נס סמוי
כולם יודעים שהנס של פורים הוא נס שונה מהנס של קריעת ים סוף. קריעת ים סוף ויציאת מצרים זה ממש הפיכת העולם. זה נס חוץ מדרך הטבע. לגמרי מעבר לטבע.
בפורים שום דבר לא קורה. זה נראה כמו סרט קולנוע: אחשורוש רוצה את אסתר, המן רוצה להרוג את היהודים ואז אסתר דיברה עם אחשורוש, ואחשורוש אומר בסדר נתלה את המן. זה נראה כמו כלום. נכון? וכולם יודעים שפורים זה הנס הכי גדול בעולם.
אני רוצה לומר לכם משהו מאוד עמוק. כשאתה הולך ברחוב ואתה רואה מישהו מדבר, מישהו צוחק, מישהו אוכל, מישהו ישן. דברים רגילים. האם זה נוגע אליך? האם זה נוגע לך ללב? אם חס ושלום אתה רואה משהו נורא ואיום, או משהו מאוד יפה, יופי ממש שלא ייאמן, זה ממש נוגע אליך.
כשאתה אוהב מישהו מאוד, הדבר הכי קטן הקשור אליו נוגע אליך. לפעמים יש לי הזכות להיכנס לחדר של הילדים שלי. וכשאני רואה את ילדי ישנים, זה כמו יום כיפור. גוועלד. מה יש לראות? כשאתה אוהב מישהו מאוד, הדבר הכי קטן נוגע ללבך. גוועלד, נוגע בצורה הכי עמוקה. מדוע אני לא מתרגש כשהשמש זורחת בבוקר?
פורים זה היום טוב האחרון של השנה. ראש חודש ניסן זה ההתחלה של השנה. ה’ אמר “בך חותמים”. איך אברהם אבינו נהייה יהודי? אברהם אבינו לא ראה נסים. אברהם אבינו ראה את השמש עולה בבוקר, הוא ראה את הירח עולה בלילה, גוועלד, כשמשהו נוגע אליך, נוגע ללבך לא בדרגה של שמחה, אלא בדרגה של ממש צחוק, החיים שלך תלויים בזה. אם מישהו כל כך קרוב אליך עד שאתה לא יכול לחיות בלעדיו, אז כשאתה רואה אותו ישן זה ממש הופך את נשמתך.
אם הילדים שלי צוחקים או אומרים משהו טיפשי זה הופך לי את הנשמה ממש. אם מישהו אחר היה עושה זאת זה לא היה נוגע בי, הייתי אומר שזה כלום.
נניח שאתה מראה לי ציור של פיקאסו, כמה זה היה נוגע בי? כמה זה היה נוגע לליבי? האמת, בכלל לא. מפני שאני לא מעוניין באומנות. אני לא יודע שום דבר על אומנות. אם אתה מראה לי ציור טיפשי שהילד שלי צייר, שלא יכולתי למכור אפילו בחמש אגורות, והוא בכלל נטול אומנות, זה גורנישט, זה כלום. אבל הילד שלי עשה את זה גוועלד! זה פורים. אני לא צריך שה’ יהפוך את העולם בכדי לגעת בי.
מה ההבדל בין להיות בגלות ובין להיות בארץ ישראל? אני רוצה שתדעו שהניסים הכי גדולים קורים בחוץ לארץ. בארץ ישראל אני לא צריך ניסים. ניסים שמעל הטבע, מפני שארץ ישראל נקראת ארץ החיים. בארץ ישראל אני כל כך מחובר לעצם החיים שלי. כשאני רואה את השמש זורחת בארץ ישראל אני ממש מתפעל, אני ממש יוצא מגדרי.
בארץ ישראל החיים מתנהלים בדרך הטבע. בגמרא כתוב: “האדם חורש וזורע”. אדם חורש את השדה, מה כל כך גדול וקדוש בזה? חברים, אני רוצה שתדעו משהו מאוד עמוק, אני אוהב את פריז. אבל, אם לא תדבר על פריז אני לא חושב על פריז. כשמזכירים את פריז, אני נזכר ואוהב את פריז. לא צריך לדבר על ירושלים כדי שאני אזכור את ירושלים. כתוב: “זכור את יום השבת לקדשו”. אני זוכר את השבת הקדושה. לגבי ירושלים כתוב: “אם אשכחך ירושלים…” את ירושלים אינני יכול לשכוח.
אף פעם לא אשכח שאברהם לינקולן היה נשיא ארצות הברית. מה ההבדל בין לזכור את השבת לבין לזכור שאברהם לינקולן היה הנשיא? פשוט מאוד. ההבדל הוא, שכשאתה אומר שאברהם לינקולן היה הנשיא אני זוכר. אבל שום דבר לא קרה בתוכי, טוב, הוא היה נשיא. כשאתה זוכר את ירושלים משהו קורה. אתה יודע מה קורה לי? זה כמו הנס של פורים, כלום, זה לא קריעת ים סוף. זה לא מכת ברד או חושך. מה קרה לך? כלום. אה… אבל הכל קרה לך. כמו שאני רואה את ילדיי ישנים. שום דבר לא קרה. מה זה לזכור את השבת? שכשמישהו מזכיר את המילה שבת, משהו קורה לך, גוועלד, שבת הקדושה! אני יודע שיום רביעי בא אחרי יום שלישי, כשאתה אומר יום שלישי, רביעי, שום דבר לא קורה לי.
