ההופעה האחרונה בפולין
רבי שלמה קרליבך:
אני רוצה לספר לכם את אחד הסיפורים שאני הכי אוהב: איש אחד בא לבעל שם טוב הקדוש וביקש ממנו להתפלל על בנו החולה.
הבעל שם טוב, שחי לפני מאתים וחמישים שנה ענה: “רגע, אני אביא עוד כמה אנשים להתפלל איתי.”
הוא הלך לרחובות החשוכים ומצא עשרה גנבים. כולם התפללו ביחד והילד התרפא.
שאלו את הבעל שם טוב: “אתה לא יכול להתפלל עם אנשים איכותיים יותר?”
והוא ענה: “אתם לא מבינים. שערי השמים היו נעולים, והייתי צריך גנבים כדי לפרוץ את המנעולים…”
כל החיים שלי אני מסתובב בעולם ואני מנסה לאסוף גנבים קדושים. אתם יודעים, חברים? השערים של העולם הם עדיין סגורים, עצוב מאוד שזו לא רק דלת אחת, אלא אלפי דלתות.
מה כל כך מיוחד בגנבים? קודם כל, הם יודעים איך לפתוח דלתות. והם עובדים רק בלילה.
מדוע אין שלום בעולם? בגלל שהעולם חושב שעושים שלום באמצע היום. הם צריכים להתייעץ עם גנב. שלום זה רק בלילה כשחשוך. כשכל העולם ישן. זה הזמן בו כל הגנבים הקדושים מתאספים. אני רוצה שתדעו עוד דבר מאד חשוב. באמצע היום, כשאנשים הולכים ברחוב, הם לא צריכים להחזיק ידיים. כל אחד יודע לאן הוא הולך. אבל בלילה, בשעות החשיכה, צריך להחזיק ידיים ביחד. אני באתי להחזיק ידיים אתכם, הגנבים הקדושים של פולין…
אני הולך ברחובות העולם, ואני רואה בעל ואשה הולכים בלי להחזיק ידיים. אז אני יודע מיד שהם לא באמת גנבים. אני רואה הורים וילדים הולכים ברחוב בלי להחזיק ידיים. הילדים מסכנים. ההורים שלהם הם אנשים ישרים, “מרובעים”. תינוקות הולכים רק כשאתה מחזיק את היד שלהם, בגלל שהם גנבים קדושים. ילדים לא שוברים דלתות עם הידיים שלהם, הם שוברים דלתות עם הדמעות שלהם, עם הצחוק שלהם. אז בבקשה בואו כולנו, נשמור על הילדים היפים שלנו.
בחמישים השנים האחרונות היה הרבה חושך בעולם. אתה ואני לא רק צריכים להפוך את החושך לאור. אנחנו צריכים להביא כל כך הרבה שמחה בעולם, שלא נזכור יותר את החושך.
אתה יודע, כשאתה פוגש מישהו שאתה אוהב קצת, אתה קצת שמח אבל עדיין אתה זוכר את הכאב שלך. כשאתה פוגש מישהו שאתה אוהב הכי הרבה, אתה אפילו לא זוכר שהיית פעם עצוב. בואו ניתן שתהיה כל כך הרבה שמחה הלילה, שאנחנו לא נזכור שום כאב.
גנבים הם לא רק טובים עם הידיים שלהם. יש להם גם רגליים מיוחדות. גנבים לא קדושים אולי רק הולכים. אבל גנבים קדושים יודעים איך לרקוד. אני רוצה להזמין את כל הגנבים הקדושים. אתם בבקשה יכולים לבוא על הבמה ולרקוד?! בואו לרקוד כולנו בחוזקה! נשיר בקול!
אני רוצה שתדעו, חברים שלי. אנחנו רק מתחילים. כשאני מסתכל על הצעירים היפים האלו, אני יודע שיש תקווה לעולם. חברים, ידעתם שיש לכם כל כך הרבה גנבים קדושים בלודז’?
