שֶׁפָּגַם יְשַׁלֵּם. וְשָׁאַל: וְהָא קָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁפָּגַם בְּעַזּוּת, יָכוֹל לָבוֹא לְקִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְזֶה תַּמְרֵי – בְּחִינַת (ירמיה ב): הַהֵמִיר גּוֹי אֱלֹהִים, וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדִי וְכוּ’. וְהֵשִׁיבוּ: יְשַׁלֵּם תַּמְרֵי – כְּמוֹ שֶׁמַּגִּיעַ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְהָא לָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא בָּא לִכְפִירוֹת. וְהֵשִׁיב: בְּשִׁשִּׁים – הַיְנוּ גֵּיהִנֹּם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנֹּם, כִּי עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, כִּי הָעֳנָשִׁים שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הֶחֱלִיף אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, אַךְ עֹנֶשׁ הָעַזּוּת נִשְׁאַר רַק בַּגֵּיהִנֹּם, וְזֶה שֶׁפָּגַם בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי עַזּוּת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, יְשַׁלֵּם בְּשִׁשִּׁים, הַיְנוּ בַּגֵּיהִנֹּם כַּנַּ”ל: וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, וְעַל כֵּן נִקְרָא יֶרַח הָאֵתָנִים (מלכים־א ח), מִלְּשׁוֹן תַּקִּיפוּת וְעַזּוּת, כִּי אָז צוֹעֲקִין יִשְׂרָאֵל קוֹלוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר, שֶׁהַקּוֹלוֹת כֻּלָּם הֵן בְּחִינַת עַזּוּת כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן אָז נֶחְתְּמוּ וְנִתְקְנוּ שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת, חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, כִּי עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתַם הַיְדַיִן, וְעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל מוּסָר מִמּוֹכִיחֵי הַדּוֹר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חוֹתַם הָרַגְלִין כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת, חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, כַּנַּ”ל. וְזֶה: תִּשְׁרֵי, בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים חוֹתָם עִם הַשְׁתֵּי תֵּבוֹת (כמובא בכתבי האר”י בכוונות נעילה והושענא רבא). וְעַל כֵּן בְּתִשְׁרֵי שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי עַזּוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם; וְגַם הַמִּקְרָא הַזֶּה נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה:
(הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת):
וְזֶה: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה (דברים ז). עֵקֶב – בְּחִינַת רַגְלִין, וְרַגְלִין הֵם בְּחִינַת הַמּוֹכִיחִים כַּנַּ”ל, וְלָהֶם מְגַלִּים הַדִּינִים, וְהֵם מוֹכִיחִים אֶת הַדּוֹר. וְזֶה: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן – הַיְנוּ, שֶׁמִּבְּחִינַת רַגְלִין, הַיְנוּ הַמּוֹכִיחִים, תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, הַיְנוּ הַדִּינִים, כִּי לָהֶם מְגַלִּים אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְהֵם מוֹכִיחִים בָּזֶה אֶת הַדּוֹר כַּנַּ”ל:
כָּל הַקּוֹלוֹת הֵם בְּחִינַת עַזּוּת. קוֹל הַמּוֹכִיחַ הוּא בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נח): כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ, וְכֵן קוֹל נְגִינָה. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לג): הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. קוֹל הַנִּגּוּן הוּא בְּחִינַת תְּרוּעָה, בְּחִינַת שׁוֹפָר, בְּחִינַת: וְאַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי, כַּנַּ”ל:
בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה הַדּוֹר, שֶׁהָיְתָה תּוֹרָתָם בְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כא): בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה בַּעֲמִידָה. עֲמִידָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ובסוטה מט):
בְּכָל עוֹלָם יֵשׁ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. וְכֵן בַּמַּלְאָכִים יֵשׁ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קג): גִּבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): מִי גִּלָּה רָז זֶה לְבָנַי, רָז שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: גִּבּוֹרֵי כֹחַ וְכוּ’:
אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כה:): לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין:
גְּדוֹלָה בּוּשָׁה, שֶׁנִּכְפְּלָה שְׁנֵי פְּעָמִים בַּפָּסוּק (יואל ב): וְלֹא יֵבשׁוּ וְכוּ’, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם (מו”ק ט:):
הַגַּן־עֵדֶן וְהַגֵּיהִנֹּם הֵם בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם מֵחֲמַת הַקְּרִירוּת שֶׁבְּצַד צָפוֹן וְדָרוֹם. וְצַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאֹד יוֹתֵר מֵעֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם, וְכָל יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בָּהֶם צַעַר הַבּוּשָׁה, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרָיו עַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא צַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאֹד, וַאֲפִלּוּ כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב עה), וְאָמְרוּ שָׁם: פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה וְכוּ’; מִכָּל שֶׁכֵּן אֵיךְ יִתְבַּיְּשׁוּ הַחוֹטְאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאִם הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם, יֵשׁ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קוֹבֵר מֵתִים וְכוּ’, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּר חוֹלִים וְכוּ’, וּשְׁאָר מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁחָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם אוֹתָם. וְגַם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל וְכוּ’, וּמַאי מִתְפַּלֵּל, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי וְכוּ’. וּבְוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם מִצְוֹת הַתּוֹרָה וּתְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְכַמָּה רָחוֹק בֵּין קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ וּבֵין תְּפִלָּה שֶׁלּוֹ, לְתוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל אֶחָד עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בִּבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, הַיְנוּ תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ”ל:
[בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, הִתְחִיל מִזֶּה הָעִנְיָן הַכָּתוּב כָּאן, מֵעִנְיַן הַגַּן־עֵדֶן וְהַגֵּיהִנֹּם וְצַעַר הַבּוּשָׁה וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַד שֶׁנִּכְנַס בְּעִנְיַן תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כַּכָּתוּב כָּאן, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנַס עַל־יְדֵי־זֶה מֵעִנְיָן לְעִנְיָן עַד שֶׁגָּמַר כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו תּוֹרָה זֹאת, הָפַךְ הַדָּבָר קְצָת וְצִוָּה עָלַי לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה מֵעִנְיַן חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם כַּנַּ"ל, וַה' יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ]:
מְרוֹמָם הוּא אֱלָהִין בְּקַדְמַיְתָא וּבַתְרָיָתָא, דִּי צְבִי וְאִתְרְעִי בָּן וּמְסַר לָן אוֹרַיְתָא, דִּי זְכִינָא לְסַיְּמָא סִפְרָא דִצְנִיעוּתָא: כְּעַן נָרִים יְדָנָא, קֳדָם אֱלָקָנָא, דִּי יַעֲמָד לָנָא לְיַמִּינָא, לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר רָזִין עִלָּאִין הַגְּנוּזִים בְּסָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא:
כג
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא
אֵימָא לָן מִלֵּי דִּכְדִיבֵי, אֲמַר לְהוּ: הֲוֵי לָן כַּדְנַיְתָא וְיָלְדָה, וַהֲוֵי תָּלְיָה לֵהּ פִּתְקָא, וּכְתִיב בֵּהּ דְּמַסִּיק בְּבֵי אַבָּא מְאָה אַלְפֵי זוּזֵי. אָמְרוּ לֵהּ, וְכַדְנַיְתָא מִי יָלְדָה. אֲמַר לְהוּ, הֵי נִינְהוּ מִלֵּי דִּכְדִיבֵי. מִלְחָא כִּי סַרְיָא בְּמָה מַלְחֵי לֵהּ, בְּסִילוּתָא דְּכַדְנַיְתָא. וּמִי אִיכָּא סִילוּתָא לְכַדְנַיְתָא. וּמִלְחָא מִי סַרְיָא: (בכורות ח:)
צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ וֶאֱמוּנָה מְאֹד (תהלים קיט):
א כִּי יֵשׁ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהוֹרִין, בְּחִינַת חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים; בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים טז): שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ. וּכְתִיב (בראשית מה): וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב, זֶה בְּחִינַת שִׂמְחָה. וְיֵשׁ פָּנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, מָרָה שְׁחוֹרָה, עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹקִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי. וְאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם בְּסִבָּה קַלָּה, וְרוֹדְפִים אַחַר פַּרְנָסָתָם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם אוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, וְעַצְבוּת הוּא מָרָה שְׁחוֹרָה – אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נִקְשָׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, אֱלֹקִים אֲחֵרִים, חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ’; וְעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (יחזקאל ז): וּזְהָבָם לְנִדָּה; הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פט): מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁמְּטַמֵּא כְּנִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה. אֲבָל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמַּשָּׂאָם וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה, הֵם דְּבֵקִים בְּאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה. כִּי אֵין אֱמוּנָה בְּלֹא אֱמֶת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק קצח:): הַיְנוּ צֶדֶק הַיְנוּ אֱמוּנָה וְכוּ’, [וּמַסִּיק שָׁם: אֱמוּנָה אִתְקְרִיאַת כַּד אִתְחַבַּר בָּהּ אֱמֶת, נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֱמוּנָה עַל־יְדֵי אֱמֶת] וֶאֱמֶת הוּא אוֹר הַפָּנִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לג:): וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר – חַד אָמַר: מַטְבֵּעַ תִּקֵּן לָהֶם, וְחַד אָמַר: מֶרְחֲצָאוֹת תִּקֵּן לָהֶם. הַיְנוּ הַךְ וְלֹא פְּלִיגֵי, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב; וְהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, וְתֵכֶף, כְּשֶׁבָּא נִתְתַּקֵּן אֱמוּנָה. וְזֶה: מַטְבֵּעַ תִּקֵּן – שֶׁתִּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן. וּכְשֶׁתִּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, נִתְתַּקֵּן פְּגַם עֲבוֹדַת אֱלִילִים. וְזֶה: מֶרְחֲצָאוֹת תִּקֵּן לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּרֵד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ, וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג וסוטה יב:): לִרְחֹץ מִגִּלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ. וְזֶה: וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר – פְּנֵי דַּיְקָא, שֶׁהִיא פָּנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא מַטְבֵּעַ, הַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי כָּל עֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בְּמָמוֹן. וּבִשְׁבִיל זֶה מָמוֹן עִם אוֹתִיּוֹתָיו גִּימַטְרִיָּא ק”ם, כְּנֶגֶד ק”ם [מֵאָה וְאַרְבָּעִים] קָלִין, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, (סנהדרין מו) עַל אֵלּוּ הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהֵם עֲבוֹדַת אֱלִילִים כְּלוּלִים מֵעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת. (וְעַל כֵּן הֵם ק”ם קָלִין, שֶׁהֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים ע’, כִּי הַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת הַקָּלִין כְּפוּלִים, בְּחִינַת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי – שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת כְּפוּלִים, הַיְנוּ שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִ”ן קָלִין, שֶׁצּוֹוַחַת הַשְּׁכִינָה עַל הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה כְּלוּלָה מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל עַיִ”ן אֻמּוֹת). וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי הַיּוֹלֶדֶת רָאמַת עַיִ”ן קָלִין קֹדֶם הַלֵּדָה, וְהָכָא יֵשׁ ק”ם קָלִין שֶׁהֵם שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִ”ן. וְזֶהוּ (אבות פ”ב): וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ, בִּפְנֵי – זֶהוּ בְּחִינַת פָּנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הַבָּא מֵחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס, וְהוּא חוֹשֵׁב: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה (דברים ח). וְזֶה עַצְמְךָ – לְשׁוֹן עֹצֶם יָדִי:
ב וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית קֹדֶש, הוּא נִצּוֹל מִפָּנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא. עַל־יְדֵי דַּם בְּרִית, נִתְתַּקֵּן דַּם נִדָּה, תַּאֲוַת מָמוֹן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט): גַּם בְּדַם בְּרִיתֵךְ – עַל־יְדֵי בְּרִית – שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר. בּוֹר דָּא טְחוֹל, מָרָה שְׁחוֹרָה, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה. כִּי בְּרִית הוּא בְּחִינַת מֶלַח, הַמַּמְתִּיק מְרִירוּת וְעִצְּבוֹן הַפַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויחי רמא:): אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי עַלְמָא יָכְלֵי לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא. וְזֶהוּ (במדבר יח): בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הוּא. וְזֶהוּ (ויקרא ב): אַל תַּשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ – אֱלֹקֶיךָ דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹקוּת, וְנִתְפָּרֵשׁ מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יט): מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַּ, כִּי עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית מֵאִיר לְעַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. וְזֶה (כתובות סו:) מֶלַח מָמוֹן חָסֵר, כִּי עַל־יְדֵי מֶלַח נִתְמַעֵט אֶצְלוֹ תַּאֲוַת מָמוֹן:
ג וְזֶהוּ: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב (דברים לג) – מִפָּנֶיךָ דִּקְדֻשָּׁה; וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד, – לְשׁוֹן שְׁמָד, לְשׁוֹן עֲבוֹדָה־זָרָה, הַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן. כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שֵׁם הַבְּרִית, וּבִשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁמְּגָרֵשׁ מִפְּנֵיהֶם דִּקְדֻשָּׁה אֶת הָאוֹיֵב, הוּא מַפִּיל אוֹתָם הָאוֹיְבִים, בְּפָנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הַיְנוּ הַשְׁמֵד: נִמְצָא, כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל צַדִּיק, הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב בְּתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי צַדִּיק הוּא בְּרִית עוֹלָם (תיקון מח), וְזֶה הָאוֹיֵב שֶׁל צַדִּיק, שֶׁחוֹלֵק עַל צַדִּיק, אֵין לוֹ מֶלַח לְהַמְתִּיק מְרִירוּתוֹ, כִּי מֶלַח מָמוֹן חָסֵר, כִּי עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁנִּתְמַעֵט אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּרִית: וּבִשְׁבִיל זֶה זְבוּלוּן, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְיִשָּׂשׂכָר, נֶאֱמַר בּוֹ (דברים לג): שְׂמַח זְבוּלוּן. שְׂמַח – הֶפֶךְ בְּעִצָּבוֹן, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ. וְזֶה כְּשֶׁבִּקְּשָׁה רָחָב סִימָנָא דְּחַיֵּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע ב): וְהַחֲיִיתֶם אֶת אָבִי וְאִמִּי וְכוּ’, אָמְרָה: וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת. כִּי אֱמֶת הוּא בְּחִינַת חַיִּים כַּנַּ”ל, וְאָמְרוּ לָהּ: אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי תִּקְשְׁרִי לָךְ. תִּקְוָה זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא): וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ. וֶאֱמוּנָה הִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי עָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מכות כד): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְכוּ’; וְחוּט הַשָּׁנִי, זֶה בְּחִינַת זְרִיחַת אוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בראשית לח): וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח וְכוּ’; כִּי הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’ (ישעיה ס). כִּי חֹשֶׁךְ הוּא בְּחִינוֹת בְּעִצָּבוֹן, דַּאֲגַת וְתַאֲוַת הַפַּרְנָסָה, צַעַר כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, עֲבוֹדָה זָרָה. וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’ – אֱמוּנַת אֱלֹקוּת, אוֹר