אני רוצה לשתף אתכם בעומק העומקים. מדוע עמלק הגיע אחרי קריעת ים סוף? הוא רצה להגיד לעם היהודי: “לא איכפת לי אם ה’ קרע לכם את ים סוף, זה היה ביצוע טוב. זה לא מפריע לי אם ה’ הופך את העולם כאשר הוא קורע את ים סוף.” אחרי קריעת ים סוף עמלק שמע שה’ רצה לתת לנו את התורה, תורת חיים, איך ליטול נטילת ידיים בבוקר? איך לשטוף פנים? איך לנעול נעליים? את זה עמלק לא רוצה.
אני רוצה להגיד לכם משהו, הרבה הורים זוכרים את ילדיהם כשיש חס ושלום אסון. פתאום הם זוכרים שיש להם ילדים. יש אמהות שאין להם זמן לילדים שלהם. חס ושלום כשהילד חולה, ומתקשרים מהגן ואומרים להם שהילד חולה אז הם רצים לגן. מה קורה כשהילד לא חולה, למי אכפת? אני לא רוצה להגיד משהו רע, הרבה יהודים, כשהייתה מלחמת ששת הימים הם זכרו את ירושלים. וכשהייתה מלחמת יום הכיפורים הם רצו לארץ ישראל. אבל, מה הם עושים כששום דבר לא קורה?
מי הם האנשים שמחוברים לארץ ישראל? לא היהודים הניסיים, לא האנשים שמתהפכים כאשר פתאום קורה משהו, מי הם האנשים שמחוברים לארץ ישראל? היהודים של פורים. שום דבר לא קורה, שום דבר לא קורה. פורים זה יום חול רגיל, שום דבר לא קורה בפורים.
כתוב בשולחן ערוך: כשאתה אומר את שם ה’ אתה צריך ממש לרעוד. פעם התפללתי בבית מדרש ליטאי ואני רואה, בלי להגיד משהו רע, אחד מראשי הישיבות, שיחיה חיים ארוכים ושמחים, כשהוא אמר: “ברוך אתה ה’…” הוא מרעיד את כל גופו. חשבתי שהוא שובר את עמוד השדרה שלו. שאלתי את אחד האנשים שהיו שם, מה הוא עושה? זה שיגעון. הוא ענה לי שכתוב כך בשולחן ערוך. זה מתוק, אבל, אני לא חושב שה’ רוצה שתשבור את עמוד השדרה שלך. למה השולחן ערוך מתכוון, שכתוב שצריך לרעוד? צריך לרעוד בפנים. אם אתה אומר את המילה ירושלים, ואני מרעיד את גופי, זה מאוד חלש. אני חייב להכריח את עצמי לרעוד?
כשאתה מזכיר את שם ה’ אולי אתה רועד בגלל שהזכרת את שם ה’. מה עניין המגילה? אני לא מזכיר את שם ה’. אני לא אומר מילה. אבל גוועלד, איך שאני רועד, גוועלד, איך שאני רועד.
ביום כיפור כולם רצים לבית הכנסת, זו היהדות ברמה של יום כיפור. משהו קורה. הספרים פתוחים, נותנים לך שנה חדשה, זה מאוד חשוב שתהיה שם.
נהג לא יהודי, כושי, בארצות הברית, אמר לי, אתם היהודים, ממש אנשים משוגעים. הוא סיפר לי שהיתה אשה יהודייה שהבטיחה לו טיפ של 10 דולר אם הוא יספיק להסיע אותה לבית הכנסת להספיק לשמוע תקיעת שופר. הוא אסף אותה ממכון יופי. הוא אמר: “אני לא יהודי, אבל אני יודע שביום כיפור אתם לא הולכים למכון יופי.” היא הולכת למכון יופי, ואז היא רוצה להספיק להגיע לתקיעת שופר בזמן? הנהג אמר: “אתם אנשים משוגעים.”
ביום כיפור כולם רצים. בפורים, אין שום דבר. מדוע פורים הוא לא באותו יום שתלו את המן? מפני שאפילו זה היה יותר מידאי, זה כבר נס, המן רצה להרוג את היהודים ובאותו יום תלו אותו. בעצם בפורים שום דבר לא קרה. הוא רצה להרוג אותנו ושום דבר לא קרה. ממש שום דבר לא קרה, לא היה נס בפורים עצמו. השאלה היא מה אתה מרגיש אם שום דבר לא קורה.
הרבה אנשים רוצים ללכת לכותל ורוצים להתפלל כמו שמתפללים ביום כיפור, אבל, זו טעות, הכותל זה פורים. ירושלים זה פורים. רק תלך לשם, זה הכל.
הרבה אנשים לומדים תורה. הם רוצים להיות הגאון הכי גדול בעולם. זה לימוד של יום כיפור. בפורים שום דבר לא קרה. אבל גוועלד, משהו ממש קרה. כשהמשיח בא לא יהיו יותר נסים. ממש לא יהיו יותר נסים מפני שה’ עושה נסים רק כדי להציל אותנו. כשהמשיח בא הכל יהיה יפה. אתה תגיד, “זה יהיה משעמם”. לא יהיה יותר עיתון “ידיעות אחרונות” לא יהיה יותר עיתון “מעריב”. לא יהיו שום הרפתקאות. אה, זה בגלל שאתה יהודי ברמה של יום כיפור. אבל אם אתה יהודי ברמה של פורים, יהודי ברמה של משיח, גוועלד…
אני רוצה שתדעו, אני אומר את הדברים האלו בגלל שאני רוצה לברך אתכם במשהו מאוד מיוחד. הרבה אנשים מתחתנים בדרגה של יום כיפור. “הוא מאוד מעניין, היא מאוד מעניינת.” אבל, אתם יודעים, זה לא העניין של חיי הנישואין. מה כל העניין של חיי נישואין, זה ממש פורים. זה לא יום כיפור. זה ממש פורים! להרבה אנשים יש קושי לשמור על חיי הנישואין שלהם, בגלל שהם רצו להתחתן ברמה של יום כיפור.
