חיבור
כולם יודעים, שסיפור המגילה נמשך תשע שנים. אחשורוש אמר לושתי לבוא לפניו בהופעה לא כל כך קדושה, ושתי סירבה, ואחשורוש הרג אותה. מדוע ושתי נענשה בצורה כזו? מפני שנעבך נעבך, גוועלד גוועלד, האם שמעתם מה קרה במחנות ההשמדה? איך הנשים הגרמניות עינו את הנשים היהודיות, הן היו אפילו יותר אכזריות מהגברים. ושתי עינתה את הבנות היהודיות בצורה הכי משפילה, ולכן נענשה ואסתר נהייתה המלכה.
בעל חידושי הרי”ם אומר: האם אתה יכול לדמיין את השנה הראשונה של סיפור המגילה? יהודי מגיע לבית המדרש, ומספר לכולם את החדשות, שהרגו את ושתי. ומישהו עונה: תשכח מזה, אל תפריע לי אני באמצע הלימוד. אחרי כמה חודשים אותו יהודי נכנס לבית המדרש ואומר: האם שמעתם שהם לקחו את אשתו של מרדכי והמליכו אותה למלכה? ההוא עונה: אך… אסתר, מי יודע מה היא עשתה, תשכח מזה, אני לא רוצה לשמוע על זה בבית המדרש. תשע שנים לאחר מכן, תשע שנים לאחר מכן, להמן יש רעיון גוועלד, להרוג את כל היהודים. תשע שנים לאחר מכן, ועצוב שרק בסוף המגילה מבינים שהכל הוא סיפור אחד. שכל מה שקרה קשור זה בזה. אם אתה לא שומע את כל הסיפור מההתחלה, עד הסוף, אתה לא מבין.
אתם יודעים, כשאליהו הנביא יבוא, כשהמשיח יבוא, אנחנו נגיע לסוף הסיפור. ופתאום כל הסיפור שלנו, כל הסיפור של העם היהודי, יהיה כל כך ברור. יהיה כל כך ברור לנו שה’ החזיק לנו את היד כל הזמן והנהיג אותנו. במישור הפרטי, לפעמים אנחנו כל כך “כועסים” על ה’, כל כך כואבים, ושואלים את ה’: מדוע אתה עושה לנו את זה? יום אחד יהיה ברור לנו: אוי גוועלד כמה ה’ טוב לנו. כמה ה’ כל כך טוב לי, ה’ דואג לכל דבר, כל מה שלא נראה קשור, בסוף הסיפור יהיה מובן.
אסתר אמרה למרדכי “לך כנוס את כל היהודים”. אתם יודעים מה הבעיה שלנו? שאנו לא יודעים עד כמה אנחנו מחוברים. אנחנו יודעים כל כך מעט איך הדברים שקרו בהסטוריה קשורים אחד לשני, ואנו לא יודעים כמה בן אדם אחד קשור לה’.
אחד מראשי הישיבה הגדולים אמר דבר לא יאמן. מישהו סיפר לו שאסקמוסי באלסקה הרג אסקמוסי אחר, הוא ענה: “אתה יודע איפה זה התחיל? בחור ישיבה אחד העליב בחור ישיבה אחר, האנרגיות האלו הגיעו עד אלסקה. אנחנו לא מבינים עד כמה העולם מחובר.”
רבי נחמן אומר: איך התחילה המלחמה? באי בודד אבא ואמא והילדים שלהם התעוררו בבוקר. וההורים לא אמרו בוקר טוב לילדים שלהם, ולא נישקו אותם. הילדים היו כל כך שבורים והאנרגיות הסתובבו עד סוף העולם. ובסוף העולם, אנשים הורגים אחד את השני ושונאים זה את זה.
אז איפה השלום מתחיל? באיזה אי בודד, אבא אמא והילדים שלהם התעוררו בבוקר, וההורים אמרו לילדיהם: “בוקר טוב, בוקר טוב מלאכים קטנים משמים. בוקר טוב ילדים יפים, תודה שאתם בעולם, לא יכולנו לחיות בלעדיכם”. האנרגיות התפשטו בכל העולם, ובסוף העולם אנשים התחילו לאהוב זה את זה, אנשים ששנאו זה את זה התחילו לאהוב זה את זה. אנשים שאתמול שנאו זה את זה, התעוררו בבוקר באותה שעה ובאותו זמן, ופתאום היתה כל כך הרבה אהבה בלבם, והם עשו שלום.
אני רוצה שתדעו, חברים, מדוע במשך כל השנה אני לא מסתובב ומחלק בננה וחצי עוגה? מפני שאני לא חושב שזה חשוב, ואני לא מרגיש שאני עושה משהו, ממילא יש לך עוגה ובננה בבית שלך. בפורים, כשאני נותן למישהו בננה וחתיכת עוגה, אתם יודעים מה אני עושה? אני מוחק את הרע מהעולם. אני מוחק את עמלק, האויב הכי גדול של עם ישראל, האויב הכי גדול של ה’, האויב הכי גדול של העולם.
מה הרע הכי גרוע בעולם? הרבי הקדוש מסלונים אומר: הרע הכי גרוע בעולם הוא לחשוב שאני לבד, ואף אחד לא אוהב אותי, ואף אחד לא ממש מחובר אליי ושהמעשים שלי לא משפיעים על אף אחד.
מה התיקון הכי גדול של העולם? ברור לי שהבננות שלי משפיעים על כל העולם. חתיכה אחת של עוגה הופכת את כל העולם. אני ואתה גוועלד איך שאנחנו מחוברים…
ואתה יודע מדוע אנו לא שולחים משלוח מנות פנים לפנים? כשאני רואה אותך אני לא צריך להיות מחובר אליך כל כך. השאלה היא, עד כמה אני מחובר אליך כאשר אני לא רואה אותך.
מדוע כשאנו אומרים “שמע ישראל” אנו סוגרים את העיניים? אני אומר לה’: גוועלד איך אני מקושר אליך, גוועלד, אני מקושר… כשאתה מנשק מישהו אתה אוהב אותו מאוד, כשאתה מנשק אותו אתה אומר לו: גוועלד אני מקושר.
כשילדים נולדים, הם נולדים כשעיניהם עצומות, האם מישהו מחובר למישהו אחר יותר מילדים להוריהם כשהם נולדים? זה יותר עמוק מאהבה. לאחר שאמא יולדת, נשאל את האמא: ממתי את קשורה לתינוק? היא תענה: האם היתה איזו שנייה בחיי שלא הייתי קשורה לתינוק שלי? אולי הילדים נולדו אתמול, אבל, החיבור הוא תמידי.
בפורים וביום כיפור, אנו עושים שלום עם ה’, אבל, בפורים, אנו עושים שלום עם הילדים שלנו. יום כיפור זה בינינו לבין ה’, אבל בפורים השלום הוא בין אדם לחברו.
ביום כיפור, כל העולם לא רץ להיות אתנו, הם אומרים: יש לכם קשר רוחני עם ה’, בסדר, אנחנו מעריכים זאת. אבל בפורים כשהעולם רואה איך אנו היהודים אוהבים זה את זה, כולם רוצים להיות חלק מאתנו. כולם רוצים להיות יהודים. לפעמים, אנו רואים אנשים צועקים זה על זה. לפעמים, אנו רואים בעל ואשה הולכים ברחוב, ואנו גם רואים שהם רחוקים שני מיליון קילומטר זה מזה. האם היית רוצה להיות בקרבת אנשים אלו? לא. אבל, לפעמים אתה רואה אנשים שמחזיקים ידיים, ולפעמים אנשים מתנשקים, אתה אומר: הייתי רוצה להיות בקרבת אנשים אלו.