הַפָּנִים, וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר, תִּקּוּן הַמַּטְבֵּעַ, תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּחִינוֹת: שְׂמַח זְבוּלוּן: וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ח): מָצָא אוֹ מוֹצֵא, כִּי הַפַּרְנָסָה הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): הַיּוֹרֵד לְפַרְנָסַת חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ בָּא עַל אִשְׁתּוֹ. וּפַרְנָסָה שֶׁהוּא בְּעִצָּבוֹן, הִיא בְּחִינַת: מוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה. (בְּחִינַת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיקָהּ עַל־יְדֵי מֶלַח, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא. וְעַל כֵּן לְהֵפֶךְ, בְּפַרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּתִיב: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי יח). טוֹב – בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת בְּרִית מֶלַח, שֶׁהוּא מַמְתִּיק מְרִירוּתָא, הַיְנוּ תַּאֲוַת וְעִצְּבוֹן הַפַּרְנָסָה). וּפַרְנָסָה שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ, הוּא בְּחִינַת: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב; וְאֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק (יומא לח:), הַיְנוּ בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ב) וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא – שֶׁנּוֹלַד מָהוּל (מ”ר שמות פ”א). וְאֵין טוֹב אֶלָּא אוֹר (שם), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת: וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’, בְּחִינַת חוּט הַשָּׁנִי:
ד וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (במדבר פ’ כב): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן זוּזֵי, מִפְּנֵי שֶׁזָּזִין מִזֶּה לָזֶה. וְזֶה (איוב כב): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מְזוּזָה; וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ – עַל־יְדֵי־זֶה פַּרְנָסָתוֹ מְעוֹפֶפֶת לָךְ. כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לה): אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות פ”א), שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵם בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְדִבּוּר לֹא תַחְמֹד כְּנֶגֶד וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת; כִּי עַל־יְדֵי מְזוּזָה נִתְבַּטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: מֶלַח מָמוֹן חָסֵר: וְזֶהוּ (תהלים נ): וְזִיז, הַיְנוּ מָמוֹן, שָׂדַּי עִמָּדִי. עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, עַל־יְדֵי מְזוּזָה, זוֹכֶה לִבְחִינַת: שְׂמַח זְבוּלוּן. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וּכְתַבְתָּם – שֶׁיְּהֵא כְּתִיבָה תַּמָּה (שבת קג: מנחות לד), וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כה): יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, כִּי עַל יָדוֹ: וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר, עַל יָדוֹ תִּקּוּן הַמַּטְבֵּעַ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:), שֶׁאֲרִיכַת יָמִים עַל־יְדֵי מְזוּזָה, כִּי סָמוּךְ לְ”וּכְתַבְתָּם” – “לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם”, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בָּא אוֹר הַחַיִּים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (שם): מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו, הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא סִימָנָא דְּחַיֵּי. וּבִשְׁבִיל זֶה קְבִיעוּת הַמְּזוּזָה בַּשְּׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַפֶּתַח (מנחות לג.), כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבבא מציעא מב): לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם אֶת מְעוֹתָיו, שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וְכוּ’. וּשְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן הוּא הַשְּׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי פאה פ”ח): טָבִין חַמְשִׁין דְּעָבְדִין מִמָּאתָן דְּלָא עָבְדִין. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמַשָּׂא וְּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שבת לא): נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַמָּמוֹן, שֶׁשָּׁם צָרִיךְ אֱמוּנָה, הוּא בִּשְׁלִישׁ עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בַּשְּׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא:
ה וְכָל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּלֹא מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֵין רוֹצֶה לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, זֶה הַבְּחִינָה נִקְרָא צֶדֶק, וְזֶה צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ, אֲבָל כְּשֶׁחָבִיב כָּל כָּךְ הַמִּצְוָה, עַד שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרָא אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמָמוֹן, כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁשָּׁם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה וֶאֱמוּנָה מְאֹד – זֶה מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו): וּבְכָל מְאֹדֶךָ (ברכות נד):
וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אֱמֹר לָנוּ מִלֵּי דִּכְדִיבָא – זֶה בְּחִינַת שֶׁקֶר, בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צב): כָּל הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת־כּוֹכָבִים וְכוּ’. וְאָמַר לָהֶם: הֲוֵי לָן כַּדְנַיְתָא וְיָלְדָה, כַּדְנַיְתָא – זוֹ פִּרְדָּה, זֶה בְּחִינַת עַכּוּ”ם, דְּשָׁרְיָא בְּפֵרוּדָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (משפטים צה.): שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא. וְיָלְדָה – זֶה בְּחִינַת רֶוַח, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם לֵדָה. וְאָמְרוּ לוֹ: וְכַדְנַיְתָא מִי יָלְדָה – כִּי עַכּוּ”ם אֵל אַחֵר אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין (שם קג.). וְהֵשִׁיב לָהֶם: הֵי נִיהוּ מִלֵּי דִּכְדִיבָא. הַיְנוּ הַשֶּׁקֶר, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁמַּרְוִיחִין, וּבֶאֱמֶת אֵינָם מַרְוִיחִין. וְתָלָא לֵהּ פִּתְקָא בְּצַוָּארָא דַּהֲוֵי מַסִּיק בֵּי אַבָּא מְאָה אַלְפֵי זוּזֵי. בֵּי אַבָּא זֶה עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב): הָאוֹמֵר לָעֵץ אָבִי אָתָּה. וַעֲבוֹדַת־אֱלִילִים הִיא חוֹבָה, שֶׁמַּכְרַעַת אֶת הַכֹּל לְכַף חוֹבָה, וְכָל הַמִּתְדַּבְּקִין בָּהּ הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁזֶּה הַמַּשָּׂא תָּלוּי בְּצַוַּאר בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵין מִסְתַּפְּקִין בְּמָמוֹנָם. וְלוֹוִין מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם מִשְׂתַּכְּרִין שָׂכָר הַרְבֵּה, וְאַחַר־כָּךְ מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וְאִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וּמַטְרִיחִים אֶת עַצְמָם בִּטְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים אֶת עַצְמָם בְּסַכָּנַת דְּרָכִים, בִּשְׁבִיל שָׂכָר מֻעָט, בִּשְׁבִיל לְשַׁלֵּם חוֹב אֲבִיהֶם, חוֹב עֲבוֹדָה זָרָה. כִּי מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְזֶה הַדָּבָר לָהֶם כְּמוֹ צַוָּאָה מֵאֲבִיהֶם, שֶׁיְּשַׁלְּמוּ חוֹבוֹתָיו. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ מַהַרְשָׁ”א: תָּלָא לֵהּ פִּתְקָא בְּצַוָּארָא – שְׁטַר צַוָּאָה. וְאַחַר־כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: מִלְחָא כִּי סַרְיָא בְּמַאי מַלְחֵי לֵהּ – כִּי תִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית מֶלַח כַּנַּ”ל, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: זֶה שֶׁתִּקֵּן בְּרִיתוֹ, אִם נָפַל לְסִרְחוֹן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּמַאי תִּקּוּנוֹ. וְהֵשִׁיב לָהֶם: בְּסִילוּתָא דְּכַדְנַיְתָא – כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ עוֹד תִּקּוּן לְתַאֲוַת מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּכֵּל לַשֹּׁרֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם בָּא כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ שָׁם, יִתְבַּטֵּל תַּאֲוָתוֹ, כִּי שָׁם בְּשָׁרְשָׁהּ, הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח, וְתַעֲנוּג רוּחָנִי, וְאֵין מִתְאַוֶּה (נ”א מִתְעַבֶּה כת”י) אֶלָּא לְמַטָּה. וּמִי הוּא הַפֶּתִי יָסוּר הֵנָּה לְהַשְׁלִיךְ תַּעֲנוּג רוּחָנִי, וְלִקַּח תַּעֲנוּג עָב. אֲבָל לְזֹאת הַהִסְתַּכְּלוּת, אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַד שֶׁיְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַ, שֶׁבַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בָּאֱלֹקוּת. וּבִשְׁבִיל זֶה, עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, הוּא עַל־יְדֵי בְּרִית. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, אִי אֶפְשָׁר לִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי מֶלַח, תַּאֲוַת מָמוֹן חָסֵר כַּנַּ”ל. וְשֹׁרֶשׁ הַשְׁפָּעוֹת הוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם שִׁלְיָא, שֶׁשָּׁם מֻנָּח הַוָּלָד, כִּי הַשִּׁלְיָא הוּא בְּחִינַת דַּלְתֵי בִטְנִי, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְּלָתוֹת לָאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ג): כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי (בכורות מה), וְנַעֲשֶׂה מִשְּׁנֵי דַּלְתִין צוּרַת מֵ”ם סְתוּמָה, שֶׁשָּׁם מֻנָּח הַוָּלָד, וְהוּא בְּחִינַת מֵ”ם יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד (נדה ל). וְכֵן יֵשׁ לְמַעְלָה דַּלְתֵי שָׁמַיִם, שֶׁמִּשָּׁם נוֹלָד הַשְׁפָּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עח): דַּלְתֵי שָׁמַיִם פָּתַח וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כְּעָפָר שְׁאֵר וְכוּ’. וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם: בְּשִׁלְיָא דְּכַדְנַיְתָא, הוּא תִּקּוּנוֹ שֶׁל זֶה הַשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן. וְאָמְרוּ לֵהּ: מִי אִיכָּא שִׁלְיָא לְפִרְדָּה – כִּי עַכּוּ”ם אֵין לָהּ אֲפִלּוּ בֵּית וָלָד. אָמַר לָהֶם: וּמִלְחָא מִי סַרְיָא – כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁתִּקֵּן הַבְּרִית, אֵינוֹ נוֹפֵל לְתַאֲוַת הַמָּמוֹן:
אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם (תהלים נה). הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, נוֹפֵל לְתַאֲווֹת מָמוֹן, וְיָמָיו כָּלִים בִּרְדִיפָה אַחַר מוֹתָרוֹת. וְזֶה: לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם – שֶׁאֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ (מ”ר קהלת סדר א). וְזֶה: לֹא יֶחֱצוּ – שֶׁאֵין מַשִּׂיג חֲצִי תַּאֲוָתוֹ כַּמּוּבָא (לעיל באות ג) עַל פָּסוּק: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד, עַיֵּן שָׁם: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל). וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ – שֶׁהוּא הַהִפּוּךְ מִתַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי הַמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, אֵינוֹ בּוֹטֵחַ בַּה’, כִּי הוּא עוֹבֵד כָּל עַכּוּ”ם, אַךְ: וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ – שֶׁתּוּכַל לְהַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּסִבָּה קַלָּה, וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי, וְלֹא אֶהְיֶה מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן:
וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַמְשֻׁקָּעִים בְּמָמוֹן, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ דְּאָגוֹת וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה בְּיוֹתֵר, כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ הוּא בִּבְחִינַת: בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, מִיתָה, כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וּדְאָגוֹת יוֹתֵר, כִּי הַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא מִבְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְּאָגָה; כִּי בְּוַדַּאי הוּא מַרְבֶּה דְּאָגָה וְעַצְבוּת עַל־יְדֵי רִבּוּי הַנְּכָסִים וְהָעֲשִׁירוּת, כִּי הַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת עַצְבוּת כַּנַּ”ל, וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּין יוֹתֵר נִתְרַבֶּה הָעַצְבוּת וְהַדְּאָגוֹת בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא מְקַצֵּר וּמְכַלֶּה יָמָיו וְחַיָּיו שֶׁל הָאָדָם, כִּי אֵין דָּבָר שֶׁמַּפְסִיד הַחִיּוּת כְּמוֹ הַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים, וְהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא מַרְבֶּה דְּאָגָה וְעַצְבוּת כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הוּא מַפְסִיד וּמְכַלֶּה חַיָּיו. כִּי הוּא מְקֻשָּׁר בְּפָנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, אֱלֹקִים אֲחֵרִים, חֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה, הֶפֶךְ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן הַמָּמוֹן מֵמִית אוֹתוֹ, כִּי הוּא בִּבְחִינַת מִיתָה, שֶׁהוּא עַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל: וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ – עָפָר זֶה בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כִּי הַמָּמוֹן הִיא אֹכֶלֶת וּמְכַלָּה כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם כַּנַּ”ל. כִּי עָפָר הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון ע דף קלד.): עָפָר אִיהוּ קַר וְיָבֵשׁ, הָכֵי טְחוֹל קַר וְיָבֵשׁ. וּמֵהַטְּחוֹל נִמְשָׁךְ הָעַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ, וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וּבְגִין דָּא: וְעָפָר תֹּאכַל (כָּל) יְמֵי חַיֶּיךָ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון ג בהי”א תיקונים האחרונים): טְחוֹל דָּא לִילִית, אִמָּא דְּעֵרֶב־רַב, שְׂחוֹק הַכְּסִיל. מָאן כְּסִיל, דָּא אֵל אַחֵר וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, וְאִהוּ אַסְכָּרָה לִרְבַיָּא, דְּאִנּוּן חַיָּבַיָּא, חַיְכִית בְּהוֹן בְּעֻתְרָא בְּהַאי עָלְמָא, וּלְבָתַר קְטִילַת לוֹן. כִּי אֵלּוּ הַמְשֻׁקָּעִים בְּמָמוֹן, הֵם בִּבְחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טְחוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְרִבּוּי דְּאָגוֹת, וְהֵם מְקֻשָּׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא אֵל אַחֵר וְכוּ’ כַּנַּ”ל. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַטְּחוֹל, אִמָּא דְּעֵרֶב רַב, שְׂחוֹק הַכְּסִיל, אֵל אַחֵר כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם: לְבָתַר קְטִילַת לוֹן. כִּי בְּוַדַּאי הַמָּמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת טְחוֹל עַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הוֹרֶגֶת אוֹתָם, כִּי הַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא בִּבְחִינַת מִיתָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, עַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל, מָצָא אוֹ מוֹצֶא, שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת: מוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי כֵן מְבֹאָר שָׁם בַּתִּקּוּנִים (תיקון ע’ הנ”ל): וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, וְדָא טְחוֹל וְכוּ’. אַךְ פַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי אֵין הַמָּמוֹן מַזִּיק לוֹ, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּתִּקּוּנִים (תיקון ג’ הנ”ל): וְאַמַּאי אִתְקְרִיאוּ רְבַיָּא, בְּגִין דְּלָא אִית בְּהוֹן דַּעַת לְאִשְׁתֵּזְבָא מִנֵּהּ, אֲבָל לֵב מֵבִין אִשְׁתֵּזִיב מִנֵּהּ דְּתַמָּן צַדִּיק. וְרָזָא דְּמִלָּה: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֵד בָּהּ. כִּי צָרִיךְ חָכְמָה וְדַעַת גָּדוֹל לָזֶה, שֶׁלֹּא יַזִּיקֶנּוּ הַמָּמוֹן, שֶׁלֹּא יְכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו. כִּי רֹב הָעוֹלָם נִלְכְּדוּ בָּזֶה, הַיְנוּ בְּתַאֲוַת מָמוֹן, וְהַמָּמוֹן הוֹרֶגֶת וּמֵמִית אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִזֶּה כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אַשְׁרֵי לוֹ; עַיֵּן שָׁם בַּתִּקּוּנִים (תיקון ג’ הנ”ל, ותיקון ע’ הנ”ל), וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת, אֵיךְ עַתָּה, שֶׁפָּתַח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶת עֵינֵינוּ, וְגִלָּה לָנוּ אֶת הַהַקְדָּמוֹת הַחֲדָשׁוֹת הַנִּפְלָאוֹת הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַתָּה עַתָּה מְבֹאָרִים הֵיטֵב דִּבְרֵי הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, כִּי עַתָּה מְבֹאָרִים שָׁם כָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַנַּ”ל, רְאֵה וְהָבֵן וַחֲכַם, עַיֵּן שָׁם בְּתִקּוּן ע’ הַנַּ”ל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: אִם זָכָה וְכוּ’ – עֵזֶר, וְאִם לָאו – כְּנֶגְדּוֹ וְכוּ’. עֲלֵהּ אִתְמַר: וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, וְדָא טְחוֹל שַׁבְּתַאי וְכוּ’. (הַיְנוּ בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טְחוֹל. שַׁבְּתַאי, פְּתַיָּא אֻכָּמָא, כַּיָּדוּעַ). עֵזֶר – דָּא שְׁכִינְתָּא, עֲלַהּ אִתְמַר: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וְיָפֵק רָצוֹן מֵה’, וּבְגִין דָּא הֲווֹ אָמְרֵי מָארֵי מַתְנִיתִין: מָצָא אוֹ מוֹצֵא. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְהָבֵן, וְתִרְאֶה שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל מְבֹאָרִים עַתָּה שָׁם וּבְתִקּוּן ג’ הַנַּ”ל בָּאֵר הֵיטֵב:
זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ, עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּרְשָׁם לְעֵיל. וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הוּא מִלְּשׁוֹנִי, מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי עוֹד דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִתְבָּאֲרוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ. וְעוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין, מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעֵת שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְזֶהוּ:
קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי הַיּוֹלֶדֶת רָאמַת עַיִ”ן קָלִין, וְהָכָא יֵשׁ ק”מ קָלִין וְכוּ’, עַיֵּן לְעֵיל. כִּי צְרִיכִים לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף בְּתַאֲוָה זוֹ שֶׁל מָמוֹן, קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, לְהַרְוִיחַ וּלְהוֹלִיד מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה. דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁלֹּא יִפֹּל אָז לְתַאֲוַת מָמוֹן כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, רַק מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ יִהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל מָמוֹן שֶׁבָּאִים עָלָיו. רַק כָּל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁיַּרְוִיחַ, וְלִתֵּן צְדָקָה לְהַחֲזִיק לוֹמְדֵי תּוֹרָה וְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי הַיּוֹלֶדֶת צְרִיכָה לִסְבֹּל חֶבְלֵי לֵדָה, וּצְרִיכָה לִצְעֹק ע’ קָלִין קֹדֶם הַלֵּדָה. וְהָכָא יֵשׁ ק”ם קָלִין, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת, חַס וְשָׁלוֹם: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, עַל הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן. וְקֹדֶם שֶׁמַּרְוִיחִין מָמוֹן, צְרִיכִין לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר וּלְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַק”ם קָלִין, וְלִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בְּשָׁלוֹם וּלְהִנָּצֵל מֵהֶם; עַל־כֵּן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, דְּאִלּוּ הָתָם ע’ קָלִין וְהָכָא ק”ם קָלִין, וְהָבֵן: גַּם בֵּאֵר אָז, שֶׁק”ם קָלִין הֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים ע’, הַיְנוּ: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי מִינֵי קוֹלוֹת, מֵרֹאשִׁי וּמִזְּרוֹעִי. וְכָל קוֹל הוּא בְּחִינַת ע’ קָלִין שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת, וְהָכָא הֵם כְּפוּלִים: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, קַלַּנִי – לְשׁוֹן קוֹל, עַל כֵּן הֵם ק”ם קָלִין: כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הָרֶוַח הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם לֵדָה, וְכָל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין רַק מִשְּׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: קֻשְׁטָא קָאֵי (שבת קד) כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיט): וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. וְעַל כֵּן עִקַּר הַמַּעֲמַד פַּרְנָסָה, הַיְנוּ מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת קֻשְׁטָא קָאֵי, הַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמֶת יֵשׁ לוֹ מָמוֹן, שֶׁהוּא בִּחִינַת עֲמִידָה, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו כַּנַּ”ל. אֲבָל שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כִּי שֶׁקֶר הוּא עֲבוֹדָה זָרָה, תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁקֶר, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, תַּאֲוַת מָמוֹן, אֵין לוֹ שׁוּם קִיּוּם וּמַעֲמָד, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן, הַנִּקְרָא יְקוּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שִׁקְרָא לָא קָאֵי כַּנַּ”ל, כִּי עֲבוֹדָה זָרָה, אֵל אַחֵר, אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל הֵיטֵב. כִּי עַל־פִּי הָרֹב, אֵלּוּ הָרוֹדְפִים בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲוַת מָמוֹן, הֵם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדָם; וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת לְתַאֲוָתָם, שֶׁהֵם מִתְאַוִּים כָּל־כָּךְ לְמָמוֹן הַרְבֵּה, עַד שֶׁהֵם רָצִים וִיגֵעִים מְאֹד כָּל יְמֵיהֶם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים עַצְמָם בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, בִּשְׁבִיל לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם, כְּאִלּוּ הָיָה עֲלֵיהֶם חוֹב גָּדוֹל לְשַׁלֵּם, הַיְנוּ חוֹב הָעֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ’, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְכָל יְמֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם, וּלְשַׁלֵּם חוֹב הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוָתָם, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁאֵין מָמוֹנוֹ מָמוֹן כְּלָל, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִמָּמוֹנוֹ, כִּי אֵל אַחֵר אֶסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וּמְזוֹנוֹת