האמת היא שאתם לא צריכים להודות לי. אני צריך להודות לכם. אני רוצה שתדעו, מחר בבוקר אני טס חזרה לארץ ישראל ואז אני טס לגרמניה ואחר כך לניו יורק ולסאן פרנסיסקו, אבל בכל מקום שאני הולך, אני לוקח אתכם איתי. ואני רוצה לעשות הפסקה לעשר דקות מפני שלא הייתה לי הזכות לומר שלום לכל אחד מכם. החלום הכי גדול שלי הוא ללחוץ יד לכל בן אדם בעולם. ואני בטוח שזה גם החלום שלכם. תודה…
אתם יודעים, אנשים רגילים הם חוגגים רק כשהכל טוב. אבל אנשים אמיתיים חוגגים לפני שהטוב קורה. ואז הוא קורה. אני באתי לפולין לחגוג אתכם על כך שהעולם הוא כל כך יפה. אז אתם תגידו לי: “אבל יש כמה דברים שעדיין לא בסדר בעולם? ואני עונה לכם: יש דברים שלא בסדר בגלל שאנחנו לא חוגגים מספיק. אז בבקשה, כולם למחוא כפים עם הידיים. זה מביא שלום לעולם לפחות עוד שתי דקות מהר יותר…
יש הרבה דברים שהשם יכול לתת לבן אדם פרטי, אבל שלום – זה רק לכל העולם. זאת תפילה מדוד המלך. “אני לא מעיז לבקש מה’ שלום רק בשביל עצמי, אבל בגלל האחים שלי, האחיות שלי, הילדים שלי, הילדים שלכם – בבקשה ה’, שיהיה שלום.” בבקשה תשירו בקול ותתנו הרמוניה…
(רבי שלמה שר “למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך”.)
ראיתי קריקטורה בעיתון. אדם עני דופק על הדלת של הפרופסור ומבקש ממנו: “תן לי לחם לאכול, בבקשה, אני מת מרעב!”
הפרופסור צועק עליו: “איך אתה מפריע לי? אני עכשיו באמצע כתיבת ספר על צדקה!”
אתם יודעים אחים ואחיות, זה זכות בשבילי, אני רק שעה אחת בלודז’, בפולין, ואני כבר רואה אנשים הכי טובים בעולם. אתם יודעים מה הבעיה עם האנשים הטובים היום? זה מאוד פשוט. הם לא מאמינים בעצמם. כולם אומרים – מה אני יכול לעשות? אבל באמת אתם יכולים לעשות הרבה.
בכל פעם שמישהו צועק על בן אדם אחר, הוא מביא מלחמה לעולם. בכל פעם שמישהו מדבר דיבורים של אהבה למישהו הוא מביא שלום לעולם. בתהילים, הספר של דוד המלך כתוב: כשהשמש זורחת, כשכל דבר בחיים שלי טוב, זה לא דורש הרבה להגיד לעולם שהכל טוב. אבל כשהלילה ארוך מאד, כשאין סוף לחושך – מה אתה עושה אז? דוד המלך אומר: בלילה חשוך, זה לא מספיק להאמין בה’, אתה צריך לדעת כמה שה’ מאמין בך. אתה יודע, כולם מלמדים את הילדים שלנו איך להאמין בה’. אבל כמה בתי ספר מלמדים את הילדים שלהם איך להאמין בעצמם?
אני יכול להישבע לכם, חברים יפים שלי, שכל הצעירים בעולם יכולים להביא שלום לעולם. אף אחד לא נתן להם את האומץ לעשות את זה.
כשאתם שמים את הילדים שלכם לישון, אל תגידו להם רק להאמין בה’. תנו להם טעימה של כמה ה’ מאמין בהם. תנו להם טעימה, כמה כל העולם צריך כל ילד.
אחת התפילות שלנו היא: “בבקשה, תן לכל העולם לדעת שהם נולדו רק כדי לעשות את העולם יותר יפה. והם לא נולדו להחריב את העולם”.