וּלְהַרְוִיחַ מָמוֹן הַנִּקְרָא מָמוֹן, דְּהַיְנוּ מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (אבות פ”ד), כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַהַשְׁפָּעָה כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר וּלְשַׁבֵּר הַק”ם קָלִין שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, אֲשֶׁר רַק עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַרְוִיחַ מָמוֹן. כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע נִמְשָׁךְ מֵאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן. וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הַמַּאֲמָר הֵיטֵב. וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב מְאֹד, כִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל הֵם עֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל:
(שַׁיָּךְ לְאוֹת א), שָׁם מְבֹאָר, שֶׁהַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת פָּנִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:
וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: פְּנֵי הָאָרֶץ הֵם הָעֲשִׁירִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (בראשית מא): וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ – מִי הֵם פְּנֵי הָאָרֶץ, אֵלּוּ הָעֲשִׁירִים; כִּי הַמָמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא בְּחִינַת פָּנִים כַּנַּ”ל: שָׁם: תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן מְרֻמָּז בַּזֹּהַר (מקץ דף קצג.): קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וְכוּ’, דָּא זֻהֲמָא דְּדַהֲבָא:
(שַׁיָּךְ לְאוֹת ג): וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד וְכוּ’, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שֵׁם הַבְּרִית וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן יוּכַל כָּל אֶחָד, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי הוּא בְּחִינַת צַדִּיק, פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר גַּם כֵּן: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וְכוּ’. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹךְ תְּשׁוּקַת הַמָּמוֹן, כִּי אוּלַי חֲבֵרוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה נֶגְדּוֹ, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַפִּיל אוֹתוֹ, וְהַנְּפִילָה הוּא שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ לְתַאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, עַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה: שָׁם: כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שֵׁם הַבְּרִית. שָׁמַעְתִּי אָז מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָמַר שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁהֵם נִמּוֹלִים, עַל כֵּן כֻּלָּם נִקְרָאִים צַדִּיקִים:
(שַׁיָּךְ לְאוֹת ד): וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה וְכוּ’. וְזֶהוּ: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף וְכוּ’, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת בְּרִית וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת: שַׁדַּי – שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי, דְּהַיְנוּ שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְאוֹמֵר “דַּי” לְמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ מִתְאַוֶּה יוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ”ל: (גַּם זֶה שַׁיָּךְ לְאוֹת ד): מְבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה נִתְבַּטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, וְעַל כֵּן וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת וְכוּ’ כְּנֶגֶד לֹא תַחְמֹד כַּנַּ”ל עַיֵּן שָׁם. עַתָּה בּוֹא וּרְאֵה נִפְלְאוֹת ה’, כִּי מְבֹאָר בִּירוּשַׁלְמִי פֵּאָה (ובב”ר פ’ לה): אַרְטַבָּן שְׁלַח לְרַבִּי חַד מַרְגָּלִיתָא טָבָא, שְׁלַח לֵיה רַבִּי חֲדָא מְזוּזָה. וְלִכְאוֹרָה הוּא פֶּלֶא: מַדּוּעַ שָׁלַח לוֹ מְזוּזָה דַּיְקָא, וְלֹא מִצְוָה אַחֶרֶת. אַךְ עַל־פִּי מַה שֶּׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב, כִּי מְזוּזָה דַּיְקָא מְבַטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, וְעַל־כֵּן שָׁלַח לוֹ מְזוּזָה דַּיְקָא, כִּי אַרְטַבָּן שָׁלַח לוֹ מַרְגָּלִיתָא טָבָא, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת וּמָמוֹן, כִּי הָיָה שָׁוֶה מָמוֹן הַרְבֵּה, וְעָשָׂה עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת מִזֶּה. עַל כֵּן שָׁלַח לוֹ רַבִּי כְּנֶגֶד זֶה מְזוּזָה דַּיְקָא, כִּי מְזוּזָה מְבַטֵּל חֶמְדַּת הָעֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל: מִלְחָא כִּי סַרְיָא, זֶה שֶׁנָּפַל לְסִרְחוֹן תַּאֲוַת הַמָּמוֹן כוּ’. וְעַל־כֵּן אַפְקוּהוּ בִּלְשׁוֹן: כִּי סַרְיָא, שֶׁהוּא לָשׁוֹן הַנֶּאֱמַר בְּעַכּוּ”ם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב): סָרוּ מַהֵר וְכוּ’, כִּי הַמְּשׁוּקָע בְּמָמוֹן, עוֹבֵד כָּל הָעַכּוּ”ם כַּנַּ”ל, וְעַל כֵּן עַל כָּל מַטְבֵּעַ חֲקוּקָה הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל הָעַכּוּ”ם: עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָבִין הַמַּשְׂכִּיל, לְפָרֵשׁ כֻּלָּא סֻגְיָא דְּ”הַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה וְכוּ’, הַנְּחֹשֶת קוֹנָה וְכוּ’”, וְהַכְּלָל – מַה שֶּׁהוּא מַטְבֵּעַ וְיוֹצֵא, חָשׁוּב מָעוֹת. עַיֵּן שָׁם כָּל הַסֻּגְיָא. וְסֻגְיָא “אִי מָעוֹת נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין”. וְסֻגְיָא דְּ”כָל הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר” – הַכֹּל יְבֹאָר לַמַּשְׂכִּיל עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עִם עוֹד קְצָת הַקְדָּמוֹת:
